ליטבינובסקי נולד למשפחת סוחרים יהודית־דתית בשנת 1894 בעיר נובוגאורגייבסק (באותם ימים האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה).
ב - 1912 קיבל מלגת לימודים לאקדמיה לאמנות באודסה, שם פגש את בוריס שץ, שהציע לו לעבור ללמוד בבצלאל בירושלים. בעקבות כך עלה לארץ ישראל, אך פרש כעבור זמן קצר מהלימודים, בשובו לרוסיה החל ללמוד באקדמיה לאמנות בפטרוגרד.
ב־ 1919 עלה ליטבינובסקי בשנית לארץ ישראל. הוא זכה להצלחה כאמן, עיצב תפאורות לתיאטרון ועסק גם בעיצוב גרפי.
בראשית שנות החמישים התמקם בבית נטוש בשכונת קטמון בירושלים, שם חי ועבד בסטודיו.
מאז שנות השלושים הרבה לשהות באירופה ובארצות הברית, שם פגש בעבודותיהם של ז‘ורז‘ רואו,סזאן, מאטיס, פיקאסו, מירו והציירים מאסכולת פריז.
בהשפעתם, סגנונו האמנותי עבר תמורות במהלך השנים: מקונסטרוקטיביזם והאימפרסיוניזם הרוסי בתחילת הדרך, דרך מגמות מודרניסטיות ואקספרסיביות ועד מעבר להפשטה צורנית וצבעונית בתקופת חייו האחרונה.
על הישגיו זכה בפרס ישראל לציור שהוענק לו בשנת 1980.
נפטר בערב ראש השנה (תשמ“ו ) 1985 בירושלים.
ליטבינובסקי לא היה חלק מחבורה אמנותית, לא הרבה להציג מעבודותיו, ולא נהג לתארך אותן או לתת להן שמות. מלבד ציורי הדיוקנאות נמנע לרוב מלמכור את יצירותיו.
לאחר מותו נשארו בעיזבונו למעלה מ־ 6,000 עבודות בסטודיו בירושלים, אך העיזבון עבר תלאות רבות לאורך השנים ושיאן בהשמדה מסיבית שצמצמה את אלפי העבודות לכדי כמה מאות נבחרות. התערוכה “ובחרת בחיים – זו אמנות“ מבקשת להציג את המיטב ששרד ולהראות דרכו את פניו האמנותיות השונות, המשחקיות, הן החושניות והן הרוחניות של פנחס ליטבינובסקי.
מנהל בית אבי חי: דוד רוזנסון
אוצר: עמיחי חסון
עוזרת אוצר: ריקה גרינפלד ברנע
הפקה: אייל לויט ושחר מונטלייק
עיצוב תערוכה: ליסה בלכמן
עיצוב גרפי: סוניה אוליטסקי
עיצוב חווית AI: אלון שטיאט
פיתוח תוכנה: אבינועם קופר
שימו לב: לביקור בתערוכה של קבוצה בת שבעה אנשים ויותר יש להרשם בכתובת המייל - gallery@avichai.org.il לפני ההגעה.
