אֵלֶּה כָּרֶגַע חַיַּי

אילו עקבות הותירה המציאות המלחמתית בעורף ובחזית, על השדה האומנותי המקומי?  

חמישה אומנים ואומניות ירושלמים בולטים מציגים עבודות שנוצרו במהלך שנתיים של מלחמה רבת־ זירות: מהטבח ומתקפת הפתע על ישראל ביום שמחת תורה תשפ"ד ועד הפסקת האש בערב שמחת תורה תשפ"ו.  

אלה היו שנתיים ישראליות שההתרחשויות שבהן יכלו לכלכל שנים ארוכות של היסטוריה בכל מדינה אחרת, התרחשויות שפגשו את המעשה האומנותי בצורות שונות: ישירות או עקיפות, מפורשות או מופשטות. העבודות, שנעשו במדיומים מגוונים – ציור, רישום, צילום והדפס – מאפשרות מבט על המעבדה האומנותית: תגובות כמעט ראשוניות שחוקרות ובודקות, עדויות לרוחות ולרגשות שחדרו את קירות הסטודיו המוגן וטלטלו אותם טלטלה עזה.  

שם התערוכה לקוח מתוך שורה של המשורר הירושלמי ישראל אלירז (בספרו "האם צפויה התבהרות"). אלירז לימד אותנו להביט במציאות באמצעות האמנות, לבודד את הרגע על הסתירות והרגשות שהוא נושא עימו. זהו המבט שאנו מבקשים להציע גם כאן – לאחר שנתיים של מלחמה שלא לגמרי הסתיימה. "כל החשבון עוד לא נגמר". אלו כרגע חיינו.