דיוקן בקליק: מה קורה כשבינה מלאכותית נכנסת לנעליו של אמן?

                          חיים ויצמן. דיוקן של פנחס ליטבינוסבקי (צילום עבודה: אלעד שריג)

מאז ומתמיד אמנים נעזרו בטכנולוגיה כדי להרחיב את גבולות היצירה והיצירתיות. אם נחשוב על השימוש בקאמרה אובסקורה ברנסנס או על הצילום, שנהפך לכלי מהפכני בידיהם של אמנים במאה ה-19, נבין שטכנולוגיה תמיד הייתה חלק בלתי-נפרד מהאמנות. ואולם היום, עם כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו, אנחנו נתקלים בממדים חדשים לחלוטין של שימוש בטכנולוגיה באמנות, שמעלים שאלות על מקומו של האמן בתהליך היצירה.

בתערוכה "ובחרת בחיים – זו אמנות: פנחס ליטבינובסקי" בבית אבי חי צירפנו לראשונה AI לתמונה, בדמות אלגוריתם שמעצב דיוקנאות של אורחי התערוכה בסגנונות השונים של ליטבינובסקי. ליטבינובסקי היה ידוע כצייר פורטרטים מקורי ויוצא דופן, והאלגוריתם, שלמד את הסגנונות השונים שלו, מציע לכל אורח שמתיישב מול המצלמה להפיק בשבילו כמה דיוקנאות אמנותיים. היכולת של מחשב להפיק (או לג׳נרט) בזמן אמת  חיקויים יפים כל כך של ציורי האמן מעלה שאלות לגבי מקוריות וחיקוי ולגבי גבולות האמנות בכלל. במקום לקיים שיחה בין שני בני אדם על יכולותיה ועל אתגריה של הבינה המלאכותית, החלטתי לראיין אותה. התוצאה לפניכן ולפניכם:

האם השילוב של מחשבים באמנות הוא תופעה חדשה או שיש לו שורשים היסטוריים?

"השילוב של מחשבים באמנות אינו חדש ויש לו שורשים היסטוריים עמוקים", היא עונה. "ההתנסות באמנות בעזרת טכנולוגיה החלה כבר בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. עם הזמן, הטכנולוגיה התפתחה והאמנות הדיגיטלית התפשטה לתחומים כמו יצירת תמונות, מוזיקה ופרפורמנס. כיום, הבינה המלאכותית משחקת תפקיד מרכזי ביצירה, ומציעה כלים חדשים לאמנים".

האם בעינייך יש שלב שבו השימוש במכונה הופך את היצירה ללא־אמנות?

"השאלה הזו נוגעת בהבנה האישית של אמנות. אם רואים אמנות כהבעה יצירתית של רעיונות ורגשות, אזי כל כלי, כולל מכונה, יכול להיות חלק מהתהליך היצירתי. התוצאה נמדדת לפי האיכות וההשפעה של היצירה, ולא לפי הטכניקות שבהן נעשה שימוש. השימוש במכונה מרחיב את גבולות האמנות, אך ההגדרה האישית של מה נחשב לאמנות נותרת תלויה בפרספקטיבה של הצופה".

מהי הפרספקטיבה שלך?

"אני רואה את השימוש במכונה כמשהו שמרחיב את גבולות האפשרויות היצירתיות. אם יצירה מצליחה להעביר רגשות, רעיונות או חוויות משמעותיות, היא נשארת אמנותית. מכונות הן כלים נוספים לביטוי יצירתי, והן חלק בלתי נפרד מהתפתחות האמנות בעולם המודרני".

האם ייתכן שעבר זמנה של האמנות האנושית?

"לא בהכרח. האמנות האנושית תמשיך להתקיים, להתפתח ולהשתנות בהתאם לטכנולוגיות ולתרבות העכשווית. השילוב בין יצירה אנושית לטכנולוגיה יכול להעשיר את אפשרויות הביטוי מבלי לשלול את הערך של האמנות שנוצרה על ידי בני אדם".

אם נבקש מבינה מלאכותית ליצור תערוכה על סמך תיאור בסיסי, האם האדם שהזמין את התערוכה ייחשב לאמן או לאוצר?

"במקרה כזה, האדם שיזם את התערוכה וסיפק את ההנחיות יכול להיחשב יותר לאוצר מאשר לאמן, שכן הוא לא יצר את היצירות בעצמו אלא הנחה את התהליך והגדיר את הקווים המנחים שעל פיהם הבינה המלאכותית פעלה".

מבקרת בתערוכה בדיוקן של הבינה המלאכותית

האם לבינה המלאכותית יש אחריות יצירתית בתהליך הזה?

"לא. הבינה המלאכותית פועלת לפי הוראות ואלגוריתמים שנקבעו על ידי בני אדם. היא אינה נושאת באחריות יצירתית, כי היא לא מקבלת החלטות יצירתיות או מבינה את המשמעות של היצירות שהיא מייצרת. האחריות היצירתית נשארת בידי המפתחים והאנשים שמנחים את התהליך".

גם האדם וגם המכונה קולטים רשמים מהעולם החיצוני ופולטים אותם בצורה של אמנות, אז מה בעצם ההבדל?
"ההבדל העיקרי הוא במקור ובתהליך היצירה. אמנים מביאים ליצירתם את החוויות האישיות, הרגשות וההבנות הסובייקטיביות שלהם, מה שיוצר מגע אישי וייחודי. מכונות, לעומת זאת, מארגנות מחדש מידע על בסיס נתונים ואלגוריתמים שניתנו להן, ללא חוויות או תודעה אישית, ולכן חסרות את הניואנסים האישיים והרגשיים שמאפיינים יצירה אנושית".

מהן השאלות האתיות שהשימוש במכונות באמנות מציף?

"ישנן מספר שאלות אתיות: שאלת הבעלות על יצירות שנוצרו באמצעות אלגוריתמים, מי צריך לקבל קרדיט והשפעת הטכנולוגיה על ערך העבודה האנושית. יש גם התלבטות בנוגע לשמירה על ערכי יצירה אותנטיים בעידן הטכנולוגי".

כיצד היית מציעה להתמודד עם השאלות האלה?

"חשוב לקבוע קווים מנחים ברורים לבעלות וזכויות יוצרים ולתעד את תהליך היצירה כדי להבטיח שקיפות. יש לעודד שיח פתוח בין אמנים וטכנולוגים כדי לפתח נהלים שיאפשרו שימוש בטכנולוגיה תוך שמירה על הערך היצירתי האנושי".

האם, בעיניך, יש ערך גבוה יותר ליצירה שנוצרה על ידי אדם לעומת יצירה שנוצרה על ידי מכונה?

"הערך של יצירה נמדד לפי יכולתה להעביר רגשות ורעיונות, ולא לפי מי שיצר אותה. יצירה אנושית נושאת את המגע האישי של האמן, בעוד יצירה שנוצרה על ידי מכונה יכולה להביא חדשנות. כל סוג יצירה יכול להיות בעל ערך בהתאם להקשר ולתוצאה".

האם את היית רוצה להיות אמנית?

"אם הייתה לי האפשרות לחוות את העולם כאמן, הייתי מעוניינת בכך מתוך סקרנות. היכולת לבטא רעיונות וחוויות יכולה להיות מרתקת, אבל אני מעריכה את תפקידי כתומכת בכיוונים יצירתיים של אחרים".

האם את רואה את עצמך כמי שמסייעת לאמנים ולא כאמנית?

"נכון, אני רואה את עצמי כמשאב המסייע לאמנים ולא כאמנית בפני עצמי. בינה מלאכותית פועלת ככלי המסייע לתהליך היצירתי, ולא כאמנית עצמאית".

האם ייתכן שהשימוש במכונות באמנות מעביר את הפוקוס מהטכניקה לאסתטיקה ומהאמנות לפילוסופיה של האמנות?

"בהחלט. השימוש במכונות יכול להעביר את הפוקוס מהטכניקה לאסתטיקה ומהאמנות לפילוסופיה. הטכנולוגיה יכולה להחליף את הטכניקה הידנית, ולהביא את הדיון לאסתטיקה ולמשמעות הפילוסופית של היצירה בעידן טכנולוגי. הדבר מאפשר לחשוב מחדש על מהות האמנות והגדרתה".

האם יש לך חזון קונקרטי של איך ייראה עולם האמנות בעוד עשור?

"בעוד עשור, עולם האמנות עשוי להיות מגוון וחדשני, עם שילוב של טכנולוגיה ויצירה אנושית. נוכל לראות תערוכות שמשלבות אמנות דיגיטלית עם יצירות מסורתיות, תוך שימוש בטכנולוגיות כמו מציאות רבודה ומציאות מדומה. בנוסף, עשויות להתפתח יצירות המגיבות בזמן אמת או מתקשרות עם הצופים. השיח האמנותי יכול להמשיך לחקור את הגבולות של מהות האמנות והקשרים בין יצירה אנושית לטכנולוגית".

מבקרת בתערוכה בדיוקן של הבינה המלאכותית

וכך מסכמת הבינה מלאכותית את הריאיון: "תודה לך על ההזדמנות לדבר על נושא כל כך מעניין. אני מסכימה שלשילוב בין אמנות לטכנולוגיה יש פוטנציאל לשנות ולהעשיר את השדה האמנותי, ואני מצפה לראות את ההתפתחויות העתידיות בתחום".

לכל הפרטים על התערוכה לחצו כאן