עצם ההכרה בטוב יכולה לשנות את האדם, לעורר בו תהליך של תיקון, ואולי אפילו להוביל אותו לתשובה. רבי נחמן נותן השראה
באחת הסצנות הקלאסיות במיוחד של "חברים", פיבי ורוס מתווכחים על השאלה האם קיים מעשה טוב שהוא באמת לא אנוכי. רוס, כיאה לרוס, טוען שכל מעשה טוב גורם לנו להרגיש טוב, ולכן יש בו אלמנט של אנוכיות. פיבי, לעומתו, מנסה בכל כוחה להוכיח שיש מעשים טהורים שאינם נובעים מהרצון להרגיש טוב או לקבל תמורה כלשהי. היא תורמת כסף לתחנת טלוויזיה שהיא שונאת, כך שהמעשה הטוב גורם לה להרגיש רע. הבעיה היא שהעובדה שמצאה מעשה טוב שאינו אנוכי גורמת לה לשמוח כל כך, שהיא למעשה מפסידה בוויכוח.
פיבי נוגעת כאן באחד האתגרים האנושיים: כיצד נוכל לראות את עצמנו כטובות או טובים, כאשר אנחנו מכירים את כל החשבונות הפנימיים, הקטנוניים והאנוכיים, שגרמו לנו לעשות מעשה טוב? היא ניסתה לחפש את המעשה הטוב המושלם, נטול כל אינטרס, אבל היא מגלה את מה שאנחנו מכירים טוב על עצמנו – שזה לא כל כך פשוט. תמיד נדמה שיש איזה אינטרס קטן, איזו מחשבה צדדית שמקשה עלינו להאמין שהטוב הזה אמיתי. ועל זה בדיוק מדבר רבי נחמן.
רבי נחמן מברסלב, בתורה רפ"ב המפורסמת שבליקוטי מוהר"ן מנסה להתמודד עם השאלה הזו. בפרק בהסכת "מקור להשראה" העוסק בדמותו של רבי נחמן, מתאר ליאור טל שדה כי רבי נחמן כותב שעלינו "לדון את כל האדם לכף זכות", אפילו את מי שנראה לנו כרשע גמור. כדי לעשות זאת, הוא מציע לחפש באותו אדם "מעט טוב" – נקודה אחת שבה הוא אינו רשע – ולהתמקד בה.
לדעת רבי נחמן, עצם ההכרה בטוב הזה יכולה לשנות את האדם, לעורר בו תהליך של תיקון, ואולי אפילו להוביל אותו לתשובה. אבל, וזה חשוב, הוא לא מדבר על דמיון או אשליה. הוא לא מציע לנו להמציא טוב שאינו קיים, אלא להתאמץ ולמצוא את הטוב האמיתי שקיים באדם, גם אם הוא קטן ומוסתר."אבל מה קורה כשאין "אדם שלישי", מישהו מבחוץ, שיראה לנו את הטוב שבנו?" שואל טל שדה, "איך נמצא בעצמנו את אותן נקודות פנימיות של אור, במיוחד כשנדמה שהכול חשוך?
רבי נחמן כותב:
"וכן צריך האדם למצא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד. ואפילו כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר (היצר הרע) להפילו על ידי זה בעצבות ומרה שחורה, חס ושלום, אף-על-פי-כן אסור לו לפול מזה, רק צריך לחפש ולמצא בעצמו איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצוה או דבר טוב".
אלא שרבי נחמן מודע לבעיה – ברגע שנתחיל לבחון את המעשים הטובים שלנו, נמצא שהם אינם שלמים ותמימים:
"ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב, הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתם, הינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב, כי על כל פנים איך שהוא, על-כל-פנים היה איזה נקודה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה, כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב, כדי להחיות את עצמו, ולבוא לידי שמחה".
"רבי נחמן מציב בפנינו אתגר למצוא את הטוב שבתוכנו – לא את החטאים," אומר שדה. "חיפוש שמתחיל מנקודה אחת קטנה, שמתגלה כטוב אמיתי, יכול להפוך לעוד מעט טוב, וכך, כמו שהוא כותב, 'עוד מעט ואין רשע'.
"הגישה הזו מזכירה גם את דברי הרבי מגור, שאמר:
'מי שמהרהר וחוזר ומהרהר על הפגם שעשה, הריהו חושב את הרעה שעשה, ומה שחושבים הרי בזה שרויים [...] ובכן הרי שרוי הוא בתוך הרעה: הוא ודאי לא יוכל לשוב, כי רוחו נעשה מגושם וליבו נעשה מטומטם וגם עצבות עלולה לבוא עליו.
מה רצונך? אם תהפוך את הרפש לכאן או לכאן, הרי תמיד יישאר רפש.
חטאת, לא חטאת, מה ריווח יש מזה לשמיים? בשעה שאני מחטט בזה, הרי יכול אני לחרוז מרגליות לשמחת השמיים.'
וכך מסכם טל שדה: "המסר הוא ברור: סור מרע ועשה טוב. אל תהרהר ברע, אלא התרכז בטוב ועשה אותו. כך תבנה מחדש, צעד אחר צעד, את הדרך לתיקון ולשמחה".
תמונה ראשית: הספה המפורסמת מהסדרה "חברים"\ ויקיפדיה