כיוצאת בשאלה שהתחילה ללמוד פילוסופיה, אני זוכרת את האכזבה – את הבגידה כמעט – שחוויתי כשהבנתי שדקארט מאמין באלוהים ושהוא עושה שמיניות באוויר כדי להוכיח את קיומו. ככל שהמשכתי ללמוד את ראשיתה של הפילוסופיה המודרנית, גיליתי עד כמה היא נוצרית ועד כמה מקצת הטיעונים החשובים ביותר של הפילוסופים הגדולים נטועים באמונה הבלתי-מעורערת בקיום האל. מבחינתי, מדובר היה בכשל, כי הרי חלק מנקודת המוצא של חקירה, כמו שדקארט עצמו טען, היא ניקוי כל הנחות היסוד והאמונות הקדומות לצורך גילוי מחודש של האמת ה"טהורה". התברר לי שהפילוסופיה והמדע קשורים זה בזה.
יסודות המדע המודרני, כפי שאנו מכירים אותו היום, הונחו במאה ה־17, בתקופת המהפכה המדעית. הטענה הנפוצה בנוגע להתפתחות זו היא שהמדע צמח מתוך קונפליקט עם הדת ועם הממסד הדתי, שאותו מסמל משפטו של גלילאו. ואולם למעשה, מובילי המהפכה המדעית היו ברובם מאמינים שראו את הדת ואת המדע כמשלימים זה את זה. עם זאת, המתחים בין שני התחומים קיימים וראויים לעיוננו. גם הוגי דעות יהודיים נתנו את דעתם על היחסים בין הבנת העולם להכרת האל, והשאלות שהטרידו אותם מעסיקות רבים עד היום. הקשר הזה, בין דת למדע, הוא נושא הסדרה הקרובה של פרופ' ימימה בן מנחם, כלת פרס ישראל לשנת 2022, שזכיתי להיות סטודנטית שלה.
האם לדעתך האמונה של דקארט באלוהים היא נקודת עיוורון? ואם כן, האם זו עוד אחת מנקודות העיוורון הרבות שיש אצל כל מדען, גם מודרני, או שההנחה שאלוהים קיים היא כשל חמור יותר בתחילתו של מחקר?
אכן, דקארט הציג בפנינו דרישה בלתי-אפשרית – פינוי התודעה מכל אמונה קודמת ובניית כל מערך האמונות מחדש על יסודות מוצקים. במפגש הרביעי בסדרה נעסוק בביקורת על עמדה זו. בין היתר, נכיר את העמדה שלפיה יש מקום לספק קונקרטי ומנומק, אך לא לספק טוטלי. מלבד זאת, יש מקום לחשדנות כלפי הספק המאולץ, שלמעשה כל מטרתו היא לבסס מחדש את האמונות שכביכול הטלנו בהן ספק.
לכולנו יש נקודות עיוורון והנחות שאיננו יכולים לנמק, ולעיתים קרובות אפילו איננו מודעים להן. עדיף לטפל בשאלה קונקרטית מאשר בידע כולו. בכל מקרה, אל לנו לשגות באשליה שנוכל להיות חסינים מכל טעות. אפשרות הטעות מהותית לחשיבה מדעית, וזה מוליך אותנו לשאלתך הבאה.
איך בכלל מפרידים בין מדע ובין דת, אם בשני המקרים אחת המוטיבציות הראשוניות היא להסביר את העולם, את החוקים שלו ואת הדרך שבה הוא פועל ואפשר לפעול בו? האם מדובר בהבדל קטגורי? אם כן, מה ההבדל?
המדע נשען על מתודה שדורשת שתיאוריות מדעיות יעמדו למבחן אמפירי. במבחן ניתן להצליח או להיכשל, ומכאן שהמדע חייב להכיר באפשרות הטעות. בכך הוא דומה לתחום המשפט (נדבר על כך במפגש הראשון), אך שונה מתחומי תרבות אחרים, כמו אומנות ודת. מבחינה זו, המדע והאמונה הדתית יכולים להתנהל באפיקים מקבילים ללא התנגשות, כפי שאכן קרה בתקופות מסוימות. שאלת הסתירה בין תחומי מחשבה שונים היא שאלה קשה. הכנסייה הקתולית אימצה אל חיקה את אריסטו, אף שלכאורה, הסתירה בין הפילוסופיה שלו ובין הדוגמות של הכנסייה ברורה.
שאלת הסתירה בין האמונה הדתית והמדע תלויה כמובן גם באופייה של האמונה הדתית. האם מדובר באל אישי ומשגיח או באל מופשט? באלוהי אברהם או באלוהי שפינוזה? ועוד: האם אמונה דתית מחייבת אותנו להאמין בהנחות כלשהן בנוגע לעולם? בנסים? בסיפור הבריאה של התנ''ך? האם ידיעתו של האל שוללת את חופש הבחירה והאם חופש כזה חיוני לדת? במפגש השלישי נעסוק בשאלת הבחירה; במפגש השני נעסוק באפשרות לזהות את חותמו של האל בבריאה; ובמפגש החמישי נכיר תפיסות שונות לגבי דמות האל. תפיסות אלה יעזרו לנו להבין את שאלת הסתירה, או לחלופין, את ההרמוניה בין המדע לאמונה דתית.
מכיוון שרוב המדענים לאורך ההיסטוריה האנושית היו דתיים – פגנים, נוצרים, מוסלמים או יהודים – ושכל ראשיתו של המדע נטועה בעולם דתי, איך בכלל נוצרה התפיסה הזאת שהמדע והדת הם שני כוחות מנוגדים? מתי נוצרה המלחמה בין הדת למדע?
אפשר בהחלט להבין ולהעריך את המדע שנוצר בתקופת המהפכה המדעית (במאה ה-17) כמדע נטו, כלומר, להבין ולהעריך אותו באופן בלתי-תלוי באמונתם של יוצריו. עם זאת, השאלה כיצד קרה שמובילי המהפכה המדעית היו ברובם מאמינים היא שאלה מעניינת. צריך לזכור שגם השאלה הכללית יותר, בדבר הסיבות שהביאו למהפכה המדעית, לא זכתה לתשובה טובה; אין הסבר יחיד לכך שהמפכה המדעית התחוללה דווקא במקום המסוים ובזמן המסוים שבהם היא קרתה. הועלו השערות רבות שמנסות להסביר אירוע היסטורי חשוב זה, אך ריבוי ההשערות מעיד ששום השערה אינה לגמרי מספקת. ולשאלתך מדוע יוצרי המדע החדש היו מאמינים, אוכל אולי לתרום השערה משלי: מבחינה מושגית, המושג חוק טבע הוא ליבה של המהפכה המדעית. מושג זה מתקבל על הדעת כשיש בורא-מחוקק שקבע את החוקים שעל פיהם הטבע נוהג. בהעדר מחוקק, קשה להבין את מושג החוק. ואכן, בתקופתנו החילונית, פילוסופים לא מעטים מתחבטים מאוד בשאלת קיומם של חוקי טבע, ומקצתם אף כופרים בקיומם.
כמו שאמרתי, הסתירה בין דת למדע אינה הכרחית, ויעידו על כך מדענים מובילים כמו ניוטון, שהיה מאמין בכל נימי נפשו. הוא הקפיד מאוד על המתודה המדעית ולא ראה כל סתירה בין עבודתו כמדען ובין אמונתו. להפך, הוא ראה בגילוייו המדעיים מעין שליחות דתית. עם זאת, כמה מן הגילויים החדשים עוררו חשש בממסד הדתי, וזאת לא רק מטעמים תיאולוגיים, אלא גם מטעמים חברתיים. בעקבות הנאורות, כשהלכה והתפשטה באירופה תפיסת עולם חילונית, התפשטה גם התפיסה שאין צורך באמונה באל כדי להסביר את העולם; המדע אינו זקוק להשערה הזאת, כפי שאמר לפלס. במאה ה-19, התיאוריה של דארווין העצימה את הקונפליקט המלווה אותנו עד היום. מצד אחד, מדענים רבים דוחים את האפשרות לשלב את המדע ואת האמונה. מצד אחר, יש מדענים שחושבים שמבנה העולם מעיד על בורא מתכנן. נעסוק בכך.
לכל הפרטים על "סדר בוקר" עם פרופ' ימימה בן מנחם לחצו כאן
תמוה ראשית - פרופ' ימימה בן מנחם (ויקיפדיה,
