1. רב-תרבותית: יש בעולם יותר ממיליארד גברים נימולים – רבים מהם לא-יהודים וגם לא-מוסלמים. אם נדמה לכם שמדובר במנהג יהודי ומוסלמי בלבד, חשבו שוב: יותר ממיליארד גברים בעולם נימולים כיום, ורבים מהם אינם יודעים להסביר מדוע. הסיבות שלהם אינן דתיות, אלא תרבותיות; מנהג חברתי שעבר מדור לדור.
2. מקורה במצרים: על פי מקורות יווניים-רומיים, מנהג המילה התחיל במצרים, וכל העמים האחרים שנוהגים למול את בניהם – כן, גם היהודים – הם עמים ש״ירשו״ את המנהג מן המצרים. עם הזמן הפכו היהודים את האקט למאפיין זהותי שמסמל את הברית עם האל.
3. תנאי למגורים בארץ ישראל: בעוד עמים אחרים בעולם העתיק נטשו את המנהג, היהודים דווקא חיזקו אותו. על פי עדויות מתקופת החשמונאים, מי שלא היה נימול לא הורשה לשבת בארץ ישראל. מסופר על כך שמתתיהו עצמו עבר בין היישובים ודאג שכל ילד שלא נימול יעבור ברית. הייתם מהגרים לכאן בתנאי הזה
4. היוונים לא התחברו: בגן לימדו אותנו שהיוונים אסרו על ברית המילה כי הם רצו לפגוע ביהודים. בין שזה נכון ובין שזה לא-נכון, היו להם סיבות נוספות להתנכל דווקא למנהג המילה. ליוונים, שהחשיבו את אידיאל היופי כערך עליון, המילה נראתה כמו מעשה שמכער את הגוף ושפוגם בו, כמו סירוס, ולכן אסר הקיסר אדריאנוס על היהודים למול – לאו דווקא מתוך עוינות דתית.
5. פעם היה אפשר ״להחזיר את הגלגל לאחור״: הביטוי "מושך בעורלתו" מתאר יהודי שמתכחש ליהדותו ושמנסה להיות גוי, ואולם, הביטוי הזה פחות פיגורטיבי משנדמה. בעולם העתיק לא הסירו את כל העורלה במהלך המילה, ויהודים שרצו להידמות ליוונים יכלו למתוח את העורלה ולהסתיר את העובדה שהם נימולים. בין שאר הסיבות לעשות זאת היה הרצון להשתתף בתחרויות הספורט בגימנסיה, שבה התחרו הגברים בעירום מלא. כנראה בעקבות מקרים אלו הוחלט להסיר את העורלה כולה. כיום הדרך היחידה להסתיר מילה היא באמצעים כירורגיים.
עובדת בונוס: למה הנוצרים אינם נימולים? ישו היה נימול – את זה כולנו יודעים – אז למה בעצם הנוצרים אינם נימולים? את הנוצרים הראשונים, שהיו בעצם יהודים, העסיקה השאלה אם גם לא־יהודים שמצטרפים לנצרות צריכים לעבור מילה. בהתחלה חלקם עשו זאת, אבל מתישהו הם כנראה הבינו שכפיית מילה על אנשים בני 30 אינה הדרך המוצלחת ביותר לצרף מאמינים חדשים לדת שלך.
**
רוצים לשמוע עוד על ברית מילה ולהכיר את המקורות העתיקים? הצטרפו אלינו לתוכנית הלימודים החדשה, שבה נבחן את נוהג המילה במבט היסטורי רחב: אילו עמים נימולו בעולם העתיק ובאילו הקשרים דתיים, פולחניים או רפואיים התקיים נוהג זה? מתי נהפכה המילה לסממן מובהק של הזהות היהודית וכיצד שימשה סימן גבול – תרבותי, דתי ופוליטי? נבחן את ההקשרים הבין־תרבותיים של נוהג המילה ואת היחס אליה בכתיבה ההלניסטית, הרומית והנוצרית הקדומה. בתוך כך נקרא טקסטים של יוספוס, של פילון ועוד, שמגיבים לביקורת על המנהג ומצדיקים אותו כהכרח מוסרי, רוחני ולאומי.
*
יעל אסקוחידו חוקרת את היחסים בין יהודים ללא-יהודים בתקופה היוונית והרומית. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בעבדות וביהדות על פי מקורות יווניים.
לכל הפרטים על "סדר בוקר" עם ד"ר יעל אסקוחידו לחצו כאן
