על פי חוק, בכל עירייה יש למנות ועדת הנחות בארנונה, ובוועדה זו צריך לשבת נציג של האופוזיציה, שתפקידו לפקח על ההנחות שמעניקה קבוצת הרוב. בעיריית בני ברק החליטו למנות לוועדה נציג שפרש מהקואליציה והצטרף לאופוזיציה. הסיעה היחידה באופוזיציה התנגדה למהלך זה ועמדה על כך שנציג מטעמה ישתתף בוועדה. המחלוקת הגיעה לבית המשפט העליון, והשופט ניל הנדל הציע להכריע את הסוגיה לאור עיקרון שקבע המשפט העברי כבר במאה ה־13, ולפיו בכל הליך קבלת החלטות של הקהילה, על הרוב לשמוע את דעת המיעוט כדי שיוכל לשקול כראוי את הביקורת נגד ההחלטה. הליך קבלת החלטות שבו המיעוט אינו יכול להשמיע את דעתו הוא הליך פסול. על יסוד זה הכריע בית המשפט העליון כי הסיעה הגדולה האופוזיציה היא שתבחר את הנציג שלה בוועדת ההנחות בארנונה.
העובדה שבמאה ה-21 מוכרע בישראל דיון משפטי בהשראתן של תפיסות משפטיות שניסחו חכמים מהמאה ה־13. אבל זה לא קורה רק בבני ברק. המשפט העברי הוא אבן יסוד של המשפט המודרני בארץ. לקראת סדרת ההרצאות בבית אבי חי בהנחיית פרופ' בני פורת, ראש המכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה העברית בירושלים, שוחחתי עימו על ההשפעות של המשפט העברי על מערכת המשפט שלנו היום.
נתחיל מההתחלה: מה היחס הרשמי של מערכת המשפט הישראלית למשפט העברי? האם יש למשפט העברי סמכות חוקית כלשהי, או שהוא מקור השראה בלבד?
בעניין זה יש להבחין בין תחום נישואין וגירושין ובין שאר תחומי המשפט. בתחום נישואין וגירושין היה למשפט העברי (ההלכה) מעמד מיוחד מאז שנותיה הראשונות של המדינה. אז נקבע שבכל הנוגע לזוגות יהודיים, נישואין וגירושין יהיו על פי דיני תורה ויישפטו בבתי הדין הרבניים.
בשאר תחומי המשפט לא היה למשפט העברי מעמד מיוחד. שופטים שהיו מעוניינים בעצתו פנו אליו, ומי שלא היו מעוניינים – לא פנו אליו. מצב זה השתנה, לכאורה, בשנת 1980 – אז נחקק חוק יסודות המשפט, שבו עוגנה חובתם של השופטים לפנות אל המשפט העברי במקרי לאקונה, קרי, במקרים שבהם לשאלה המשפטית שהתעוררה אין תשובה בתוך המשפט הישראלי. ברם, הוויכוח שבין המתנגדים לשילוב המשפט העברי ובין התומכים המשיך, ובפועל, חוק יסודות המשפט לא שינה משמעותית את מעמדו המעשי של המשפט העברי במשפט הישראלי. שופטים המעוניינים בעצתו ממשיכים לפנות אליו, ואילו שופטים שמעוניינים בניתוק ממנו ממשיכים לא לפנות אליו.
כל זה מבחינה פורמלית. מבחינה מעשית, יש שופטים שבאופן תדיר פונים אל המשפט העברי כדי לשאוב השראה לפתרון הבעיות שעימם הם מתמודדים. הם אינם הרוב, אך זהו קול קיים, עקבי, שראוי להישמע, ולכך מוקדשת הסדרה הקרובה.
האם שימוש נרחב יותר במשפט העברי יהפוך את בתי המשפט הישראליים לדומים יותר לבתי הדין הרבניים?
המושגים משפט עברי והלכה קרובים זה לזה, אך בה בעת, מובחנים זה מזה. המושג הלכה מציין את כללי ההתנהגות הדתית שנוגעים הן לֹמצוות שבין אדם למקום (כגון תפילה, שבת וכשרות) והן לנושאים שבין אדם לחברו (כגון רצח, כריתת חוזים ודיני הראיות) מנקודת המבט הדתית של המסורת היהודית. המושג משפט עברי, לעומת זאת, מציין את הפרויקט הציוני של הפיכת החלקים המשפטיים שבהלכה לאבני הבניין של מערכת המשפט המודרנית במדינת ישראל.
המושג משפט עברי הוא חלק ממילון התחייה, ויש לראות אותו כחלק משדה סמנטי שלם שמכיל מושגים נוספים, כגון השפה העברית, העיר העברית הראשונה, עבודה עברית, לוח השנה העברי, האוניברסיטה העברית ועוד. לפיכך, אף שאותם מקורות תלמודיים עשויים להיות מקור לפסיקה – הן בבתי הדין הרבניים, הן בבתי המשפט של מדינת ישראל – ההקשר שונה. בבתי הדין הרבניים הפנייה אל מקורות ההלכה נעשית מתוך תודעה דתית ומתוך כפיפות דתית. לעומת זאת, כאשר שופטים בבתי המשפט בישראל פונים אל המקורות התלמודיים, הם עושים זאת מתוך תודעה תרבותית, לאו-דווקא-דתית; הם מקיימים דיאלוג תרבותי עימם.
מאילו מקורות יהודיים מרכזיים שואב השראה המשפט הישראלי כיום?
כאשר שופטים בוחרים לפנות אל המקורות היהודיים לשאיבת השראה לפסקי הדין שלהם, נפתח לפניהם ארון ספרים בן 3,000 שנה. הוא כולל את הספרות המקראית (התנ"ך), את המשנה ואת התלמוד, את הספרות העברית מכל תפוצות ישראל מהמאות הרבות שלאחר התלמוד ואת ספרות הפסיקה בעת המודרנית. ארון ספרים זה הוא עצום ממדים, והוא מכיל את חוכמת הדורות של אלפי חכמי ישראל. שופט שרוצה לשאוב השראה מחוכמת דורות זו יכול להיעזר במאגרי מידע שונים בעלי תוכנות חיפוש יעילות. לאחרונה התווספו לאלו גם הכלים של הבינה המלאכותית, שמנגישים עוד יותר את ספרות המשפט העברי.
האם אכן המשפט הישראלי הוא ברובו העתקה של מערכת המשפט האנגלית?
שיטת המשפט הישראלי היא אקלקטית, כלומר, המשפט הישראלי אינו שייך באופן מובהק למסורת משפטית מסוימת, אלא ניכרות בו טביעות האצבע של שיטות משפט רבות. כשם שהתרבות הישראלית נוצרה מקיבוץ גלויות ויש בה השפעות תרבותיות של מסורות רבות, גם המשפט הישראלי הוא הושפע ממסורות רבות. למשפט האנגלי יש השפעה רבה על המשפט הישראלי, בעיקר בשל התקופה המנדטורית שקדמה למדינת ישראל, אך זו אינה השפעה מוחלטת. לשיטות משפט אירופיות אחרות, כדוגמת המשפט הגרמני, גם הייתה השפעה. מובן שבעשורים האחרונים יש השפעה רבה למשפט האמריקני על המשפט הישראלי, ולאורך שנותיו הרבות של המשפט הישראלי, הייתה גם השפעה מסוימת של המשפט העברי; לעיתים היא הייתה בולטת יותר ולעיתים פחות.
אתה מכיר עוד מדינות מודרניות שבהן נעשה שימוש במערכות חוקים קדומות?
מובן שבעולם המוסלמי ניתן למצוא דוגמאות לכך. מדינות מוסלמיות מודרניות מתחבטות באופן דומה בשאלה כיצד לאזן בין המקורות התרבותיים המוסלמיים העתיקים שלהן ובין הצרכים המודרניים. גם במזרח הרחוק ניתן למצוא דילמות דומות, כאשר מדינות מודרניות כדוגמת סין מתחבטות בשאלה היכן יש לתת ביטוי למורשות המשפטיות המסורתיות שלהם. לעומת זאת, בעולם הנוצרי הדבר רווח פחות, וזאת משום שהמורשת הדתית הנוצרית, להבדיל מן האסלאם ומן היהדות, לא ראתה במשפט תחום דתי מרכזי שראוי לפיתוח ולהרחבה.
האם בעיניך יש שימוש מספיק במשפט העברי במערכת המשפט הישראלית? איפה היית מרחיב את השימוש בו?
בעיניי, מערכת המשפט הישראלית אינה עושה שימוש מספיק במקורות המשפט העברי. מרבית השופטים חוששים מהם או אינם מכירים אותם, ולכן מהססים לפנות אליהם. החשש נובע מן ההנחה השגויה שפנייה של השופטים אל המשפט העברי תסלול את דרכנו למדינת הלכה. כפי שהסברתי קודם, הפנייה אל המשפט העברי נעשית לא מתוך מחויבות דתית-הלכתית, אלא מתוך רצון בדיאלוג תרבותי של עם מודרני עם מקורותיו העתיקים העשירים. מה תהיינה התוצאות של דיאלוג זה? זאת יחליטו השופטים. יש להצטער על כך שהדיאלוג הזה אינו מתקיים מספיק.
אם לבחור תחום משפטי מסוים שבו חוסר הקשר הזה בולט במיוחד, הרי שזה דיני הרווחה. דיני רווחה עוסקים בשאלת מחויבותה של החברה להגנה על רווחת השכבות החלשות (עניים, קשישים, נכים וכדומה). תחום משפטי זה העסיק את חכמי המשפט העברי לדורותיהם, ושורשיו מגיעים עד המקרא. לאמיתו של דבר, קשה לחשוב על דיני הרווחה המודרניים בלי המהפכה הראשונה שיצרה התורה בתחום; היא הניחה את התשתית למהפכה המחשבתית שיצרה את דיני הרווחה. לכן, יש להצטער במיוחד על כך שלרוב, שופטים אינם פונים אל ארון הספרים היהודי כאשר הם מתחבטים בשאלות עמוקות בתחום דיני הרווחה.
הצטרפו לסדרת ההרצאות של פרופ' בני פורת בבית אבי חי >>
תמונה ראשית: היכל שלמה צולם על ידי Deror Avi - ויקיפדיה
