הסיפורים מאחורי היצירות

בתחנה החותמת את התערוכה נתבונן בציר הזמן שמתאר ציוני דרך בחייו של קפלן, ונכיר את התחנות העיקריות ברכבת שהחלה את מסעה בשטעטל, והגיעה עד לכאן.

מעשיות הילדים של שלום עליכם מתארות רגעים אנושיים וססגוניים ממעגל השנה היהודי. בהדפסים בעקבות המעשיות ״דמי חנוכה״ ו-״אצל המלך האחשוורוש״ עוסק קפלן במחסור שעמו מתמודדות המשפחות היהודיות, אל מול השפע שאופייני לימי החג.

הקורפוס של שלום עליכם מלא במעשיות ילדים, שעוסקות מבעד לנקודת המבט הילדית גם בנושאים כואבים כמו התמודדות עם אלימות ועם עוני. בין הילדים הרבים שגדלו על המעשיות הללו מצוי גם קפלן עצמו – שבסדרת ההדפסים שלפניכם חרג ממנהגו והכניס את עצמו ליצירה, לצד הילדים שנושאים עיניים מעריצות לסופר היידי. 

המצור של גרמניה הנאצית על לנינגרד (כיום סנט פטרסבורג) הוא פצע פתוח בתולדותיה של העיר. קפלן, שחי ויצר בעיר במהלך רוב חייו הבוגרים, חזר אל ביתו כשהוסר המצור, ויצר סדרות הדפסים שלוכדת את תהליך ההחלמה וההתחדשות שלה. 

ביצירתו המוכרת ביותר של שלום עליכם – טוביה החולב – מחבר הסופר ביד מיומנת שלל קטבים: בין צחוק לבכי, בין ערגה לעבר וכמיהה לעתיד, ובין מהפכות רוסיות להבטחות אמריקאיות. ההדפסים שקפלן יצר בעקבותיו משקפים את הניגודים הרבים הללו, ונעים בין הקלילות וההומור של הדמויות לבין האירועים הקודרים שפוקדים אותן. 

בנובלה ״שיר השירים״ מצייר שלום עליכם פורטרט מלא תום של אהבת נעורים, ומתבונן באהבה הבוסרית מנקודת מבט ילדית ומבוגרת כאחד. סדרת ההדפסים של קפלן שנוצרה בעקבותיה לוכדת את הקסם הייחודי של היצירה, ואת העדינות והרוך של גיבוריה.

מלאכת האמנות של קפלן היא במובנים רבים גם מלאכת תרגום: תרגום של עולמות ספרותיים וטקסטואליים אל שפת הצורה והצבע. בתחנה זו נצפה בהדפסים שיצר בעקבות שירי עם יהודיים, ובהם מלאכת התרגום שלו היתה כפולה – הן של המילה היידית, והן של מנגינת הכלייזמר שמלווה אותה.

פרשנותו המפתיעה של אנטולי קפלן לפיוט הפסח הנודע, שנעה בין המפלגה הקומוניסטית לבין חזון ישעיהו.

שלושה ציורים יוצאי דופן של קפלן פותחים צוהר לחיי היום יום של יהודי ברית המועצות, למתחים שהתמודדו עמם, לאבדות שספגו ולאהבות שחוו.

שלום עליכם, גיבור יצירותיו של קפלן, היה גם לגיבור תרבות בברית המועצות, וזכה למעמד אייקוני שאף סופר יידיש לא זכה בו לפניו. בתחנה זו נכיר את קשריו האמיצים עם לב טולסטוי ומקסים גורקי, ונלמד על התנאים שאפשרו לו להעמיד את התרבות היהודית בחזית יצירתו חרף הצנזורה הסובייטית.