עין לציון

אריך פרום דיבר על "יסודות הקיום האנושי". סדרה חדשה בבית אבי חי הנושאת את השם "האתגר הציוני לדורותיו" בעריכתו של ד"ר אלון גן, מסבה את הדיון ל"יסודות הקיום הישראלי" באמצעות עיסוק בארבע סוגיות יסוד, הנעות על ציר הזמן.

במפגש הראשון ייטלו חלק מוקי צור והרב פרץ. כל אחד יציג את זווית המבט שלו  תוך התייחסות ליהדות כתרבות, כדת וכלאום.
"הפרויקט הציוני התחיל מזווית חילונית, וכפי שאברהם שלונסקי הגדיר: 'ביעור חמץ של המנטאליות' שנועד ליצור את הצבר הישראלי, כאנטיתזה לכל מה שריחו הוא של יהודי גלותי", פותח ד"ר אלון גן. "כך נבנתה הזהות של העברי החדש והיהודי החדש. החל משנות השישים מתחיל הניסיון הפלקטי לאבד את חיוניותו. יש חלל שהשאיר הנתק מארון הספרים היהודי. בעבר, אם היו שואלים את השאלה מה אתה קודם, הישראליות היתה מוצגת כברירת מחדל אולטימטיבית. היום הזהות הרבה יותר מורכבת".

הדיון השני שיעלה בסדרה המרתקת, יעמוד על השאלה האם יש עדיין משמעות למושג "ציונות" בימינו, והאם ההגדרה "ציוני" היא מרכיב מגדיר זהות. העיתונאית והמסאית ועורכת המגזין "ארץ אחרת" במבי שלג, מציגה מצד אחד את הציונות הדתית ותזה שמראה איזו רלוונטיות יכולה להיות היום למושג ציונות תוך נטרול המטענים הקיצוניים שלו משני הכיוונים. מצד שני, ניצב עו"ד אלדד יניב,הטוען כי יש גם שמאל ציוני שחושב בניגוד לשיח הרדיקלי של ה"פוסטים" למיניהם, שיש ציונות ולאומיות רלוונטיות.

ד"ר גן, אין מה לצפות לדיון בנושא הפוסט ציונות.
"רצינו להישאר בגבולות הגזרה של השיח הציוני, של אנשים שהמושג 'ציונות' הוא לא מילת גנאי בשבילם ומהווה מרכיב משמעתי בזהות שלהם", במבי שלג ואלדד יניב הם שני אנשים שמייצגים זרמים שמנסים לעשות רנסנס ציוני, לנסח ולהגדיר מהי המשמעות של ציונות".

המפגש השלישי יעסוק בשאלת היחס בין ישראל לגולה ולתפוצות. גם פה, מזווית מבט היסטורית, הזהות הישראלית בראשית הדרך בזה בוז מוחלט עד כדי תיעוב ליהדות הגלותית. "הרעיון הוא לבחון את המתח הזה שהחל בזלזול מוחלט ומצד שני הזדקקות לתמיכה הכלכלית והחומרית", אומר בחרת לקנח במפגש נושא את השם הטעון "הלנצח תאכל חרב?". האם לנצח?
"משלב מאוד ראשוני, נשאלת השאלה אם להגשים את הציונות פה בא"י, משמעו להיאבק עם אנשים שלא כל כך שמחים בקיומה של ישות ציונית בלב האומה הערבית, מה המחירים והמשמעויות של התובנה שכנראה הגשמת הציונות כרוכה בשימוש בכוח ומהן מגבלות הכוח. השאלה היא האם המצב הזה, של  חיים עם החרב הוא מציאות נתונה, גזירת גורל שנגזר עלינו לחיות לדמם, להרוג ולהיהרג, או שיש אפשרות לקיים מדינה יהודית דמוקרטית ציונית אבל גם לנסות לחתור לשלום ולהגיע למצב של שלום או לסיום הסכסוך. הכוונה היא לקחת שני אנשים שמצד אחד מעניין לראות : שלמה בן עמי כשר החוץ לשעבר, ובני בגין היום כשר בקבינט, ולהסתכל על זה לא מהזווית הצרה של הסדר פוליטי, אלא בפרספקטיבה היסטורית של מאה חמישים ויותר שנות מפעל התיישבות וציונות".

כתבה: כרמית ספיר-ויץ

 האתגר הציוני לדורותיו
עורך ומנחה: ד"ר אלון גן – ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים.
מפגש ראשון: יהודי, עברי, ושוב יהודי?  04/11/2010
מוקי צור – לשעבר מזכיר התנועה הקיבוצית, חוקר, סופר והוגה דעות
תא"ל הרב רפי פרץ – הרב הראשי לצה"ל

 מפגש שני: מיהו ציוני? על דרכי ההגשמה של הציונות  11/11/2010 
במבי שלג – עיתונאית ומסאית, עורכת המגזין "ארץ אחרת"
אלדד יניב – עורך דין ויועץ פוליטי, ממייסדי תנועת "השמאל הלאומי"

 מפגש שלישי: אחים מעבר לים - יחסי ישראל והתפוצות 18/11/2010 
אברהם בורג – לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר הכנסת
ד"ר גבי שפר – האוניברסיטה העברית ומכון ון ליר

 מפגש רביעי: הלנצח תאכל חרב? 25/11/2010 
ח"כ בני בגין – שר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני
פרופ' שלמה בן-עמי – שר החוץ לשעבר, דיפלומט והיסטוריון

 

Model.Data.ShopItem : 0 8