משפט שלמה

חיבתי ליהדות מרוקו אינה נובעת רק מהכרתי ביתרונות הספינג', המופלטה והשבקיה על הגעפילטע, אלא גם משום שדם מרוקאי זורם בעורקי ומי שניסה לעקוף אותי על השוליים בוודאי יוכל לאשר זאת. אמת: מוצאה של משפחתי אינו נותן תוקף כלשהו לביקורת על שלמה בניזרי, ובכל זאת, כמרוקאי למחצה, יש בלהקת התנים היללנים שלו משהו שמעלה לי את העריסה למוח.

עדיין בגלות

מתברר שמי שחשב שהדבר המהיר בעולם הוא ישראלי שרץ לספר לחבר'ה - טעה. אין שעון עצר בעל יחידות מניה כה זערוריות, עד שבכוחן למדוד את פרק הזמן שעובר מרגע שמורשע אדם מזרחי ועד לפתיחה החגיגית של קינות הקיפוח. הלהקות הללו פצחו גם הפעם, כהרגלן, ביללות המכוונות אל קהל מאמיניהן. המטרה: הכשרת הפשעים שפשעו שלוחיהם נגד החוק ונגד התורה.

הרי אלוהים ציווה במפורש "ושוחד לא תיקח", אבל איך אומרים במרוקאית? "האט ער געזאגט". נו, אז הוא אמר. הנה, הרב משה שפיר אמר כי בניזרי "רק טעה בנהלים הדרקוניים שנותרו מימי המנדט" וכי ההשואה לאברהם הירשזון "אינה מצביעה על שפיות רבה בבית המשפט הישראלי". "יש לכם בעיה עם מרוקאים שמצליחים", נכתב בעיתונות החרדית. אני לא חושב שלעם ישראל יש בעיה עם מרוקאים מצליחים. הבעיה היא עם מרוקאים שמצליחים לגנוב. כמו בניזרי והירשזון. אגב, האחרון גם הוא נכנס לכלא רק משום מוצאו המקנסי, שם כיהנו אבותיו כפרנסי הקהילה וכיועצים למלך מרוקו.

הרב משה מאיה הוסיף: "אנחנו עדיין בגלות". זו, לדעתי, ההתבטאות המעניינת ביותר בעניין. אמנם בגלות לא היה אדם כבניזרי מעז לשלוח את ידו אל כיסו של מלך מרוקו ולהוציא משם ולו דירהאם אחד, ובכל זאת, בקרב חרדים מזרחים רווחת יותר ויותר התפיסה שאין להם חלק במדינת ישראל הריבונית. עניין זה מפליא מאוד, שכן רוב עולי צפון אפריקה עלה לישראל ממניעים ציוניים, והגישה שאינה רוצה לקחת אחריות על הנעשה במדינת ישראל רווחת בעיקר בקרב חרדים אשכנזים. חלק ניכר ממצביעי ש"ס אף משרת בצבא, ובעוד הליטאים והחסידים נמנעים מלהתבטא בסוגיות ביטחוניות, נשמע קולו של אלי ישי לא אחת בעניינים אלה. פטרונה של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, מעורב אף הוא בסוגיות יומיומיות של הציבור הישראלי, וחצרו אינה דוגלת בהתבדלות וריחוק.

נאמנות שבטית

אם כך, כיצד קרה שרבים כל כך מחברי סיעת ש"ס מוצאים עצמם מנוכרים לסמלי הריבונות הישראלית עד כדי כך שחלק לא מבוטל מהם סבור שמדובר בשלטון זר, שיש להוציא ממנו כל שניתן, אפילו בצורה בלתי חוקית? אני חושב שמדובר בהתבטלות מזרחית בפני האידיאולוגיה האשכנזית. מספיק להעיף מבט בבניזרי וחבריו כדי להבין זאת. הם אמנם גאים במוצאם המזרחי ודוגלים ב"החזרת עטרה לישנה", אך כל זה רק מן השפה אל החוץ. מלבושיהם מעידים כאלף עדים שמילים לחוד וחליפות לחוד. תשוקתו הגדולה ביותר של בחור ספרדי היא להתקבל לישיבה דוגמת חברון או פונוביז' ועוד ישיבות ששמן מצלצל היטב בערבית מגרבית.

כך הפכו המזרחים את עורם גם בענייני היחס לשלטון. נכון, גם הקיפוח והיחס העוין שלו זכו רבים מעולי צפון אפריקה תרמו לעניין, אלא שכל אוכלוסיית עולים זכתה ליחס גרוע, ואף גרוע מזה שקיבלו עולי מרוקו. אבל אפילו עולים שהגיעו ממחנות המוות והושלכו הישר אל קרבות מלחמת השחרור לא פיתחו עוינות כזו. אין די בעניין זה כדי להסביר את המהפך התפיסתי ואת התיעוב למדינת ישראל, ההולך וגובר מיום ליום.

כיצד הופכים תומכי מפלגת ש"ס אט-אט מאוהבי הציונות לשונאיה, למי שמסוגלים לתמוך בגנבים מובהקים ובלוקחי שוחד? נראה שמדובר באנשים שנאמנותם שבטית בלבד. העובדות כלל אינן מעניינם. הם אינם מסוגלים לראות שבמעשיהם אלה הם דוחקים את ישראל לכיוונה של מדינת עולם שלישי מושחתת. למזלנו, בית המשפט עדיין חזק דיו, והמחאות בדבר ה"קיפוח העדתי" אינן משפיעות עליו, כפי שניתן לראות בפסק הדין שניתן בערעורו של בניזרי.

אסף וול
לתגובות: editor@bac.org.il