אבישי דרש עבר לאמסטרדם כדי לשנות את הכיוון המוזיקלי והנפשי שלו, אך מה שבאמת עזר לו למצוא את הדרך שלו היה ההיכרות עם אשתו. רגע לפני שהוא עולה לבמה עם שירי ביאליק בליווי מוזיקה שהלחין, הוא מספר לנתי אורנן על מסעות החיפוש שלו, על החיבור למשורר הלאומי ואיך כל
הרומן של אבישי דרש, בן 26, יליד ירושלים, עם המוזיקה החל בגיל 11, כאשר שמע אצל קרוב משפחה, מפיק מוזיקת טראנס, יצירה שהלחין: "מבחינתי זו היתה חווויה דתית. לא ידעתי שיש דברים כאלה, ומהנקודה הזו הבנתי את כוחה של המוזיקה לגעת בנפש", מספר אבישי, "מגיל 11 ועד היום אני מנסה לבדוק איזו תחושה יכולה מוזיקה לגרום למאזין". "הבנתי את כוחה של המוזיקה לגעת בנפש". דרש
בהופעתו הקרובה בבית אבי חי יעלה דרש את הופעתו "קרוב-רחוק", שבה יוקראו שירי חיים נחמן ביאליק בליווי המוזיקה שהלחין. "לא הלחנתי את השירים עצמם, אלא כתבתי מוזיקה שמלווה את ההקראה שלהם. חן לוי מקריאה, אברי בורכוב מנגן בקונטרבס, עופרי נחמיה בתופים, ואני בפסנתר ובמוזיקה אלקטרונית. בניגוד לגרסאות המולחנות המוכרות של שירי ביאליק, בחרתי להשאיר את המילים כמו שהן, ובמקביל רציתי ליצור אווירה סביב השיר בלי שינוי או הלחנת הברות המילים עצמן. במרוצת השנים רבים משיריו של ביאליק הולחנו בגרסאות רבות ומגוונות, ואותי לא עניין ליצור מלודיה של הטקסט, אלא מלודיה מאחורי הטקסט".
אבישי התחיל לנגן בפסנתר בגיל 16 ובגיל 21 עזב את ישראל בפעם הראשונה לניו יורק על מנת להתערות בסצנת הג'אז שעוררה את דמיונו. "הייתי חייב לבדוק מה קורה בניו יורק. קניתי כרטיס טיסה וחייתי שנה בברוקלין. שרדתי שם בקושי רב, וכשחזרתי אחרי שנה לישראל הבנתי שניו יורק היא לא המקום בשבילי. לא הייתי בשל אליה נפשית. אחרי שנה של שהות בישראל עזבתי שוב, לפני שלוש שנים - הפעם לאמסטרדם, כדי לסיים תואר ראשון בקומפוזיציה".
במה היה שונה המסע השני שלך?
"נסעתי לאירופה כדי לשנות את הכיוון המוזיקלי שלי, ושם באמת יש לי גישה ישירה למוזיקה קלאסית ברמה הגבוהה ביותר. בניגוד לניו יורק, באמסטרדם לא דיברתי את השפה. אפשר להסתדר שם עם אנגלית, אבל השפה היא הולנדית, ואתה תמיד נשאר יוצא דופן. אחרי שנה של הסתגלות הבנתי את מה שלא הצלחתי להבין בניו יורק, שכשעוברים למקום חדש לוקח שנה לנחות - עד שאתה מוצא עבודה, מבין איך העיר בנויה, מוצא את הרוטינה שלך. זה מה שכל כך היה חסר לי בברוקלין, ההבנה הפשוטה הזו. אחרי השנה הראשונה הכרתי באמסטרדם את אשתי לעתיד, וזה מה ששינה את הקו המוזיקלי שלי. בזכותה משהו בחיפוש המוזיקלי והנפשי שלי השתנה. התרחקתי בהדרגה מהג'אז המסורתי והתקרבתי יותר ויותר למוזיקה הקלאסית".
במה התבטאה ההתקרבות הזו?
"הבנתי שאני רוצה להגיע לקהל יותר רחב, ורציתי לדעת ולהבין מדוע מוזיקה קלאסית היא 'קלאסית'. פתאום תפסתי שהסיבה היא שמוזיקה זו מתקשרת בצורה מאוד אנושית, יש בה סוג של חקר עמוק מאוד של נפש האדם, היא נוגעת באנשים בצורה ישירה ובלתי אמצעית. חשתי שג'אז פונה יותר לקליקה מסוימת. ברור שג'אז הוא הרבה מעבר לזה, אך אני חיפשתי את הדרך לעבור מסע רגשי דרך המוזיקה, ואת זה מצאתי בסופו של דבר רק במוזיקה הקלאסית". " בשירו 'בניכר' מתאר ביאליק את התחושה של להיות במקום שהוא לא הבית שלך, תחושה חזקה שהיתה לי בזמן שעברתי לאמסטרדם. ב'לבדי' הוא כותב על אודות תחושת הבדידות כשהדבר היחיד שיש לך הוא האלוהים. מבחינתי, אלוהים הוא הכוח הפנימי שלך ליצור, הכוח הפנימי שלך להגיע לעצמך. זה מגיע מזן בודהיזם, שבו אתה לא מחפש את אלוהים בחוץ, אלא במסע הפנימי שלך "
ליצור מתוך הסבל
המסע הנפשי והתודעתי שעבר אבישי באמסטרדם מתבטא בבחירת השירים במופע. שירים כמו "בניכר", "לבדי", "לא זכיתי באור מן ההפקר" ואחרים מתארים גם את הלך הרוח של אבישי בזמן שהותו באירופה.
"בשירו 'בניכר' מתאר ביאליק את התחושה של להיות במקום שהוא לא הבית שלך, תחושה חזקה שהיתה לי בזמן שעברתי לאמסטרדם. ב'לבדי' הוא כותב על אודות תחושת הבדידות כשהדבר היחיד שיש לך הוא האלוהים. מבחינתי, אלוהים הוא הכוח הפנימי שלך ליצור, הכוח הפנימי שלך להגיע לעצמך. זה מגיע מזן בודהיזם, שבו אתה לא מחפש את אלוהים בחוץ, אלא במסע הפנימי שלך".
"לא זכיתי באור מן-ההפקר/ אף לא-בא לי בירושה מאבי" - כיצד בא לידי ביטוי החיבור שלך כיוצר לשיר זה?
"בשנה הראשונה באמסטרדם התמקדתי בלהתאמן וליצור, לא היה לי משהו אחר חוץ מהפסנתר, זו היתה מערכת היחסים המשמעותית ביותר שלי. השיר הזה מדבר על הכישרון, על הכוח ליצור, 'אף לא-בא לי בירושה מאבי'. ניתן לומר שביאליק כותב בהתרסה: 'שימו לב אליי, אני בן אדם מוכשר, יש לי מה להגיד, דווקא מתוך הסבל אני יוצר טוב יותר'. אפשר גם להתייחס לשיר דרך התורה הפראנית, שאומרת שאנחנו ניזונים מהאור ומהאוויר. יש אנשי יוגה שממש מחוברים לאיזה כוח עליון שמזין אותם - אלו אינן גוזמאות. יש אנשים שאינם ניזונים ממזון, אלא ממדיטציות".
תחושת הבדידות. ביאליק
יש הקבלות נוספות בין השירים שבחרת לבצע לחייך שלך?
"השיר 'רק קו שמש אחד' כולל שני בתים. הראשון מדבר על אישה סוערת ומלאת חיים; ובשני הוא מתאר את הדחייה שהוא חש כלפיה, את ההתעוררות שלו. בשבילי הבית הראשון הוא ההיכרות שלי עם אשתי, והבית השני הוא השינוי שהייתי מוכרח לעשות בכיוון המוזיקלי שלי. הבנתי שמשהו במוזיקה שלי מוכרח להתבגר. זה קרה לי בעקבות ההיכרות עם אשתי, שלמעשה עוררה אותי לבצע את השינוי.
'רועת הכוכבים' הוא שיר ערש על אפרוח שנולד, וזה מבחינתי ממש על הבן שלי, שנולד לפני חמישה חודשים - אירוע ששינה את חיי. הפכתי יותר רך ועניו כלפי עצמי וכלפי האנשים סביבי. אני חי יותר על הקרקע, בהווה. אני שמח עם מה שיש לי ולא רוצה יותר מזה, צנוע יותר".
מדוע בחרת דווקא בביאליק ולא במשורר אחר?
"שיריו של ביאליק תמיד נוכחים בבית הוריי. אבא שלי מאוד אוהב אותו ומגיל צעיר באתי במגע עם שירים אלו. בנוסף, היה לי מאוד חשוב ליצור מופע שכולל שירים שמוכרים על ידי שוחרי התרבות. אני יוצר את הפרשנות שלי למה שמוכר לקהל. אני מעוניין שאנשים שמגיעים למופע יאמרו לעצמם, 'אני מכיר את זה, אבל מעולם לא שמעתי גרסה כזו'".
לדף האירוע של המופע "קרוב-רחוק"