תחת מעקב: התערוכה שמתעדת את ההיסטוריה הרפואית של ירושלים

בשיחה עם נירית שלו-כליפא, אוצרת התערוכה "ירושלים: גליון רפואי", המוצגת בחודשים האחרונים במוזיאון מגדל דוד, ירושלים זוכה לכינוים דרמטיים רבים. אחרי שבילתה חודשים בחקר תולדות מגיפותיה, צרעותיה, קדחותיה ושגעונותיה של העיר, נדמה שגם שלו-כליפא נדבקה בחיידק האהבה-שנאה לירושלים, עיר שהיא מתארת כ"מקום שאליו מגיעים כדי לחלות ולמות", ובאותה נשימה כמקום שבו פזורים "איים" קטנים ורבים של חסד וחמלה.

 
מתוך התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי" (צילום: עודד אנטמן)

"ירושלים: גליון רפואי" פורשת את הגיליון הרפואי של ירושלים, המציג את אלפי שנותיה של העיר באמצעות אבני דרך בתחום המחלה והרפואה. כפי שמנוסח בתוכנייה, התערוכה סוקרת "רצף ששלובים בו חולי ומגפה, ומנגד, ריפוי בנס ומבחן האמונה: שבט וחסד, תמציתם של החיים רבי הרבדים והניגודים בעיר הקודש". התערוכה מורכבת מכמה תחנות שתוכננו במסלול מתפתל דמוי נחש, וכל תחנה מייצגת תקופות, משברים בריאותיים ופתרונם. יש בה יותר מ-300 מוצגים ייחודיים, וחלקם נחשפים בפעם הראשונה לציבור.

מהי רפואה

אף על פי שהתערוכה מציגה את גליונה הרפואי של ירושלים, שלו-כליפא אומרת כי זאת אינה תערוכה על רפואה. "כשהוצע לי לאצור תערוכה על תולדות הרפואה בעיר, שאלתי את עצמי מהי רפואה. האם אלה בתי חולים ורופאים? האם המשמעות של תערוכה על רפואה היא לתאר את המבנים ואת האנשים שעסקו ברפואה בירושלים? הגעתי למסקנה שהרפואה אינה הנושא המרכזי כאן, אלא סיפורה של ירושלים דרך רפואה ואמונה, שלה ייחסו כוחות של בריאות וחולי.

" האמונה היא מרכז הסיפור בירושלים: עליה חיים, מתים, נאבקים, חולים ומבריאים. על כן זאת אינה תערוכה על תולדות הרפואה, אלא על תולדות ירושלים, שבה, לאורך ההיסטוריה, בריאות היא סימן לחוסן האמונה וחולי הוא סימן לכפירה " "האמונה היא מרכז הסיפור בירושלים: עליה חיים, מתים, נאבקים, חולים ומבריאים. על כן זאת אינה תערוכה על תולדות הרפואה, אלא על תולדות ירושלים, שבה, לאורך ההיסטוריה, בריאות היא סימן לחוסן האמונה, וחולי הוא סימן לכפירה. התערוכה נפתחת בפרק הראשון והמרכזי "הנס והמגיפה", המתאר אירועים של נסים ומגיפות או מגיפות ונסים. פרק זה מצהיר כי מלכות דוד נולדה ממגיפה: בספר שמואל מסופר איך דוד קונה את גורן ארונה היבוסי כדי להקים בו מזבח ולעצור את השתוללות מגיפת הדבר, שבה נענש דוד. לפי אמונות מסוימות, הנחלה היא לידתה של ירושלים כבירת הממלכה".

הרופא מתערב בטריטוריה אלוהית

מוזיאון מגדל דוד חוגג 25 שנה במתכונתו הנוכחית כמוזיאון העיר ירושלים. תערוכת הקבע הוותיקה שלו היא פרי עבודה ממושכת של חוקרים ומומחים מתחומים רבים, והיא מספרת את סיפורה של ירושלים לפי תקופות. לדברי שלו-כליפא, בשנים שבה גובשה התערוכה הוותיקה, שמו אוצריה את הדגש על הסיפור, ולא בהכרח על השגתם של מוצגים מקוריים שהוצאו מירושלים ונמכרו למוזיאונים ואוספים ברחבי העולם. מגמה זאת השתנתה עם בחירתה של אילת ליבר למנכ"לית המוזיאון לפני כשנתיים.

 
בקבוקי בית מרקחת מתוך התערוכה

"בעבר נבחן ערכה של התצוגה ביכולת לספר את הסיפור בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים מרשימים, אבל כיום, כלים אלה נמצאים בכל בית, בכל סלון", אומרת שלו-כליפא. "מסיבה זאת, ערכו של המקור נהיה גבוה מאוד. בתערוכת הגיליון הרפואי השתדלנו מאוד להביא כמה שיותר מוצגים מקוריים".

כך, למשל, בפרק שבו מתוארת מגיפת הכולירה שפקדה את ירושלים ב-1865, מוצג ספר קבורה של קהילות בירושלים, שהתנפח בשל מספר מתי הכולירה, וכן תפילה מקורית למען נפגעי הכולירה. "מלבדם יש בתערוכה כלים ארכיאולוגיים מקוריים וכתבי יד נוספים", אומרת שלו-כליפא, "וגם כלי רפואה של נזירים פרנציסקנים שבעזרתם התמודדו עם מגיפות הדבר של המאה ה-18".

בפרק "מרקחת" בנו האוצרים "בית מרקחת שמרשמיו עשוים על פי טקסטים מהתנ"ך ומתעודות עתיקות. יש בו, בין היתר, טריאק (נסיוב) עשוי מנחש אפעה, עקרבים כתושים וצמחי מרפא". בחצר המוזיאון נבנה דוכן ובו תבלינים וצמחי מרפא ששימשו את רופאי ירושלים לאורך מאות שנים.

את מתארת את התערוכה בדימוים תנ"כיים של חטא, אמונה ונס. האם את אדם מאמין?

"אני חילונית, וככזאת, השתדלתי גם להראות את המתח בין אנשי הדת לאנשי הרפואה בירושלים. בעיני הממסד הדתי, הרופא הוא בן אנוש שמתערב בטריטוריה האלוהית, זאת שאחראית להקל את הסבל ולהאריך חיים. העימות עובר לאורך כל התערוכה, בין היתר בציטוטים היסטוריים שמוקרנים על קיר האבן. עם זאת, רופאים זכו לכבוד גדול בירושלים, ואנו מציגים את חפציהם, את כליהם ואת ספריהם, בין שזה ספר ניתוחים מאויר של נזירים ובין שאלה כרטיסי ביקור ושלטי מרפאה פרטיים של רופאים".

• הפרק האחרון בתערוכה נקרא "איים של חסד". "ירושלים במאה ה-19 נעשית אימפריה של בתי חולים ורפואה", אומרת שלו-כליפא, "מוקמים בה בתי חולים של המיסיון, שמנסים לפתות חולים יהודים בהבטחות לטיפול מודרני ואוכל כשר. בד בבד מוקם גם בית חולים הדסה, והוא מנסה לשמור את החולים היהודים בשטחו. נפתחת מלחמה דתית, ובתי החולים משמשים בה חיילים. במהלך המלחמה הזאת מאיימים מנהיגי הקהילות היהודיות על החולים היהודים לבל יעזו להתאשפז בבתי החולים של המיסיון ומתריעים שאם יעשו כן, ייהפכו למשומדים בקהילותיהם וכשימותו, לא יזכו לקבורה יהודית.

 
(צילום: עודד אנטמן)

"עם זאת, למרות שבתי החולים המודרניים בירושלים קמו מתוך מאבק דתי, היו בינהם שיתופי פעולה חוצי דתות ועדות והיה בהם חסד. הם היו 'איים של חסד' בתוך עיר חסרת חסד".

נראה שזה קורה גם עכשיו, כשחלק קטן מפצועי עזה, שנפגעו בידי צה"ל, מטופלים בבתי חולים בעיר.

"המציאות ממשיכה לנהוג בהווה כפי שנהגה בעבר. מבתי החולים שלנו אנחנו לומדים שיש גם חזון של 'ירושלים של מעלה', חזון של חסד, חמלה ושיתוף פעולה. היינו צריכים להוציא את מה שקורה בבתי החולים האלה אל הרחוב, אל המציאות".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי