בית המשפט העליון בארצות הברית החל השבוע לדון בתביעה המדוברת של הילד מנחם זיבוטופסקי, הדורש לציין בדרכונו האמריקאי כי ירושלים נמצאת בישראל. האיש העומד מאחוריה הוא עו"ד נתן לוין, אחת הדמויות הצבעוניות בעולם המשפט: הוא לובש עניבות של סנופי, ייצג את ג'ודי פוס
בסתיו של שנת 2002, נתן לוין, אחד מעורכי הדין המובילים בארצות הברית למען מטרות יהודיות, היה זקוק לתובע. הקונגרס בדיוק העביר הצעת חוק המחייבת את הממשלה לאפשר לאזרחים אמריקאים שנולדו בירושלים לרשום את ישראל כמקום לידתם בדרכון האמריקאי – שינוי ביחס למדיניות ארוכת השנים לרשום רק את שם העיר.
על אף חתימתו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש על הצעת החוק, בוש הוציא בד בבד הצהרה חתומה שקובעת שיתייחס לסעיף הנוגע לדרכון רק כסעיף מייעץ, כלומר, הוא יתעלם ממנו למעשה, משום שלקונגרס אין סמכות להכתיב את מדיניות החוץ. מבחינת לוין, היה מדובר בהזמנה שלא ניתן לעמוד בפניה. "רצינו שיהיה לנו מקרה מבחן אחד", הוא אומר, "רצינו רק תובע אחד שעונה על הדרישות של התביעה".
למרבה המזל, השותפה החדשה של לוין, בתו עליזה, שעמה פתח משרד עורכי דין עצמאי ששמו "לוין & לוין" כמה חודשים קודם לכן, הכירה את המועמד המושלם. חברת הילדות שלה נעמי זיגמן, רופאת ילדים, גרה בירושלים עם בעלה ארי זיבוטופסקי. ובאוקטובר 2002, כחודש לאחר שחתם בוש על החוק החדש, בנם הצעיר ביותר מנחם נולד בבית החולים הוותיק ביותר בירושלים שערי צדק. "אני מכירה את נעמי כל חיי", סיפרה עליזה לוין, "אז כשהיא ילדה, צלצלתי אליה ואמרתי לה 'לכי ותבקשי'. וככה למעשה קיבלנו את תינוק המבחן שלנו".
בשבוע שעבר, כעבור 12 שנה, הגיע התיק לבית המשפט העליון בוושינגטון, כשמנחם כבר בן 12 ואט אט מתחיל להבין ששמו הולך ונקשר במקרה שעשוי להיות לציון דרך בדברי ימי המשפט האמריקאי. אבל לא פחות מכך, זה גם תיק המציב על השולחן שאלה בוערת מתחום מדיניות החוץ של ארצות הברית, והיא מאתגרת את בית המשפט לחרוץ דין במחלוקת. נכון לעכשיו, נראה שבית המשפט איננו נלהב להתערב בעבודת מחלקת המדינה ושהסיכויים נוטים לרעת זיבוטופסקי.
מי שעומד במרכז ההצגה הוא נתן לוין, שכבר יותר מ-50 שנה - מאז שעבר את מבחני ההסמכה ללשכת עורכי הדין – מנהל קריירה משפטית מזהירה, החל מהשימוש של הממשלה במודיעים בתיק שבו ייצג אותה נגד מנהיג איגודי העובדים הכל יכול ג'ימי הופה וכלה בזכותה של חב"ד להקים חנוכייה מול בניין העירייה של פיטסבורג.
"נט הוא עורך דין מבריק בצורה יוצאת דופן", אמר אלן דרשוביץ, שמיודד עם לוין מאז שנות ה-60 המוקדמות, אז היו עורכי דין צעירים בוושינגטון – דרשוביץ כפקיד של השופט דייויד בייזלון, ראש בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה, ולוין ככוכב צעיר ועולה במשרד המשפטים האמריקאי.
בארבעת עשורים שחלפו מאז עזב את המגזר הציבורי, היו ללוין, יהודי אורתודוקסי, כמה לקוחות חמים במיוחד. בשנת 1980 הוא זכה לתשומת לב ציבורית כעורך הדין של השחקנית ג'ודי פוסטר, כשנקראה להעיד נגד המטריד שלה, ג'ון הינקלי ג'וניור, לאחר ניסיון ההתנקשות שלו בנשיא רונלד רייגן, ובהמשך הגן על חברי הליגה להגנה יהודית הכהניסטים.
גם חברים כמו דרשוביץ תוהים אם כל המקרים היהודיים של לוין היו טובים ליהודים. "ההבדל בינינו הוא שהוא מבלה את מרבית זמנו בייצוג הקהילה האורתודוקסית", אמר לי דרשוביץ, "אז יש לנו חילוקי דעות ביחס לנושאים מסוימים, ולכל אחד מאיתנו יש את הדעה שלו ביחס למה טוב לקהילה היהודית בכללותה".
אולם ביחס לתיק זיבוטופסקי, אמר דרשוביץ, "אנחנו מסכימים לחלוטין". סקירה של מסמכי ידיד בית המשפט שהוגשו בתיק זיבוטופסקי נגד קלינטון, כולל אחד שהוגש בידי קואליציה רחבה שכוללת את בני ברית, הליגה נגד השמצה, המועצה היהודית לענייני הציבור והמדינה, הוועדה האמריקאית-ישראלית לענייני הציבור וכל שלושת הזרמים ביהדות, מצביעה על כך שרוב הקהילה היהודית האמריקאית המאורגנת גם היא בצד של לוין.
נתן לוין (תצלום מתוך יוטיוב)
עם זאת, מנקודת מבטו של לוין, ההיבט הישראלי הוא הדבר הכי פחות מעניין ביחס לתיק. "תיק זה הוא הרבה יותר מוגבל בהקשר היהודי", הוא אמר לי, "אבל הרבה יותר רחב בהקשר של הפרדת כוחות". החלטתו של בית המשפט תחול רק על כ-50 אלף בעלי הדרכון האמריקאי שנולדו בירושלים מאז 1948. אבל התקדים שייקבע יכריע אם לקונגרס יש סמכות לחוקק חוקים הנוגעים למדיניות חוץ שמחייבים את הנשיא.
חבר של אלן דרשוביץ
ללוין יש קול מחוספס, זקן לבן קצוץ ועיניים מנצנצות של דוד אהוב שמסתתרות מאחורי משקפיים עגולים. הוא מדבר עם הידיים, ובתוך כך מקיש על השולחן שמלפניו לעתים קרובות למען האפקט, ומעדיף כיפה סרוגה ירוקה ועניבות גחמניות – לפעמים של סנופי. ביום שבו נפגשנו במשרדים הצנועים של "לוין ולוין" במרכז העיר וושינגטון היתה זו עניבה של פרחים צבעוניים.
חדר הישיבות מעוטר באקראי בסקיצות ממוסגרות מאולם בית המשפט, צילומי שחור-לבן מאת אדריאן בונפיס של ירושלים משנת 1800 ומפת אמסטרדם עתיקה שעליה הכיתוב הלטיני “Iudea et Terra Sancta” (יהודה וארץ הקודש). על קיר אחר תלויה גרסה של תפילת עורך הדין, בעברית ובאנגלית, ובה הציטוט מדברים "צדק, צדק תרדוף".
- " מנקודת מבטו של לוין, ההיבט הישראלי הוא הדבר הכי פחות מעניין ביחס לתיק. "תיק זה הוא הרבה יותר מוגבל בהקשר היהודי", הוא אמר לי, "אבל הרבה יותר רחב בהקשר של הפרדת כוחות". החלטתו של בית המשפט תחול רק על כ-50 אלף בעלי הדרכון האמריקאי שנולדו בירושלים מאז 1948. אבל התקדים שייקבע יכריע אם לקונגרס יש סמכות לחוקק חוקים הנוגעים למדיניות חוץ שמחייבים את הנשיא " לוין נולד בלודז', פולין, בשנת 1936. הוא נמלט מזרחה עם הוריו והגיעו לארצות הברית דרך יפן. בניו יורק נרשם ללימודים בתיכון ישיבה יוניברסיטי, שסיים בהצטיינות, וסיים לימודי תואר ראשון בישיבה לפני שהמשיך ללימודי משפטים בהרוואד. לאחר הרווארד, התמחה בבית המשפט העליון והשאר היסטוריה.
- כשנפגשנו, המקרה שלוין היה הכי מעוניין לדבר עליו לא היה הליך זיבוטופסקי, אלא המאבק בן העשור שלו לזכות בפיצויים לנפגעי טרור מארגוני צדקה אמריקאיים שנמצא שסיפקו תמיכה כספית לארגוני טרור. התיק הוגש בשמם של סטנלי וג'ויס בוים, אמריקאים שבנם דייויד נרצח בתחנת אוטובוס בגדה המערבית בשנת 1996 בידי מחבלי חמאס. העיתוי התגלה כמתאים במיוחד.
- "הדיון הראשון שלנו נקבע ל-24 בספטמבר 2001 בשיקגו", סיפר לוין, "ונהיה ברור, אחרי 11 בספטמבר, שהתיק לא יהיה רק על משפחת בוים ועל הטרור הפלסטיני". לוין זכה בסופו של דבר בפסק דין של 156 מיליון דולר נגד המכון לאוריינות קוריאנית והאגודה האמריקאית מוסלמית, בטענה שהם סייעו לממן את הטרור של חמאס, באמצעות גורם שלישי.
"אני לא חושבת שיש נושא יהודי כלשהו שאין עליו את טביעות אצבעותיו של אבא שלי", אמרה לי עליזה לוין, שישבה ליד אביה. הדמיון ביניהם בא לידי ביטוי בעיקר בגינוניהם – דיבור בפרצים מהירים ובטוחים, רכינה קדימה כדי להדגיש נקודה. מערכת היחסים ביניהם היא ללא ספק קרובה, ו"שטיק" האב-בת שלהם מתורגל היטב.
עליזה לוין סיפרה שכשהיא אמרה לחבריה שהיא מתכננת לפתוח משרד עם אביה, הם הזהירו אותה כי הוא יערער על החלטותיה ועל עבודתה. היא אמרה, קצת בצער, שהוא היה עובר על העבודות שלה מאז התיכון. ברור שהיא גאה לעבוד בצלו, במיוחד כשהיא מזכירה את עבודתו של אביה כיועץ של איפא"ק בעת החקירה של הממשלה את סטיב רוזן, מנהל מדיניות חוץ לשעבר של הקבוצה, שהועמד לדין בשנת 2005 באשמה של הפרת חוק הריגול (כתב האישום בוטל בשנת 2009).
"הוא האיש שאליו הולכים בוושינגטון", אמרה עליזה לוין, "הוא היה צריך לייעץ לאיפא"ק לפטר את העובדים האלו בשל התנהגותם, בלי להסביר להם מדוע, ואין עורך דין אחר בקהילה היהודית שיש לו מעמד כזה". היועץ המשפטי של איפא"ק פיל פרידמן הסכים ואמר בהצהרה באימייל: "נט לוין הוא אדם בעל יושרה וידע עמוק של החוק ותחושת הגינות יוצאת דופן".
תרגום: דפני קסל
הכתבה של אליסון הופמן, במקור
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי