פרקים נוספים בסדרה











מילים ולחן, שירה וגיטרה: טולה בן ארי
היום התחיל אבל הגוף עוד לא רוצה להתעורר,
היית נשארת נטועה בתוך שמיכה,
את מחזיקה את השפיות אבל כבר בא לך לוותר,
את מצליחה לקום בסוף את מצליחה.
את מכינה את הכריכים לילדים שותה קפה,
את הדמעות השארת הרחק על הכרית,
את מתלבשת מתחפשת לאשה אבל בפנים,
את כוס ריקה שלא מוצאת את התחתית.
אי אפשר לגעת
בגעגוע לא שלך
בנשמה שהלכה
אי אפשר לדעת
מה הוא עבר עד עכשיו
מה היא איבדה ולא שב.
את מאחרת אל הבנק כי שוב פיספסת את הפנייה,
ובחלון הנהגים מקללים,
והם צופרים לך מאחור שתתקדמי ואת תקועה,
את מתנפצת כמו הים אל הגלים,
״אני לבד״ צעקת בלב בבית קפה השכונתי
אבל דיברת רגיל חייכת כמו תמיד,
את רק תגידי טוב תודה כשישאלו לך לשלומך,
לא תספרי דבר חלילה להכביד.
אי אפשר לגעת
בגעגוע לא שלך ,
בנשמה שהלכה.
אי אפשר לדעת,
מה הוא עבר עד עכשיו ,
מה היא איבדה ולא שב.
אבל אפשר קצת לנסות,
אפשר קצת לנסות,
כן אפשר קצת לנסות,
אפשר קצת לנסות.