שאלה של שפיות

אני זוכר את זה מההפגנות נגד הסכמי אוסלו. מגיע ציבור כדי להביע מחאה ועושה זאת ללא הפרעה. אזרחים סטנדרטיים. לפתע מגיעים שני "מקצוענים". הם מקללים את השוטרים, מפריעים לתנועה ובהחלט נראה שמשהו מפריע להם בחיים. השוטרים הכחולים מזהירים פעם ופעמיים ואז מגיעים היס"מניקים.

פרובוקטור בודד? הרב ליאור (פלאש90)

נו, אז מה אתם אומרים על זה?

האחרונים, למי שטרם זכה להכיר, לא ניחנו במתת האל ששמה סבלנות. אחד מהמפגינים המחרחרים מוריד רגל על הכביש ומיד חוטף אלה על פדחתו. הקבוצה שמאחוריו, אינה רגילה לאלימות מהסוג הזה. אמנם הבחור קצת השתולל, אבל בכל זאת, הוא מהמחנה שלנו. מתחילות צעקות. "חיות!".

החיות מנסות לחלץ את המחרחר מבין הקהל שמושך אותו בחזרה. מפגין מבוגר שבמקרה עמד במקום נדחף בידי שוטר. שני בניו דוחפים את השוטרים בחזרה, כולם נשאבים למהומה והנה לכם תמצית סיפור קיומנו בחברה הישראלית. הקיצוניים המושכים את הרוב למלחמות.

האם לעולם יימשך הרוב השפוי אחר הפרובוקטור הבודד? כן. עם השורה התחתונה אין מה להתווכח. רק השבוע הומחש העניין באמצעות מכתב תמיכה ברב דב ליאור. מדובר בכ-70 רבנים, חלקם נחשבים מתונים, התומכים ברב שהמליץ על החיבור הגזעני "תורת המלך". מדובר בספר העוסק בין היתר ב"הלכות הריגת גוי". הרב דרוקמן אף ביקש להכין לו תא בחדר המעצר, במידה וייעצר הממליץ, הרב ליאור.

החותמים טוענים כי מדובר ב"ניסיון לבלום את חופש הביטוי של הרבנים באמצעים חמורים" ואנטי-דמוקרטיים, כלשונם. זה יפה שהרבנים דואגים כל כך לדמוקרטיה כשהם זקוקים לה. האם ידרוש הרב דרוקמן לחלוק תא מעצר עם השייח ראא'ד סלאח, כשהלז יוציא ספר בשם "הלכות אידבאח אל יאהוד?"

הטענות כלפי פרופסורים מהשמאל אשר אינם נדרשים לחקירה בשל אותן עברות, הן כנראה סוג של סאטירה. ראשית, מפני שלפרופסורים, בניגוד לרבנים, אין שום כוח להוציא לפועל מעשי אלימות.

 פרופ' שטרנהל כתב ב"דבר" זצ"ל: "מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי ". נו? אז הוא אמר. נכון, צריך היה לזמן אותו לחקירה ואולי אף להאשים אותו בהסתה, בהדחה, בחרחור וכיו"ב. דבריו לא היו מניעים מנוע אחד של מרכבה. אך מה היה קורה לו היה הרב ליאור פוסק הלכה לתלמידיו בקרית ארבע, שעליהם, נניח, לסרב פקודה? ומה בכלל הקשר בין רבנים לבין חופש אקדמאי שהם דורשים?

אך לא בזה עסקינן, הטענה העיקרית היא זו: רבנים בימין מאמינים, כי מעשה עוול במקום אחד (בשמאל), מכשיר גם אותם לנהוג בניגוד לחוק. במקום לרכז מאמץ בתיקון העוול הקודם, הם מוסיפים פשע משלהם. בגן הילדים, מכנים זאת "הוא התחיל".

אין לי שום עניין להתייצב מאחרי העוסקים בהלכות "איך אנחנו אוהבים את הערבים שלנו, עשוי היטב או מדיום". הרב ליאור, בניסיונו לחמוק מחקירת העניין, אמר "לא ייתכן שבמדינת ישראל איזה פקידון במשרד המשפטים יכתיב לרבנים מה להגיד".

אלף מחסידי הרב הפגינו כי לא ייתנו למשטרה לגעת בו. שבעים מרבני הציונות הדתית עומדים מאחריו. עצוב לראות לאן הידרדרו המתיימרים להנהיג את הציבור הסרוג. זה אותו ציבור המתיימר להנהיג את המדינה. מסתבר ש"הרוב השפוי" כבר לא כל כך רוב ואולי גם לא מי יודע מה שפוי.

למאמרים נוספים בדף הפייסבוק