אדם חדש

חור גדול מאוד בנשמה – ככה בעיקר מסכם הזמר אדם את ההצלחה ההיסטרית שלו בשנות השמונים. הכסף הגדול, המעריצות הצווחות מתחת לבית, שרשרת הלהיטים - כל אלה השאירו בו חותם הרבה יותר מצומצם. מה שהוא הבין רק באחרונה, בעקבות חיטוט עצמי, הוא שבמידה מסוימת החור הזה - כלומר ההצלחה - הסתיר ממנו את האהבה לבמה. "מבחוץ זה נראה נורא כיפי", הוא אומר. "זה אכן כיפי, אבל יש בזה גם המון ריק. מן ואקום של הנשמה. לחיות ככה זה לא קל. המון אמנים מספרים על התחושה הזו של לחזור הביתה אחרי הופעות ולהרגיש ריק. האהבה שמקבלים על הבמה לא באמת ממלאת את החורים האלה. לכן באיזשהו שלב עשיתי שינוי מאוד קיצוני בקריירה כדי להפסיק את זה. כמובן שגם היום אני מראש לא נותן לאיזשהו חור להיפער".

אדם מודל 2011 מזכיר את אדם של האייטיז אולי רק בקול הצרוד. כל שאר המאפיינים שונים כמעט לחלוטין. אפילו הזהות המינית כבר הרבה פחות מעורפלת ואפשר לדבר עליה בגלוי. בכלל, כל מי שנכח בהופעתו  בבית אבי חי, הרגיש משהו אחר באוויר. הזמר הוותיק כמעט ולא ביצע את שיריו הישנים אלא הגיש את המופע "בית", במסגרתו נתן מונולוגים תיאטרליים מרתקים, ואף חשף את סיפור חייו בהקשר לאמו ז"ל, שחלתה במניה-דיפרסיה. מדובר בתוצאה של שיתוף הפעולה שלו עם עמותת אנוש, לאחר הקשר המתבקש שנוצר ביניהם בעקבות שידור הסרט הדוקומנטרי על חייו, "חיים ואדם", בערוץ yes דוקו.

 "תמיד צריך לתפעל את הקריירה, מה שיוצר איזו תחושה של מלחמת קיום". אדם  צילמים: ג'ולי גולדברג

"השינוי הזה נהדר", מספר אדם. "פתאום יש לך אפשרות לעלות לבמה עם פסנתרן וגיטריסט, לקחת את מהלך החיים שלך מהילדות עד הלום, לשזור אותו בתוך מונולוגים תיאטרליים לחלוטין ללא עכבות, לשזור את השירים שהם לאו דווקא הכי מוכרים שלך, ולהרגיש עם זה הכי נוח ושלם".

גם בלי קשר להופעה, נראה שמשהו טוב עובר על הקריירה שלך. איך זה התחיל בעצם?
"התהליך הוא קודם כל הוא תוצר לוואי של התבגרות. נקודת המפנה הייתה ללא ספק הסרט 'חיים ואדם'. הוא יצא לאוויר העולם לפני שנה אמנם, אבל תהליך העשייה שלו היה הרבה יותר ארוך, וארך חמש שנים. בשנים האלה חוויתי הרבה דברים - גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית, אבל עצם ההירתמות שלי לסרט, להחלטה לשבת מול מצלמה ולדבר, פתחה איזו דלת שהייתה נעולה מאוד. כשהדלת נפתחה, ביחד איתה נוצר פרץ מטורף של תובנות. אחת התובנות הייתה שבמקצוע שלנו אנחנו חיים כל הזמן מסביב לאיזשהו גלגל ענק שצריכים לסובב אותו בעצמנו כל הזמן כדי שהוא יסתובב. זה לא שאנחנו יכולים לרדת ממנו מתי שבא לנו והוא ימשיך להסתובב. תמיד צריך לתפעל את הקריירה, מה שיוצר איזו תחושה של מלחמת קיום.

"ועם זה אני חושב שהמקום שהגעתי אליו הוא מקום של לא להילחם על זה שהגלגל יסתובב. לא להילחץ מזה. להבין שכשאתה יושב על הגלגל הזה, מתוקף היותו גלגל אתה נמצא לפעמים על החלק העליון, ולפעמים על החלק התחתון. מה שיותר חשוב זה לפעול מתוך המקום שאתה מרגיש איתו הכי נוח. בשנה הזאת, מאז שהסרט יצא, מצאתי פתאום את היכולת לדבר מתוך כל המקומות האלה. דבר יצר דבר, ובנוסף הסרט יצר חיבור מאוד גדול עם עמותת אנוש. כך היכולת הזו לעזור לאחרים הפכה להיות מציאות. היום אני יודע שעצם ההיחשפות שלי עזרה לאנשים".

ובאמת, עד לשנה האחרונה לא דיברת על אמך, חוה ז"ל, ועכשיו נראה שהכל צף. סוג של תיקון?
"בסרט פתחתי את הדלת הזאת. זה ללא ספק עוזר לי להקל על התחושות. יש בי רצון עז שאנשים יקשיבו לי, כי אני מרגיש שיש לי מה להגיד. כשאני בוחן היום את הנושא ממרומי גילי, אני מבין שחלק גדול מהגורל של אמא שלי היה יכול להיות אחר אם כל המחלה והבעיות שלה היו מטופלות. כדי להיות מטופלות הן היו צריכות להיות לגיטימיות, חשופות ומדוברות. היום למעשה המסר של אנוש הוא שיש לצאת החוצה, וזה לגיטימי להיות פגוע נפש".

בלי ניתוחים פלסטיים

במופע החדש שלו "בית" מתעלם אדם באופן כמעט מוחלט מלהיטיו הגדולים, למעט בהדרן. הוא מסביר שההתעלמות נובעת מהקונספט, שהוא מן מונודרמה מוזיקלית, אבל לא מן הנמנע שבמופע רוק סטנדרטי הוא היה שר את אותם להיטי עבר. בינתיים הוא פשוט מתענג, ונשמע כאילו הזמר הוותיק לומד להכיר את המקצוע מחדש. "נורא כיף שקהל מקשיב לך, שהטקסטים מדברים אליהם", הוא אומר כלא מאמין. "כיף לראות שזה לא סתם רצף של מילים שהופכים להיות להיט".

אפרופו להיטים, הצלקות מהתקופה ההיא נשארו באופן מסוים?
"אלה כבר לא צלקות כואבות, אבל זה לא משהו שאתה שוכח. הן שם, הן קיימות, ואתה כל הזמן זוכר אותן. וטוב שכך. אני לא חושב שצריכים להסתיר כל צלקת באמצעות ניתוח פלסטי. צלקות הן תובנות".

עם התובנות הללו ניסה במהלך השנים אדם ליצור לעצמו קריירה אלטרנטיבית. במבחן התוצאה המסחרית זה לא כל כך עבד, ונראה שגם במבחן התוצאה האומנותית זה ביטא יותר חיפוש עצמי מאשר שלמות עצמית. בין השאר הקליט אדם את אלבום הקבלה "סוד האחד", שיצא דקה וחצי לפני שתורת הקבלה שטפה את העולם כטרנד המוני. ולמרות זאת, היום הוא לא נשמע נלהב במיוחד כלפי האלבום ההוא. "אמא שלי נפטרה באותה תקופה ומצאתי בזה עניין", הוא אומר וממהר להדגיש, "אבל לא בדיוק בקבלה אלא במקום הרוחני שניתן להגיע אליו אם נתאמץ מספיק להבין את נבכי נשמתנו. לא כאקט מפלט למקום אחר, אלא באמת כדי להבין את מקום הרוחניות בחיים".

והיום הקבלה היא עדיין חלק מהחיים שלך?

"היום התורה היא חלק מהחיים שלי, לא הקבלה".

באיזה מובן?

"אני לא מאלה ששומרים שבת באדיקות וכו'. אבל אני לגמרי מתחבר לכל הדברים הבסיסיים שאפשר לגעת בהם - הקיום של הבורא, ההבנה ששום דבר לא נעשה לרעתנו, ההבנה שהדרך לחיים טובים היא להיות טוב יותר. אני לא רוצה להשתמש במונחים דתיים, אבל בכל זאת - צריך לקיים מצוות. להבין שהגעת לעולם הזה כי יש לך תפקיד. התורה היא עושר רוחני, ואני מחובר במובן הזה לכיוון של ימימה. יש שם הרבה מאוד עצות איך לעבור את המסלול של החיים".

נתנה תוקף לתוך וורידים

לא בקבלה - בתורה. אדם המונולוג שקראתם זה עתה לא הפתיע אתכם אם כבר יצא לכם להכיר את הגרסה של אדם ל"ונתנה תוקף", ששחרר כסינגל לפני ראש השנה האחרון. בקרדיטים של השיר, שהלחין יאיר רוזנבלום, אדם כבר הופיע כ"אדם חיים כהן", ובקליפ הוא הופיע כשלראשו כיפה.

"כשאתה לוקח את התפילה הזאת ומקשיב למילים, מתוך תפילת ראש השנה ויום כיפור, אתה מגלה שיש שם כל כך הרבה כח, שאתה לא מבין מאיפה הוא בא", הוא מספר. "משהו בטקסט של 'ונתנה תוקף' פשוט נכנס לי לתוך הוורידים באופן מיידי, בגלל התובנה שבעצם אנחנו נשפטים וצריכים לעמוד בבית המשפט על החטאים שלנו. במשך כל החיים אנחנו צריכים לתת דין וחשבון. התחברתי לעניין הזה, שאנחנו בעצם מקבלים הזדמנות ביום כיפור לבוא אל השופט, להסביר את עצמנו, לנסות להבין איפה חטאנו ואיפה אנחנו יכולים לשנות את זה, כדי שהוא בחסדיו ישפוט אותנו עם המון חמלה ורחמים. זו בעצם המשמעות של יום כיפור. זה גם מקום שבו אתה מבין שכל מה שקורה לנו - כמה נרוויח השנה, איך נחיה וכו' - כבר נקבע".

אם היית אוחז באמונה הזו במשך התקופה הזוהרת, אני מניח שהיית עובר אותה עם הרבה פחות צלקות.
"כן, מאוד יכול להיות. אבל גם יכול להיות שבזכות האמונה שהייתה כבר אז באופן בסיסי, יכולתי לעשות את הבחירה ולשנות את הכיוון. אחרי שני אלבומים מאוד מצליחים, החלטתי לא ללכת על אלבום להיטי מראש. זו הייתה בעצם תחילת התהליך".