קישון עלה לארץ מהונגריה בגיל 25, לאחר שעבר בצעירותו במחנות ריכוז ושרד את השואה. אף שלא ידע מילה בעברית, לאחר ארבע שנים בארץ כבר עלתה הצגה שלו בעברית בתאטרון 'הבימה'. אנשי התאטרון טענו שהמחזה אינו טוב והבימה העלתה את ההצגה בהתנצלות שזוהי מחווה לבמאי עולה ח
(קטע מתוך הפרק על הבעל שם טוב)
ז'אנר: תוכנית אירוח | ישראל 2007 | 30 דקות | בימוי: רובי פודגור | הפקה: שידורי קשת
תקציר:
הסדרה 'המהפכנים' מספרת את סיפור חייהם ומפעלם של גדולי האומה, שחוללו שינוי ומהפכה בעולם היהודי. גיבורי הסדרה נבחרו מתקופות שונות ומתחומי עשייה שונים, מאברהם אבינו ודוד המלך ועד זיגמונד פרויד, ברוך שפינוזה או רחל המשוררת. המנחה, קובי אריאלי, מארח בכל פרק מומחים המסייעים לו להבין את הדמות הנדונה ולעמוד על ייחודה.
בפרק על אפרים קישון משתתפים מני פאר, מאיר עוזיאל וגליה מרקוביץ, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית.
אפרים קישון - סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל, מהבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם, הבמאי הישראלי הראשון שסרטו היה מועמד לאוסקר ושסרטו זכה בפרס גלובוס הזהב.
מני פאר ומאיר עוזיאל מסכימים שקישון היה מהפכן בתחומו, והיה ממעצבי ההומור הישראלי. הוא נחשב לאחד הסאטיריקנים הגדולים בעולם וספריו לא מפסיקים להימכר בכל רגע נתון בעולם כולו. למרות זאת הוא לא קיבל בחייו הכרה מהממסד הישראלי משום שלא השתייך לזרם של מפא"י ולאליטה של השמאל. לדעת עוזיאל, המהפכנות שלו הייתה בכך שהיו לו דעות משלו והוא לא שינה אותן אף שנדחה על ידי הממסד. יותר מכך: את ההצלחה הבינלאומית שלו הוא ניצל לטובת הסברה למען ישראל.
קישון עלה לארץ מהונגריה בגיל 25, לאחר שעבר בצעירותו במחנות ריכוז ושרד את השואה. אף שלא ידע מילה בעברית, לאחר ארבע שנים בארץ כבר עלתה הצגה שלו בעברית בתאטרון 'הבימה'. אנשי התאטרון טענו שהמחזה אינו טוב והבימה העלתה את ההצגה בהתנצלות שזוהי מחווה לבמאי עולה חדש – ולמרבה ההפתעה ההצגה זכתה מיד להצלחה האדירה. קישון כתב במחזה בדיוק מתי הקהל יצחק, וקלע בול.
מרקוביץ חולקת על הטענה שקישון היה מהפכן, משום שלדבריה, הוא לא ערער על סדר חברתי כלשהו אלא ארגן את הסדר החברתי לתוך המחזה בצורה מוצלחת ביותר. הוא לקח הבניות חברתיות קיימות - ההייררכיה בין מזרחים לאשכנזים, הסטריאוטיפים - ויצר מהם עלילה.
לסיום דנים האורחים בנידוי של קישון על ידי האליטה התרבותית. קישון השתוקק כל חייו לקבל הכרה למרות שבלבו בז לאליטה. לדעת מרקוביץ, למרות כישרונו של קישון, הוא לא עמד בקריטריונים לקבלת הכרה ממסדית.