הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865–1935) היה מקור השראה לרבים בציונות הדתית. הוא ויתר על כסף ומשרת רבנות בליטא כדי לעלות לארץ ישראל. כיהן כרב האשכנזי הראשון בארץ-ישראל ונחשב לפוסק, מקובל, הוגה ומאבות הציונות הדתית בחיבור שעשה בין היהדות לציונות.
(קטע מתוך הפרק על הבעל שם טוב)
ז'אנר: תוכנית אירוח | ישראל 2007 | 30 דקות | בימוי: רובי פודגור | הפקה: שידורי קשת
תקציר :
הסדרה 'המהפכנים' מספרת את סיפור חייהם ומפעלם של גדולי האומה, שחוללו שינוי ומהפכה בעולם היהודי. גיבורי הסדרה נבחרו מתקופות שונות ומתחומי עשייה שונים, מאברהם אבינו ודוד המלך ועד זיגמונד פרויד, ברוך שפינוזה או רחל המשוררת. המנחה, קובי אריאלי, מארח בכל פרק מומחים המסייעים לו להבין את הדמות הנדונה ולעמוד על ייחודה.
בפרק על הראי"ה קוק משתתפים הרב אביה הכהן מישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, ד"ר גדי טאוב, סופר והיסטוריון, וד"ר סמדר שרלו, מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865–1935) היה מקור השראה לרבים בציונות הדתית. הוא ויתר על כסף ומשרת רבנות בליטא כדי לעלות לארץ ישראל. כיהן כרב האשכנזי הראשון בארץ-ישראל ונחשב לפוסק, מקובל, הוגה ומאבות הציונות הדתית בחיבור שעשה בין היהדות לציונות.
הרב קוק עלה ארצה בשנת 1904, בימי העלייה השנייה, וראה בחלוצים שהפנו עורף לדת אך מסרו נפשם על ארץ ישראל כאנשים ערכיים ואיכותיים המקדמים את בוא המשיח. מניעי עלייתו היו בעיקר מיסטיים - הוא שאף לנבואה וקיווה שתשרה עליו בזכות הסגולות הנסתרות הקיימות בארץ הקודש.
הרב אביה הכהן מדגיש את ייחודו של הראי"ה קוק, שהיה הראשון שנתן משמעות חיובית ליהודים ציונים שלא מקיימים מצוות, וראה בהם ניצוץ של קדושה. שלא כמו רבנים אחרים בתקופתו, הוא גילה גמישות ונפתח למציאות המודרנית. לדעת ד"ר גבי טאוב, הרב נדהם לגלות שהציונות איננה תנועה דתית, הוא עשה סינתזה בין הציונות ליהדות ובכך אפשר גם לאורתודוקסים להיכנס לתנועה הציונית.
ד"ר שרלו מסבירה את הכשל במורשתו של הרב קוק, בתפיסתו המשיחית ההרמונית, שלא השאירה מקום להתמודד עם צרות קונקרטיות, יומיומיות. וכך קרה שבנו, הרב צבי יהודה קוק, ניתב את תורת אביו לקדושת הארץ והדגיש בעיקר את ערך ההתיישבות בה. ההבדל בין האב לבן נעוץ בכך שהאב קידש את הממלכתיות והבן קידש את ההתיישבות. לדעת הרב אביה הכהן, המוטו של הרב קוק הוא שצריך להרגיש את הכול; לדעת שרלו, גדולתו הייתה בעוצמות הרוחניות הגבוהות שלו, וד"ר טאוב מוסיף שהוא מייחל שהציונות הדתית תחזור לתורת הרב ותמעיט מתורת בנו הרב צבי יהודה, כדי שנוכל לקיים יחד, דתיים וחילוניים, את הציונות בארץ.