אנחנו הפוליטיקאים של הלשון. בפרק זה בוחן ירון לונדון בודק את השימוש שעושים הפוליטיקאים ואנשי התקשורת בשפה ואת השפעת השפה על המציאות. הפרק נפתח בשיחה בין לונדון למוטי קירשנבאום על אופן בחירת מונחים מסוימים ולא אחרים, על "מכבסת המילים" ועל ההסתתרות מאחורי מ
ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2009 | 30 דקות | בימוי : דני סירקין | הפקה: שולה שפיגל ודנה עדן
הופק בשיתוף עם ערוץ 10 , YES DOCO וקרן אבי חי
תקציר:
הסדרה עוסקת במצבה של השפה העברית, מקומה בחיינו ובשינויים החלים בה.
ירון לונדון, קריין ברדיו הממלכתי לשעבר, איש טלוויזיה אשר השפה העברית היא בנפשו והוא חרד לגורלה, יוצא לבדוק מה מצבה, מה קרה לה במשך השנים והאם יש סיכוי שתשוב להיות נכונה ותקנית יותר, כפי שדוברה בעבר.
העברית היא שפה עתיקת יומין, ובה נכתב התנ"ך. רבים מאיתנו, חילונים כדתיים, מרגישים אליה זיקה חזקה, אם כשפת קודש ואם כשפה לאומית הנמצאת ביסוד התרבות העברית. לונדון נפגש עם דמויות שונות שהשימוש בעברית הוא במרכז פעילותן (סופרים, משוררים, זמרים), ועם "עמך ישראל" (תלמידי תיכון, אנשים ברחוב ובשוק). הוא בודק האם מצבה הירוד של העברית כיום הוא הידרדרות מדאיגה או התפתחות נורמלית; האם השפה העברית היא שפה אחת או שהיא הכלאה של שפות שונות; כיצד משפיעה השפה האנגלית על העברית; כיצד משפיעה "מכבסת המילים" הפוליטית על השפה; וכיצד אנו בוחרים שמות לילדינו.
בפרק זה בוחן ירון לונדון בודק את השימוש שעושים הפוליטיקאים ואנשי התקשורת בשפה ואת השפעת השפה על המציאות. הפרק נפתח בשיחה בין לונדון למוטי קירשנבאום על אופן בחירת מונחים מסוימים ולא אחרים, על "מכבסת המילים" ועל ההסתתרות מאחורי מילים שחוקות.
בהתנחלות טלמון נפגש לונדון עם העיתונאית אמילי עמרוסי. הם דנים בכוחן של מילים לתייג בני אדם וליצור מציאות – דבר הגורם פעמים רבות להדרה חברתית. מן העבר השני, הוא נפגש עם נציגת 'שלום עכשיו' בחברון, חגית עופרן, שמעלה את תחושת ההזרה שנגרמת לטענתה לערביי חברון כתוצאה משיח צבאי ו'מתנחלי'.
ביפו פוגש לונדון ערבים-ישראלים, שלמען הפרנסה צריכים לוותר על זהותם התרבותית. הם רוצים להשתלב במודרנה ובתרבות היהודית-ישראלית השלטת ומפנים עורף למסורת התרבותית שלהם. הוא פוגש נציג של ארגון "זוכרות" שנלחם נגד התפשטות המודרנה במגזר הערבי וטוען שהכיבוש והאגרסיביות פגעו במסורת הערבית. לדעת ערבים נוספים, השפה העברית היא שפה מיליטנטית וקשה נגד הערבים.
לונדון טוען שמה שקרה במדינת ישראל הוא תהליך נורמטיבי של כיבוש ארץ ויושביה שבו דברים רבים משתנים ובתוכם גם שפת המקומיים. במפגש עם הכתב הצבאי אלון בן-דוד, הוא משוחח על "מכבסת המילים" בתקשורת. בן דוד מסביר כיצד הוא בוחר מילה מסוימת ולא אחרת בכתבותיו, ואת המודעות שלו להשלכותיה של אותה מילה.
לסיום מגיע לונדון, בליווי השדרנית הפמיניסטית מרב מיכאלי, למשרד עורכות דין היחיד בארץ. במשרד זה מדברות הנשים נגד הפטריארכאליות הקיימת בשפה ובשפה שלהן הן מבטאות התרסה ומודעות נגד השפה השוביניסטית והפוגענית הרווחת ברחוב ובחוק.
לכל אורך הפרק לונדון מנסה לגלות כיצד השפה יוצרת מציאות, מבטאת עמדות פוליטיות רומסת חלשים ומשרתת בעלי אינטרסים. הפרק קורא לנו לא לקבל כמובן מאליו את בחירת המילים שבה מתארת התקשורת את המציאות.