האם יש להעדיף אדם בשל מטענו הגנטי? על פי הסערה שעוררה חתונתה של צ'לסי קלינטון-מזווינסקי, מתברר שכן. במקום לברך על שחרורם ממטלת הענקת הצ'ק לעוד חתן יהודי, מתמרמרים בני העדה על ייחוסה הגניאולוגי המפוקפק של הכלה. אם לתרגם לשפה מובנית יותר, הם מכנים אותה "שיקסע" (משוקצת).
ניסיתי להתחקות אחר מניעיהם של אלה המגנים את החתן. נדמה כי הטענה העיקרית בדבריהם נוגעת לעניין ההתבוללות ולשרידותו של העם היהודי. זה בדיוק המקום לשאול: האם שרידותו של העם היהודי נובעת מגנטיקה? או שמא המורשת התרבותית-רוחנית של קבוצה מסוימת היא החוט העובר לאורך הדורות?
אפשר להעלות שאלה זו גם לגבי הפרט. האם אדם בן 60 אחראי למעשיו בגיל 25? הלא רובם המכריע של תאי הגוף שבו הוחלפו מאז כמה וכמה פעמים. זו מהותה של הגישה המכניסטית-חומרית, הרואה באדם גוש חומר בעל מאפיינים מסוימים ותו לא.
בכל אדם (כמעט) קיימת גם תודעה. התודעה היא זו שנשארת עמו ומשמרת את זהותו. כך יש גם להקיש מהפרט אל הכלל: מה שמשמר את עם ישראל הוא העמידה על עקרונותיו ולאו דווקא החומר הגנטי. אני מסופק לגבי הקשר בין עיניהם הכחולות של בני משפחתי (משני הצדדים, המרוקאי והייקי) לבני ישראל שמוצאם שמי-מערבי.
חתני הנובל? גם הם מתבוללים
אם נבדוק את חתני פרסי נובל כנקודת מבחן לאידיאל אור לגויים, נגלה עובדה מעניינת. רובם המכריע של הזוכים בפרס זה, שאנו היהודים גאים בהם כגניוס היהודי, הם למעשה מתבוללים. מספר היהודים שומרי המצוות בקטגוריה זו זניח ובטל ביותר משישים. ובכן, איזה אדם אני מעדיף להיות? אני סבור כי התשובה ברורה: למטען הגנטי אין בעיני כל משקל בכל הנוגע לשאלת טיבו של האדם ,לכל תכלית שהיא. כולל חתונה.
האם טוב יהודי פלילי על פני גוי בעל תיק נקי? האם יהודי מיוחס עם תעודות משמר את מורשת העם היהודי יותר מגוי שקשר את גורלו בגורלנו ומשרת בצה"ל? התשובה שלי גורסת: לא ולא. ומה באשר לשאלה מה יקרה אם בני יתחתן רחמנא ליצלן עם "שיקסע"? ובכן, תשובתי היא שאין הדבר משנה מבחינתי.
השאלה עד איזה גבול נדרש הפרט להקריב את חירותו כשיקול בעת בחירת רעייתו, צריכה לעלות במאמר אחר. מי שהכלל חשוב לו כל כך יוכיח זאת במעשים. כניסה מתחת לאלונקה הלאומית, למשל, היא בהחלט מעשה הראוי להיחשב ככזה. חשוב לי שבני יגדל להיות אזרח ראוי למדינתו הרבה יותר משאלת מוצאה של כלתו העתידית.
לכן אני מאחל לבני הזוג קלינטון-מזווינסקי מזל טוב מכל הלב. אני מקווה שצאצאיהם יידעו לנצל את המורשת היהודית הדוחפת להצטיינות במדע ובתרבות. אם מי מהם ימצא את התרופה למחלת הסרטן או יפתור את שאלת הקשר בין גוף לנפש, אני משוכנע כי איש לא יתעניין במוצאו הגנטי.
מוני אנדר דווקא משוכנע שהחתונה של צ'לסי ומארק מסמלת את תחילת אובדן העם היהודי. פולמוס בלבן
ולסיום, רק תזכורת קטנה לצ'לסי. כל האמור לגבי חוסר המשמעות של נישואים בין יהודי לגויה - אכן שריר וקיים. אך יש גם יוצאי דופן. את אחד מהם תגלי בקרוב בפגישתך הראשונה עם חמותך היהודייה. בהצלחה.
