השטעטל בטראנס

להקת 'אוי דיוויז'ין' (פרפרזה על שמה של להקת הפוסט-פאנק הבריטית (Joy Division הכוללת כמה מן המעניינים שבמוסיקאים הישראלים, נפגשה לסשן של נגינה משותפת, והתוצאה המפתיעה היא שירה ביידיש ופולנית, שאליה מתלווה - איך לא - מוסיקת כליזמרים.

המושג כליזמר כבר מזמן אינו רק נגנים מן העיירה המקפצים בעליזות. מוסיקאים כמו דניאל זמיר משתמשים בבסיס היהודי האיתן כדי ליצור ממנו משהו חדש. זמיר, נגן ג'אז שחזר בתשובה, משתמש במבנה המיוחד של המוסיקה היהודית כחומר גלם, משלב אותו עם הגרוב הג'אזי ויוצר מוסיקת כליזמרים חדשה. גם להקת 'אוי וי ווי' הישראלית, שמנגנת בלונדון, לא שוכחת את השטעטל ממנו באה, ומצליחה לחבר את מוסיקת הכליזמרים למוסיקה אלקטרונית, ג'אז ומוסיקה שחורה. החיבור מרגיע מעט את העליצות המקפצת של הכליזמר, ומעניק לו גוון אפל יותר, מלא בקסם מאגי כובש. 

גרוב ג'אזי כלייזמרי. צילום: יח"צ

חברי אוי דיוויז'ן בחרו שלא לפרש את המוסיקה המסורתית בכלים מודרניים, אלא לדבוק במסורת הכליזמרים ולשמר את המוסיקה כפי שהיתה במקור. אוי דיוויז'ן לא מנסים להיות אטרקציה יהודית שנשלפת בטקסים, והם גם לא רוצים להמציא את הגלגל מחדש. להיפך - הם מנסים להחזיר אותו לאחור. מוסיקת הכליזמרים היתה מוסיקה יהודית אותנטית, אמצעי להרים את המורל ולשמח את הקהילה.

"אנחנו מנסים לנגן את המוסיקה כפי שנוגנה פעם, בלי התערבות של מוסיקה קלה בסגנון ברודווי או ג'אז", אומר אסף תלמודי, המפיק המוסיקלי של הלהקה, מרצה בחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה. "אנחנו עוסקים בשימור והחייאה של מוסיקה שאין לה כתובת. אנחנו רגילים לשירים שאנשים כתבו, וזו מוסיקה שלא ידוע מי כתב".

הבחירה המסורתית של אוי דיוויז'ן אינה מורידה מאיכות המוסיקה. כמה שניות של האזנה לדיסק החדש וכבר הצלילים עושים לי חשק לחבוש את כובע הקוזק שהוריש לי סבא, לעמוד על שולחן המטבח ולהפריח צעקות ביידיש לחלל האוויר. משהו בצלילים היהודיים מצליח לגעת בנפש ולהרעיד את מיתרי המסורת שאפילו לא ידעתי על קיומם. דווקא העובדה שהמוסיקה היא אותה מוסיקה של פעם, בלי שינויים, היא זו שמצליחה לגעת בצורה הטובה ביותר.

הלהקה מונה את נועם ענבר (סולן להקת הבילויים), איל תלמודי (בלקן ביט בוקס), גרשון ליזרסון (נגן מוסיקה קלאסית) ואביחי טוכמן (מוסיקאי ומפיק).  

מה מביא חבורת נגנים רצינים ומוכשרים לחיק המוסיקה המסורתית?
אסף תלמודי: "המוסיקה הזו מגיעה מזמן אחר, והמפגש יצר חיכוכים שאהבנו עם המציאות. אנשים הבינו בדקה ה-90 שמה שלא יישמר עכשיו - ייעלם לנצח. לפעמים קצת נמאס מהמוסיקה המערבית-בינלאומית, בסגנון שעיוור לרובדי משמעויות".

לא מוזר לנגן מוסיקה שאין מאחוריה מוסיקאי מוגדר או מילים ידועות?
"זה סוג שונה לחלוטין של הנאה מאשר מוסיקה שאתה יוצר בעצמך. המוסיקה שלנו קודמת לביטוי אישי, היא כיף טהור ועשייה מוסיקלית נטו. היא לא מיועדת להאזנה של אנשים בודדים, אלא זו מוסיקת ריקודים לקהילה שלימה. זאת מוסיקה שיצרו מיליוני יהודים במשך המון זמן". 

חברי אוי דיוויז'ן חזרו בימים אלה מסיבוב הופעות בעולם, שם הפיצו את הבשורה המוסיקלית היהודית החדשה. "בהופעות בחו"ל יוצא לנו לפגוש אנשים ממקומות שונים בעולם, שהמוטיבציה שלהם דומה לשלנו", מספר תלמודי. "כולם מבינים את היופי והמורכבות שיש במוסיקת עם טהורה. אנחנו יכולים לנגן עם מוסיקאים מבורמה שעושים דברים דומים במסגרת התרבות שלהם, וזה מפגש מעניין ומרגש".

המוסיקה של אוי דיוויז'ן רחוקה מלהיות נדושה. היכולת שלהם להתפרץ בנגינה אמיתית ומרטיטת איברים מצליחה להגיע עמוק לתוך העבר, להוציא מהבוידעם את היהודי של פעם, ולצאת איתו לסיבוב בשכונה בלי להתבייש.