בדיוק כשחשבתם ששמעתם הכל, כדאי שתקשיבו לצלילים שיעלו במופעי הקיץ בבית אבי חי: מקצבים קובניים ומוסיקה לטינית, סלסולים תימניים, מוסיקה ים תיכונית, ג'אז מקומי, פיוטים מהקווקז וחגיגה של מוסיקה תורכית. תפריט קיץ מוסיקאלי בחצר, חיבורים בין ישן לחדש, בין המסורת
מוסיקה היא שפה בינלאומית. היא מגשרת על פני פערים פוליטיים, כלכליים, ביטחוניים ואחרים. היא עוטפת, משמחת וכשהיא עשויה היטב, מדובר בנוסחה מנצחת. בקיץ הזה יוצא לדרך בבית אבי חי ליין מופעים מוסיקליים, וכל אחד מהם נותן פרשנות עכשווית למוסיקה העתיקה והמסורתית. "בעשייה המוסיקלית בבית אבי חי עושים המון כבוד למסורת ולשורשים, אבל מהחיבור שלהם למוסיקה העכשווית יוצאים חיבורים מעניינים במיוחד", פותח ברק ויס, המנהל האמנותי האחראי על 3 מהמופעים המסקרנים ביותר הקיץ.
קחו לדוגמה את "טימבה תלמוד". "מדובר במופע המשלב מוסיקה יהודית מסורתית עם מקצב אפרו-קובני מקפיץ ומדליק", מספר ויס. "בקדמת הבמה יעמוד רוברטו רודריגז, מהמתופפים המבוקשים ביותר בעולם שמגיע לבית אבי חי זו השנה השנייה ברציפות. מדובר במוסיקה מקורית שלו המשלבת מקצבים קובניים ומוסיקה לטינית עם כלייזמרים שלקוחים מהמוסיקה היהודית. הוא נחשב למוסיקאי מוביל בסצנת 'הכלייזמר רבולושן' - מוסיקה יהודית מתחדשת. זהו חיבור שלא רואים אותו לעיתים תכופות, ורודריגז יודע לעשות את זה היטב".
בעוד ש"טימבה תלמוד" נושא איתו ניחוחות אפרו-קובניים, המופע "צליל תימני" דווקא עושה כבוד לזמר המסתלסל. "במקור, המוסיקה התימנית הייתה ללא כלי נגינה, בגלל חורבן בית המקדש", מסביר ויס. "כאשר העולים מתימן הגיעו לישראל, הם התקבלו על ידי הממסד התרבותי בהרבה מאוד חיבה. כותבים יהודיים שהגיעו מרוסיה ומאירופה דוגמת אלתרמן, ניסו לכתוב מוסיקה עם גוון תימני, אבל לא בהצלחה יתרה. במופע הזה אנחנו בעצם מחזירים עטרה ליושנה. לוקחים את השירים הכאילו-תימניים ומוסיפים להם עיבודים של מוסיקה תימנית מסורתית. מי שתוביל את האירוע תהיה הזמרת קרולינה".
מה הקשר בין קרולינה לתרבות התימנית?
"קרולינה שייכת לדור חדש של מוסיקאים שלא מפחדים לחקור את הגבולות המוסיקליים שלהם", אומר ויס. היא מאוד התלהבה מההצעה, וצללה לתוך המים האלו למרות שמדובר במוסיקה שבמקור היא זרה לה. איכשהו נוצר שילוב מרתק ומקסים בין קרולינה לבין שירי תימן המסורתיים. זה בדיוק היופי במוסיקה".
העיסוק בזמר המזרחי ממשיך באירוע נוסף – "סלסול מקומי". הפעם מבקשים בבית אבי חי לנפץ מיתוס ישן לפיו המוסיקה המזרחית נחותה ביחס ליתר סוגי המוסיקה. "בסלסול מקומי לקחנו שני סוגי מוסיקה שלכאורה לעולם לא יכולים להתחבר – מוסיקה מזרחית וג'אז", אומר ויס. "לצורך האירוע פניתי לאחד מנגני הג'אז הישראלים הטובים בעולם, עומר קליין, וביקשתי ממנו לכתוב עיבודי ג'אז לכמה מנכסי הצאן ברזל של התרבות הישראלית שמקורת בזמר המזרחי. העיבודים הג'אזיים לזהר ארגוב, בעז שרעבי, אהובה עוזרי ואחרים היו החלק הקל במשימה".
איך יהודה קיסר ומוסיקת ג'אז הולכים יחד?
"יהודה קיסר הוא אחד הגיטריסטים שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר על המוסיקה המזרחית מימיו של זהר ארגוב ועד היום. הוא ניגן עם טובי הזמרים, היה חבר בלהקת 'צלילי העוד', הוא שותף כמעט לכל ההקלטות והשירים המוכרים והאהובים של תחילת שנות ה-70 ואילך. החיבור בין קיסר לקליין לא היה פשוט כלל ועיקר. אחרי הכל מדובר בשני מוסיקאים מוכשרים מאוד, אבל כל אחד מהם 'מדבר' בשפה שונה לגמרי. התוצאה שהתקבלה היא לא פחות ממדהימה".