מחוללות מחאה

השיח בגנות הדרת נשים בחברה החרדית צובר תאוצה. הסרת נשים משלטי חוצות,  קווי מהדרין שבהם נשים יושבות רק בחלקו האחרון של האוטובוס, אי הסכמה לשמוע שירת נשים, ואף רחובות מסוימים שבהם הן מנועות מלעבור, העלו את חמתו של הציבור. הטענה העיקרית היא כי לא מדובר בבעיה חדשה, אולם לאחרונה חלה הקצנה חריפה בחברה בנושאים של הדרת נשים ולכן חייבים לפעול נגד הנושא. דנה רבינוביץ ומורן שטרן, פעילות חברתיות מתל אביב, החליטו לעשות מעשה. 

השתיים, שהוטרדו מהתרבותן של תופעות הדרת נשים בארץ, יזמו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פלאש מוב (אירוע שבו קבוצת אנשים מתאספת ללא התרעה ומבצעת מעין מופע חתרני – במקרה שלנו ריקוד -  לצורכי מחאה, ומתפזרת במהירות). האירוע נרשם כהצלחה – למרות מזג אוויר סגרירי וגשם מפתיע, הגיעו למקום עשרות נשים, מירושלים ומערים נוספות, בגילאים שונים, חילוניות ודתיות. התגובות ברחוב נעו בין אהדה לאדישות, כאשר כצפוי איש לא הפריע לקיום הריקוד. המתכננות מבטיחות כי זה רק האירוע הראשון בסדרת אירועים שיתקיימו ברחבי הארץ כנגד אפליית נשים. הפלאש מוב בירושלים התקיים מספר שבועות לאחר קיום אירוע כזה בבית שמש, שם מחו פעילות על היחס כלפי הנשים בעיר המעורבת.

זכות על הגוף והנפש

המחאה נגד ההדרה שואבת את כוחה מהמחאה החברתית הרחבה אשר התקיימה בישראל בקיץ האחרון והזכירה לאזרחים כי גם להם קול וכוח להשפיע על הקורה במדינה. בדומה למחאה זו, שהייתה מחאה פנימית מקומית אך הושפעה מאוד ממחאות דומות שהתקיימו שנה שעברה ברחבי העולם, גם המחאה נגד הדרת נשים מתכתבת עם מחאות דומות בעולם. בשנה שעברה התקיימו מספר מחאות בנושא זכויות נשים שזכו להד רב במדינות כמו קנדה, ארצות הברית, סינגפור ואפילו במדינה שמרנית כמו דרום קוריאה. 

המחאות התקיימו ברובן במתווה של Slut Walk, תנועת מחאה שהתחילה בקנדה בעקבות המלצתו של שוטר קנדי לנשים "להימנע מלהתלבש כמו זונות" כדי להגן על עצמן מהטרדות מיניות. בעקבות כך התקיימה בטורונטו צעדה בה מחו נשים, חלקן בלבוש פרובוקטיבי, כי הן רשאיות ללבוש מה שיחפצו ואין להטרידן. למרות ההבדל בין נושאי המחאות השונות  הקשר ביניהן ברור – לאישה יש זכות על גופה ונפשה, יש לה זכות ללכת היכן שתרצה, להיראות ולהישמע, וללבוש מה שתחפוץ.

מושפעים מהעולם. פלאש-מוב במדרחוב בן יהודה בירושלים (פלאש90)

אין ספק שהמחאה בישראל נגד הדרת נשים מתעצמת ומתרחבת. ימים יגידו אם היא תצליח לחולל שינוי אמיתי ועמוק בחברה הישראלית, או שמא תתפוגג כמו שבאה. היא עלולה להיתפש כמחאה אנטי חרדית, מה שעלול למוסס את הלגיטימיות שלה ולפגוע בהתקדמותה. לשם הקמת שינוי חברתי אמיתי יש להרחיב את המחאה לנושאים עליהם לא נוטים לרוב לדבר, כמו הדרת הנשים בכל תחומיה הציבוריים של מדינת ישראל, הייצוג הנמוך של נשים בכנסת, המשכורות הנמוכות ו"תקרת הזכוכית" איתה נאלצות נשים להתמודד בעבודה ועוד. רק אז היא תוכל לבסס עצמה ולזכות בתמיכה ציבורית רחבה יותר.