פיוטים זה לא טרנד

אנחנו חיים בתקופה שכולה געגועים לעבר. עידן הרטרו. אבל אפילו בתחום הזה אנו, הישראלים, הקדמנו את כולם והיינו הראשונים להבין שהתקופה המגניבה ביותר היא, ובכן, ימי הביניים. גל של חזרה למקורות שטף את הארץ בשנים האחרונות: ברי סחרוף, מיכה שטרית, אתי אנקרי, אהוד בנאי, מאיר בנאי ועוד רבים התחברו מחדש אל הפיוט היהודי. "פיוט אנד רול", מכנה זאת קובי אוז.
 

ובאמת, מילים רבות נשפכו על "טרנד הפיוטים", אבל בדבר אחד עוד לא עסקנו: גם במסגרת התחום הזה זרם גדול בחברה הישראלית קופח עד כה. לפני שאתם יוצאים בקריאות "דופקים את השחורים", שימו לב לשמות הבולטים בגל הנוכחי: רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי, רבי אברהם אבן עזרא - כולם משוררים בולטים מתקופת תור הזהב של ספרד. דווקא הניגון האשכנזי הוא שלא הצליח לפרוץ לתודעה הציבורית.מפגש פסגה עם יונתן רזאל וברי סחרוף. קובי אפללו

"הסיבה, לדעתי, קשורה בכך שהאנשים שנמצאים בלב המיינסטרים של המוזיקה הישראלית - העורכים, הכתבים, התקשורת - הם בדרך כלל יוצאי מדינות אשכנז," מסביר נגן הסקסופון דניאל זמיר, "אז במילא בשבילם פיוט אשכנזי זה לא מיוחד. ההורים שלהם ברחו מזה לפני כמה עשרות שנים. בשבילם הפיוט הערבי או הספרדי הוא מרענן, הוא חידוש, הוא מגניב".

כעת מבקש זמיר לנער את האבק מעל הפיוט והניגון האשכנזיים: במסגרת פסטיבל "זמן פיוט", שייפתח היום, יעלה המופע "ניגון מכוון", שיתמקד בפיוטים הנשכחים של יהודי אשכנז, ושבמסגרתו גם הניגונים של קרליבך וחב"ד יזכו לקאמבק. את כל זה עושה זמיר לצדם של ברי סחרוף, יונתן רזאל וקובי אפללו. "זה מפגש פסגה מרגש," הוא מספר, "זה יפה לשמוע מרוקאי שר שיר של הרב קרליבך".

נדמה שעולם הפיוט לא מפסיק לרתק את הקהל, ופסטיבלי הפיוט כבר הפכו למסורת. בבית אבי חי ציַינו השנה חמש שנים להיווסדו של פסטיבל הפיוט שלנו, ואנו מפעילים באופן קבוע את האתר הזמנה לפיוט, שבו מאגר פיוטים גדול מכל הזרמים והתקופות. גם היוצרים ממשיכים לחקור עולמות חדשים, וכעת דורש זמיר להיפטר מהמילה "טרנד": "זה ממש נהיה זרם מובהק בתרבות הישראלית. נדמה שהטקסטים הישראליים הגיעו למבוי סתום - כמה אפשר לשמוע 'הוא אוהב אותי, היא אהבה אותו'? זה מיצה את עצמו. פתאום בפיוט אנחנו מוצאים טקסטים עמוקים". " זה ממש נהיה זרם מובהק בתרבות הישראלית. נדמה שהטקסטים הישראליים הגיעו למבוי סתום - כמה אפשר לשמוע 'הוא אוהב אותי, היא אהבה אותו'? זה מיצה את עצמו. פתאום בפיוט אנחנו מוצאים טקסטים עמוקים (דניאל זמיר) "

זמיר מרחיק לכת, ומספר שמדובר בתהליך עמוק שמתרחש בחברה הישראלית: "במשך עשרות שנים התעלמנו מכל מה שהיה קשור למסורת ישראל. יש גבול לכמה שאפשר להתעלם ממסורת בית אבא, וכשיש לנו את כל האוצר העצום הזה...".

ומה השלבים הבאים בתהליך הזה?

"אנחנו כבר רואים אותו בפוליטיקה. למשל, צעירים שמצביעים למפלגה כמו הבית היהודי, או מהצד השני של המפה הפוליטית - כמו ביש עתיד - כשרות קלדרון נואמת בכנסת ודופקת לימוד מהגמרא...".

אז הפיוט, מתברר, הצליח אפילו לחדור את מעטה הציניות של בית הנבחרים. אנחנו רק מחכים שהמעגל יושלם ושחזן בית הכנסת יענה לקלדרון בסולו גיטרה מטורף. טוב, זה בפסטיבל הפיוט הבא.
 

פסטיבל "זמן פיוט" 2013 יתקיים בתאריכים 11.3-4.3 במרכז ברודט ובמוזיאון תל אביב.