העיר תל אביב מקבלת את מרכז הבמה במסגרת מופע חד פעמי המשלב ספרות ושירה בהשתתפות יהלי סובול, חמי רודנר ואחרים
רבות מערי ישראל שימשו השראה לסופרים ולמשוררים: אילת, פתח תקוה, חיפה ואפילו מודיעין (בחיי, יש לי ראיות) - על כולן נכתבו מילים ומנגינות. אבל המוזה העירונית האולטימטיבית - מלבד ירושלים, אולי - היא תל אביב. איך כתב נתן אלתרמן? "בכל זאת יש בה משהו", וכנראה שבגלל המשהו הזה היא הפכה לבירה תרבותית עוד לפני קום המדינה, ואכלסה במשך השנים את מיטב היוצרים והיוצרות. חלק מהם ניתן יהיה לפגוש במופע "סיפורי תל אביב", שיתקיים דווקא בחולון, בבוקר שישי הקרוב (15.3), ויוקדש לעיר ולהשתקפויותיה במוזיקה, בשירה ובספרות.יהלי סובול. צילום: אבי נתן
מלבד אלתרמן יככבו על הבמה בנימין תמוז, נסים אלוני, יעקב שבתאי, דליה רביקוביץ', דוד אבידן ואחרים, בביצועיהם של אסף רוט, אפרת בן צור, דניאל סלומון, ערן צור, חמי רודנר ויהלי סובול. "הכול מצטרף לאיזה סיפור אחד", אומר סובול, "בעצם, האהבה לעיר היא החוט המקשר". הוא עצמו יבקר בתל אביב של מאיר ויזלטיר: "שוב יורד אור חקי אפרורי/ בענן דחוס ולא טהור/ מול המרפסות הפעורות/ של בתינו הנטויים בחול". וימשיך לשוטט בעיר שברא הוא עצמו בשירו "שלג": "תל אביב שוב מכוסה שלג/ זוגות מחליקים על הירקון/ ילדים משחקים בטיילת/ חוצבים בקרח ארמון".
את המסע בין היצירות השונות ינחה פרופ' נסים קלדרון. "היופי הוא בגיוון, לא באחידות", אומר קלדרון, "תל אביב תמיד היתה גאה בפלורליזם, בריבוי הזוויות וההצטלבויות בין האנשים. אפילו הגיוון הגיאוגרפי: חוף הים של בנימין תמוז, החול שמוביל אל הים, ולעומת זאת לוינסקי של העולים החדשים מטורקיה ומיוון בשנות ה-40". " היופי הוא בגיוון, לא באחידות. תל אביב תמיד היתה גאה בפלורליזם, בריבוי הזוויות וההצטלבויות בין האנשים (נסים קלדרון) "
מה זה בעצם "שירה תל אביבית"? קלדרון ממליץ לא לנסות ולחפש. "ויזלטיר כתב שתל אביב היא 'עיר בלי קונספציה'", הוא מסביר, "האנרגיה יותר חשובה מההגדרה ומהזהות, שיכולה גם להיות בית כלא. יאיר גרבוז אמר פעם שתל אביב היא אחד המקומות היחידים שהאנשים בו גאים במה שהם לא: גאים שהם לא מירושלים, גאים שהם לא מעין חרוד, וכן הלאה".
כידוע, דווקא תיאורים מהסוג הזה הם שמעוררים לעתים ביקורת על תל אביב ועל אמניה. סובול לא מרגיש צורך להתנצל: "אני מרגיש סוג של גאווה. מחוץ לתל אביב זה יותר מנופח, יש תחושה של סלידה מהתל אביביות. במקרה יצא לי לחיות בארצות הברית והרגשתי את הסלידה של אמריקאים מניו יורקרים, וגם כשגרתי באנגליה הרגשתי את הסלידה העמוקה של הבריטים מלונדון", הוא מספר, "התלונות הן תמיד אותן תלונות: שהם שמאלנים, שהם הומואים, שהם ליברלים מדי, שהם לא מספיק פטריוטים. אבל היחס לתרבות הוא תמיד חשדני. בירת תרבות תמיד מנסה להיות סוכן של שינוי, ותל אביב כל הזמן הולכת קדימה".
"סיפורי תל אביב", במסגרת סדרת מופעי השירה והספרות "תן למילים לעשות בך"
יום שישי 15.3, 12:00
מדיטק חולון
בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי