את המחסום היצירתי העמוק שחווה גבריאל בלחסן הצליח לשחרר לא אחר מאשר אחיו ידידיה. בדרך לאלבום משותף הם משוחחים עם דודו כהן על הקשיים הנפשיים, התמיכה וכמובן על מה שאמא אומרת על החיבור
גבריאל בלחסן לא ידע את נפשו, וגם לא את יצירתו. בתוך כל הסבך הנפשי הלא פשוט ממילא שאיתו הוא מתמודד במשך שנים תקף אותו גם בלוק יצירתי גדול. במשך שנתיים וחצי הוא הרגיש תקוע, והראש שלו כמו מיאן לכתוב, סירב להלחין. הוא חשב שאולי מישהו מבחוץ ישחרר את הפקק, אבל לא תיאר לעצמו שהפותחן נמצא ממש מתחת לפנס.
.
ואז יום אחד, כשישב עם ידידיה, אחיו הקטן ממנו בעשור, וניהל שיחה רגועה, הציע האח באופן אגבי: "בוא נתפוס גיטרה קלאסית וחשמלית, ננסה ליצור משהו". השניים התחילו לנגן את מה שהתגבש בהמשך לשיר "כרית ישנה", שיחתום את אלבומם המשותף, שייצא בקרוב. מכאן והלאה השירים זרמו בפרצי ספונטניות מיוחדים, כפי שהם מספרים. "הקלטנו עוד שיר ועוד שיר, עד שהצטברו עשרה שירים מגוונים. חלקם פסימיים, חלקם אופטימיים", נזכר ידידיה, "יצא שילוב מעניין ביני לבינו. יצא שכתבנו ביחד ולחוד".
הפרי הראשון שיצא מתוך שיתוף הפעולה הוא הסינגל "אחי", שמבשר את בוא האלבום המלא והמשותף. השיר החדש כולל, בין השאר, את השורה "אחי היקר, חלף הזמן, יכול אתה לבכות, ואני לך", וידידיה, שכתב את המילים, מספר שהכתיבה החשופה היתה די מתבקשת. "כשכתבתי את זה לא שמתי על העולם. כתבתי את זה לאחי", הוא מבהיר, "זה שיר נחמה לאחי, שבו ליוויתי אותו בכל המכשולים ואמרתי לו שבסוף יהיה טוב, אבל עוד יהיו עליות וירידות. ברור שהמילים 'לבכות לך' מרתיעות, וכבר כשהוחלט להוציא את השיר כסינגל אמרתי לגבריאל שייקח בחשבון שהטקסט מאוד חושפני".
גבריאל לא מתרגש מחשיפה. "זה בסדר", הוא אומר, "גם אני מאוד חושפני. נתתי לזה דרור, לא אמרתי לידידיה 'אל תגיד עליי כך וכך'. הכול בסדר, הכול לגיטימי. זו אמנות". " אחד היוצרים הכי מוערכים בעיניי הוא גבריאל. הושפעתי ממנו לאורך השנים, ואולי לכן בעבודה איתו לא היו לי כל כך ביקורות, חוץ מדברים קטנים. לא אמרתי לו: 'בוא נעשה מוזיקת טראנס', בכוונה לקחת אותו למקום אחר, אבל מה שכן, אמרתי לו: 'גבריאל, אני רוצה שהתקליט הזה יהיה קצת שונה מהתקליטים הקודמים שלך'. הוא באמת יצא קצת שונה. בוא נאמר שחלקו אופטימי (ידידיה בלחסן) "
גיליתם משהו על הקשר ביניכם, משהו שעלה וצף תוך כדי עבודה?
ידידיה: "ביני ובין גבריאל יש קשר עמוק מאוד. בהרבה תקופות הוא היה כאן אצלי. בתקופות שפל, וגם בתקופות יותר שמחות. הוא חווה איתי דברים, אני חוויתי איתו. אז אנחנו מכירים מאוד עמוק, אבל שיתוף הפעולה הוסיף עוד משהו".
מה בדיוק?
גבריאל: "כשעברת עם אחיך כברת דרך, ואז פתאום התחלתם ליצור ביחד, זה מוסיף ממד אחר. מילים ושירה הן דבר כל כך חשוף, כל כך נכון ואמיתי, שאני חושב שזה רק הוסיף לחיבור הטבעי בינינו. ניגנתי עם אנשים, ואנשים ניגנו בשבילי, אבל זה לא דומה למה שקורה עם אח שלך. זה לא מה שקרה לי עם ידידיה".
אלבומים משותפים מאפשרים לכל אחד מהשותפים להכניס דברים שהשותף השני לא בהכרח היה מכניס באלבום נפרד. מה כל אחד מכם הביא שהשני לא היה מכניס?
גבריאל: "ידידיה כתב טקסטים שאני בדרך כלל לא כותב, או כותב בצורה אחרת. זה היה אתגר בשבילי לשיר אותם ולהיכנס אליהם, ולשיר אותם מתוך הקרביים. זה לא פשוט, כי לא עשיתי את זה אף פעם לפני כן. תמיד נלחמתי ושרתי. פתאום לקחתי דברים שאחי כתב".
ידידיה: "אחד היוצרים הכי מוערכים בעיניי הוא גבריאל. הושפעתי ממנו לאורך השנים, ואולי לכן בעבודה איתו לא היו לי כל כך ביקורות, חוץ מדברים קטנים. לא אמרתי לו: 'בוא נעשה מוזיקת טראנס', בכוונה לקחת אותו למקום אחר, אבל מה שכן, אמרתי לו: 'גבריאל, אני רוצה שהתקליט הזה יהיה קצת שונה מהתקליטים הקודמים שלך'. הוא באמת יצא קצת שונה. בוא נאמר שחלקו אופטימי. ואם מכניסים את הצד שלי, אלה טקסטים שונים. הם מדברים טיפה אחרת. אולי לא לאותו קהל יעד. בכך זה מסתכם".
בשיר אתה פונה לאחיך כדי לעבור ביחד את כל המכשולים. לכתוב זה די קל. איך עושים את זה בפועל? כלומר, מה בין כתיבה לביצוע?
"ביומיום אנחנו יושבים ומנהלים הרבה שיחות. יש הרבה מחסומים ומכשולים בחיים. אני בא ומייעץ לו, וגם גבריאל בא ומייעץ לי, מהצד השני. השיר נכתב על אחי, אבל הוא יכול גם לדבר עליי, בהפוך על הפוך. באיזשהו מקום כתבתי עליו, אבל בתת מודע דיברתי בעצם אליי. זה מדבר על עזרה הדדית אחד לשני - לדבר, לייעץ, כן לעשות, לא לעשות, תעבור לתל אביב, אל תעבור לתל אביב, תדבר עם הפסיכיאטר וכן הלאה. דוגמאות מהיומיום".
מי מחכה להשראה?
אימם של האחים בלחסן, "אישה דתייה וחסודה", כהגדרתו הלא צינית של גבריאל, התחברה, כצפוי, דווקא לחומר המשותף של שני בניה. ולא רק מהטעם המובן מאליו. "הרגשתי שסוף סוף אני יכול להשמיע לה שיר שלי מבלי לחשוש", מספר גבריאל, "הוצאתי הרבה תקליטים, ורוב השירים שלי מלאים במילים בוטות. אימא שלי היא אישה דתייה, ולא נעים, אי אפשר להשמיע לה דברים כאלה. בדרך כלל מתסכל אותי שהיא לא יכולה לשמוע. אבל השיר החדש, 'אחי', נקי לגמרי, ולכן השמענו לה, והיא מאוד אהבה".
יהיה המשך לשיתוף הפעולה?
גבריאל: "ידידיה, תענה אתה. אני לא יודע מה לענות על זה".
ידידיה: "מה שיוצא לנו זה מה שיוצא לנו. אחרי שסיימנו להקליט את כל האלבום וכבר רצינו לחתום אותו, אני וגבריאל תפסנו גיטרה ואמרנו: 'בוא ננסה משהו נוסף'. ניסינו, ויצא שיר. החלטנו להכניס לאלבום הנוכחי ולא לחכות כמה שנים עד לזה שאחריו. כלומר, אין לדעת מה יהיה ומתי"."זה היה אתגר". גבריאל בלחסן
גבריאל: "אי אפשר לדעת, כי אנחנו שונים זה מזה. ידידיה הוא יותר אמביציוזי, הוא לא מחכה להשראה. אני מחכה להשראה".
ידידיה: "לפני שהקלטנו את אחד השירים גבריאל אמר לי: 'אתה לא יכול להקליט עכשיו שיר, כולך רווי במוזיקה, רווי במילים, רווי בהכול'. בסוף הקלטנו שיר שיצא פגז, והוא אמר: 'וואלה, אפשר'. אני בדעה שאפשר להוציא שירים בקצב גבוה, כמובן עם הפסקות מדי פעם".
גבריאל: "אמנים כמו עמיר בניון ושלום גד מוציאים מוזיקה ללא הרף. הם תמיד בהקלטות ותמיד בכתיבה. יש גם את האופציה הזאת, גם היא קיימת".
אז נראה לי שנסכם ששיתוף פעולה נוסף ביניכם יקרה שוב כשיגיע המחסום היצירתי הבא של גבריאל.
גבריאל: "כן, בטוח שזה יקרה".
ידידיה: "כנראה".