נבואת החרטומים שהתגשמה, הכווייה המפורסמת, הלב הכל כך רחום, מקום הקבורה המסתורי – דודו כהן משחרר פרטים ביוגרפיים עסיסיים על גדול נביאי ומנהיגי עם ישראל
כל הבן היילוד - דווקא לקראת לידת משהוהרי התחזית. יוכבד ומרים נערכות למבצע
אמנם פרעה והמצרים לא בדיוק אהבו את בני ישראל, וממילא תכננו לשעבד אותם בצורה כזו או אחרת, אבל גזירת "כל הבן היילוד - היאורה תשליכוהו" הגיעה דווקא בגלל משה. זה קרה אחרי שחרטומי מצרים ראו והתריעו שבקרוב עומד להיוולד בן שבבגרותו יושיע את עם ישראל מיד המצרים. מכיוון שפרעה חשש מקיום התחזית, החליט לשפוך את התינוק עם המים, תרתי משמע, וגזר את גזירת הריגת כל הבנים בעם ישראל.
כתר או גחלים?
פרעה אמנם רצה להרוג את כל היהודים הזכרים, מחשש שהיורש המיועד יקום מתוכם, אבל בסופו של דבר אותו יורש גדל בביתו, ממש מתחת לאפו. עוד בקטנותו של משה היה חשד כזה כלפיו, אבל בזכות המלאך גבריאל העניינים הסתדרו. וכך מובא במדרש רבה: "היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו, כאלו הוא בנה... והיה פרעה מנשקו ומחבקו, והוא נוטל כתרו של פרעה ומשימו על ראשו, כמו שעתיד לעשות לו כשהיה גדול... והיו שם יושבין חרטומי מצרים, ואמרו: מתיראין אנו מזה, שנוטל כתרך ונותנו על ראשו, שלא יהיה זה אותו שאנו אומרים שעתיד ליטול מלכות ממך. מהם אומרים להרגו, מהם אומרים לשרפו. והיה יתרו יושב ביניהן, ואומר להם: הנער הזה אין בו דעת, אלא בחנו אותו והביאו לפניו בקערה זהב וגחלת, אם יושיט ידו לזהב, יש בו דעת והרגו אותו, ואם יושיט ידו לגחלת, אין בו דעת, ואין עליו משפט מות. מיד הביאו לפניו, ושלח ידו לקח הזהב, ובא גבריאל ודחה את ידו, ותפש את הגחלת והכניס ידו עם הגחלת לתוך פיו ונכוה לשונו, וממנו נעשה כבד פה וכבד לשון".
עשרה שמות, לא פחות
סביב שמו של משה יש לא מעט עיסוק במדרש. כולם מכירים את דברי בת פרעה, "כי מן המים משיתיהו". המוזר הוא שהיא השתמשה בפועל עברי על מנת להסביר שם שנתנה לו בהיותה מצרית. אחד ההסברים לכך הוא שהשם "משה" הוא בכלל שם מצרי, שמשמעותו "בן". מנגד, מדרש ילקוט שמעוני אומר שאביו של משה קרא לו חֶבֵר, ואמו קראה לו יקותיאל. במדרש ויקרא רבה מרחיבים את היריעה, ומביאים שלמשה היו לא פחות מעשרה שמות שונים: ירד, חבר, יקותיאל, אביגדור, אבי סוכו, אבי זנוח, טוביה, שמעיה בן נתנאל הסופר, הלוי (בן אביתר) ומשה. " כל הנביאים מתנבאים על ידי מלאך, ואילו על משה נאמר: 'פה אל פה אדבר בו'; כל הנביאים רואים את הנבואה בחלום או במראה הנבואה - ואילו משה מתנבא בעודו ער לחלוטין, ובכל זמן שהוא רוצה; בזמן שהנביאים נבהלים ויראים, משה עומד על עמדו שלום; בזמן שהנביאים מעבירים את נבואתם דרך משלים וחידות - משה רואה את הדברים על בוריים, והולך ישר ולעניין "
המחבר: משה בן עמרם
משה לא היה רק גדול הנביאים, מוסר התורה ומנהיגם של ישראל, הוא גם כתב את חמשת חומשי תורה, כידוע. אבל מה שידוע פחות הוא שמשה כתב את ספר איוב וכמה מזמורים מספר תהלים, כמו "תפילה למשה איש האלוהים".
למה דווקא הוא נבחר להנהיג?
למה דווקא משה נבחר להנהיג את עם ישראל? חז"ל מסבירים שהדבר נבע דווקא מתכונותיו האצילות והמיוחדות של משה כרועה צאן. הוא השגיח ברחמים מרובים על כל פרט ופרט בעדר, ובאחת הפעמים שבה גדי צעיר ברח מן העדר מחמת צימאון ועייפות הרכיבו על כתפיו והובילו לעדר. הקב"ה ראה את כל זה, ואמר: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך, חייך, אתה תרעה צאני ישראל".השגיח ברחמים. משה רועה צאן
בן המלך עוזר לעבריים
כשבגר משה נאמר עליו: "וירא בסבלותם" של בני ישראל. הוא יצא ועזר להם, באמתלה שהוא למעשה רוצה לקדם את העבודה בשביל פרעה, ועבודת הפרך הדירה שינה מעיניו. בשלב מסוים הוא הציע לפרעה רעיון תועלתני כביכול: "עבד שאינו נח יום אחד בשבוע - עלול למות", אמר, "ואילו עבדיך - אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע הם מתים". פרעה, כמובן, לא רצה שעבדיו הנרצעים ילכו מן העולם, ואמר למשה: "לך ועשה להן כמו שאתה אומר". הלך משה ותיקן לבני ישראל את יום השבת למנוחה.
המטה המיוחד: מאדם הראשון עד למשה רבנו
רבי לוי מספר, בפרקי דרבי אליעזר, על הצלחתו של משה להוציא מטה מיוחד מהאדמה, ובעקבות זאת - הסכמתו של יתרו לתת למשה את ציפורה לאישה. וכך היה המעשה: אותו מטה נברא על ידי הקב"ה בין השמשות בימי בראשית, ונמסר לאדם הראשון. משם עבר המטה לחנוך, נח, שם, אברהם, יצחק, יעקב ויוסף. כשנפטר יוסף העבירו את רכושו וחפציו אל בית פרעה. יתרו היה באותה תקופה אחד מחרטומי מצרים, וחמד את המטה העתיק, שהיה מעוטר באותות מיוחדים. הוא לקח אותו לביתו ונטע אותו בגינה. אף אדם לא יכול היה להתקרב אל המטה, מחמת קדושתו. אך כשבא משה לביתו של יתרו - הוא שלח יד ולקחו. ראה זאת יתרו, אמר: "זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים", ונתן לו את בתו לאישה.
למה "גדול הנביאים"?
משה מכונה "גדול הנביאים", וכאן מעניין לעמוד על הנקודות שבגללן הוא זוכה לתואר. ראשית כול, כל הנביאים מתנבאים על ידי מלאך, ואילו על משה נאמר: "פה אל פה אדבר בו"; כל הנביאים רואים את הנבואה בחלום או במראה הנבואה, וגם לא בכל זמן שירצו - ואילו משה מתנבא בעודו ער לחלוטין, ובכל זמן שהוא רוצה; בזמן שהנביאים נבהלים ויראים, משה עומד על עמדו שלום; בזמן שהנביאים מעבירים את נבואתם דרך משלים וחידות - משה רואה את הדברים על בוריים, והולך ישר ולעניין.
מה עשה משה לפני שהנהיג את ישראל?
כשהתקרב לגיל 80 הגיע משה למצרים, ואז החל תהליך גאולת עם ישראל, עשר המכות, היציאה ממצרים, קבלת התורה בהר סיני והנדודים במדבר. אבל מה בעצם עשה משה בעשורים שקדמו לכך? הפירוט לא מובא בתורה עצמה, אך ישנם מדרשים שבהם מובא - לא תאמינו - כי משה היה מלך כוש. אמנם יש מפרשים שחולקים על כך, אבל אחרים אימצו את ההנחה הזו באופן מלא.רק שמשה לא יבטל את הגזירה. הר נבו (פלאש90)
מקום קבורתו - למה לא נודע?
ידוע שמשה רבנו נפטר בהר נבו ונקבר בסמוך, אך מקום קבורתו המדויק לא נודע עד עצם היום הזה. למה, בעצם? כך מסבירים חז"ל: "מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה, שעתיד בית המקדש להיחרב, ולהגלות את בני ישראל מארצם. שמא יבואו בתפילה ויתחננו לפני משה, ויאמרו לו: משה, עמוד בתפילה בעדנו! ועומד משה ומבטל את הגזירה".