ראש עיריית נצרת עילית לא מתבייש להודות שעשה "מעשים שהשתיקה יפה להם" כדי לשמור על רוב יהודי בעירו. הילה בניוביץ'-הופמן חושבת שההתנהגות הגזענית היא מסווה למשהו חמור לא פחות
בשבוע שעבר דלפה לתקשורת תמונה של עלון ששמו "דו"ח לתושב", שנועד לתושבי נצרת עילית. בדוח, שכותרתו "נצרת עילית - יהודית לנצח", פירט ראש העירייה שמעון
שמעון גפסו. גפסו את הישגיו בתחום שהוא מכנה "שמירה על הזהות היהודית של העיר". הניסוחים המופיעים בדוח גרמו לרבים להרים גבה: "לא עוד עצימת עיניים, לא עוד התרפקות על החוק המאפשר לכל אזרח לגור היכן שיחפוץ", כתב גפסו לתושביו, "במאבק יומיומי, באמירות פומביות ברורות ובמעשים שהשתיקה יפה להם, באומץ ובהתמדה, עשינו את הבלתי ייאמן: בלמנו את הנסיגה הדמוגרפית והותרנו את שיעור היהודים באוכלוסייה על 82 אחוז". הרמזים למעשים לא חוקיים נגד התושבים הלא יהודים גררו מחאה ברשתות החברתיות והביאו את ח"כ אילן גלאון (מרצ) לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש שיבדוק אם בהתנהלותו של ראש העירייה יש משום הסתה גזענית.
זו לא הפעם הראשונה שגפסו יוצא בהצהרות בסגנון זה או פועל נגד בני דתות אחרות. גפסו התנגד להקמת בית ספר לכ-2,000 התלמידים הערבים בעיר ואף הכריז כי לא יאפשר הקמת בית עלמין מוסלמי או מסגד שישרתו את האוכלוסייה הערבית. ולא רק המוסלמים על הכוונת של גפסו: הוא גם אסר על הצגת עצי אשוח ברחובות העיר, למורת רוחם של תושבי העיר הנוצרים, החוגגים את חג המולד, וגם של עולי חבר העמים הנוהגים לחגוג את ראש השנה האזרחית.
אחת המטרות המוצהרות של מדינת ישראל מרגע הקמתה היא שימור הצביון היהודי והענקת בית בטוח ליהודים מכל העולם. לכאורה, אפשר לטעון שאמנם שיטותיו של גפסו שנויות " ההתבטאויות של גפסו, בלוויית ניסיונות ההתחמקות מביקורת על התנהלותו, מעלות צחנה של בריונות וכוחניות, ומן הראוי שימוצה תהליך הבירור בעניינו, ואם יימצא שהוא אשם בפלילים - יפנה נא את משרתו לאלתר. תיקון כזה ישדר מסר תקיף לא רק בנוגע לשמירה על שלטון החוק והמינהל התקין, אלא גם בנוגע לאופיה הרצוי של המדינה " במחלוקת, הוא בסך הכול מנסה לממש חזון ציוני כלשהו, גם אם בצורה מעוותת. אלא שסקירה קצרה של ההיסטוריה של האיש מעלה שיש מקום להטיל ספק בטוהר כוונותיו וקיים חשד שגפסו לא ממהר "להתרפק על החוק" גם בתחומים אחרים.
בסוף השנה שעברה פורסם דוח של מבקר המדינה, שהתייחס ספציפית לאי סדרים כספיים, פעולה בניגוד לדרישות מכרזים והלנת שכר העובדים בעיריית נצרת עילית. המבקר אף קרא למשרד הפנים להתערב ולמנוע את המשך הפעילות הלא תקינה של העירייה. לשר הפנים דאז, אלי ישי - שאיש אינו יכול להאשימו בחוסר תמיכה ביוזמות של שמירה על צביון יהודי - לא נותרה ברירה אלא לשלול מהעירייה את הפרס על ניהול כספי תקין שהתכוון להעניק לה.
תחקיר של "ישראל היום" מהחודש שעבר מגלה, לכאורה, תמונה של שחיתות, פחד ואיומים של ראש העירייה כלפי הכפופים לו. גורמים שניסו לעצור את התנהלותו הלא חוקית, למשל היועצת המשפטית של העירייה וגזבר העירייה, זכו להתנכלויות וליחס עוין, עד כדי כך שרק בשבוע שעבר הוציא מבקר המדינה צו הגנה קבוע לגזבר עופר לוי מפני פיטורים או פגיעה בזכויותיו, משום שהעז לחשוף את השחיתות בעירייה. גפסו כינה את דוח המבקר "גיבוב שטויות" ו"דוח חסר ערך שייזרק לפח" והוסיף: "אני לא עובד אצל מבקר המדינה".
חוגגים עצמאות בנצרת עילית. מתוך האתר הרשמי של עיריית נצרת עילית
אמירה מפורסמת של הסופר הבריטי סמואל ג'ונסון גורסת כי "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל". האם ייתכן שהנפנוף הרברבני האחרון של מר גפסו בהישגיו הדמוגרפיים הוא ניסיון להסיח את דעת הקהל ממעשי השחיתות שבהם האשים אותו הגזבר וללבות את האש הגזענית והדתית כדי להרחיק מעצמו כמה שיותר את הביקורת המוצדקת? ההכרזה הגאוותנית על "מעשים שהשתיקה יפה להם" כמוה כהודאה בביצוע מעשים לא ראויים והיא בבחינת עידוד התושבים לעבור על החוק. לעת עתה לא נראה כי ראש העירייה מודאג במיוחד, שהרי הוא פועל "בשם השמירה על הצביון היהודי", שכביכול מכשירה כל קו פעולה, חוקי או לא חוקי.
בשלב זה, אין לדעת. ייתכן שגפסו אכן פעל בתום לב והואשם על לא עוול בכפו. הדבר יוחלט בערכאות המשפטיות המתאימות (אלה שראש העירייה אינו "מתרפק" עליהן ואינו סבור שעליו לתת את הדין בפניהן). ברם, ההתבטאויות של גפסו, בלוויית ניסיונות ההתחמקות מביקורת על התנהלותו, מעלות צחנה של בריונות וכוחניות, ומן הראוי שימוצה תהליך הבירור בעניינו, ואם יימצא שהוא אשם בפלילים - יפנה נא את משרתו לאלתר. תיקון כזה ישדר מסר תקיף לא רק בנוגע לשמירה על שלטון החוק והמינהל התקין, אלא גם בנוגע לאופיה הרצוי של המדינה.
אחרי הכול, האם מצבה של היהדות בישראל כה גרוע ושברירי, שהיא זקוקה להגנתם של בריונים הבזים לחוק ומשתמשים בשיטות מאפיונריות כדי למרר את חייהם של בני דתות אחרות? יש לקוות שלא. אם הדבר הזה היה קורה לקהילה יהודית אי שם בעולם, היינו מקימים קול זעקה, ובצדק. אחת מחובותינו בשמירה על צביון יהודי במדינה שהיתה מקלט לנרדפים היא לדאוג שלא ניהפך בעצמנו לרודפים על בסיס דת. על כן, מעשים אלה ראויים להוקעה, ויפה שעה אחת קודם.
בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי