לאן שהולכים פתאום כולם

 

אבי בללי. הדרמה שבין החזן לציבור

"כשאתה צעיר, אתה לא באמת יכול – אלא אם כן אתה כישרון פנומנלי – להבין את כובד המילים ואת המשמעות שיש בשירי תור הזהב, אצל משוררים כמו אבן עזרא", מודה אבי בללי, סולן הלהקה, "בגיל צעיר יותר, אתה לא יודע איך לקרוא את זה בכלל ולא מבין מה זה. בשנים האחרונות הרגשנו, מטבע הדברים, שיש לנו מספיק פרספקטיבה על החיים כדי לפרש ולהבין את הדברים האלה".

 

כמו שהבנתם, נקמת הטרקטור חוזרים לפיוטים – ולא רק בהבלחה בודדת. לקראת ראש השנה ייצא אלבומה התשיעי של הלהקה, "מה לאהובי", שיכלול פרשנות מוזיקלית לטקסטים קלאסיים של ר' משה אבן עזרא. מתוך האלבום שוחרר הסינגל "מה לאהובי", שכבר הצליח לעורר עניין רב.

 

לפני שאנו נוגעים באלבום החדש, אני מבקש להחזיר את בללי 20 שנה אחורה, לתקופה שבה גרסת הרוק ל"אדון הסליחות" – טרום עידן שולי רנד, בניון, חממה והבנאים – נתפסה כסוג של יציאה לא מוסברת. "למעשה, ביצענו את השיר עוד לפני נקמת הטרקטור", הוא מגלה, "לי ולאופיר ליבוביץ' היתה באמצע שנות ה-80, עוד בימי הפינגווין, להקה ששמה היה מודוס ויוונדי, ובמסגרתה היינו מבצעים את 'אדון הסליחות'. באמצע שנות ה-80 זה היה הרבה יותר מוזר".

 

 

 "נכון, גדלתי בבית מאוד חילוני, אפילו לא מסורתי. אבל בין הגילים תשע ל-14 נורא אהבתי ללכת לבית הכנסת עם חברים מהשכונה, בימי שישי ובערבי חג. הדרמה הזאת, שהתחוללה בתוך בית הכנסת, השפיעה עליי לאורך השנים". 

 

 

 

"בכלל, השירה הזאת מאוד עמוקה ומכילה משהו תבוני מאוד שאפשר להבין גם בלי להבין את השפה. למעשה, אין מה להבין. במילים האלה יש עוצמה, ואחרי הכול, מדובר ביהודים שמכירים את זה. מלבד זאת, בשפה העברית יש משהו מיוחד. כשהופעתי עם זה ביפן ובאוסטרליה באו אליי יפנים ואוסטרלים ושאלו 'מה הפירוש של המילים אחד מי יודע?'. משקל המילים והמקצב מאוד מרתק אותם, דווקא בגלל שזה שורשי. המקצבים האלה משדרים עומק תרבותי ועושר מילולי, שזה דבר שגם ההדיוטות מסביבנו מבינים שיש לו כוח עצום".

 

 

"זה בעצם מעגל שנסגר אחרי 25 שנות פעילות של נקמת הטרקטור. תמיד רצינו לעשות את זה. בדיוק כשישבתי שבעה על אבי, הוזמנו להלחין משירי אבן עזרא לפסטיבל העוד. בחודשים שלאחר מכן מצאתי את עצמי מתמסר לשירה הזו. בדיעבד, נראה שכאן מצאתי את הניחומים שלי. יכולתי לדבר עם אבי שנפטר דרך השירים האלה. זה היה חוט מקשר ביני ובין אבא. אני מאוד מאמין במסורת וביהדות ומעביר אותה גם לילדים שלי – עושה קידוש וכו'. זה בא אצלי בעיקר מאהבת היהדות. גם בשבעה, כשהלכתי לבית הכנסת, זה היה מתוך תפיסת החיים שלי. לא הודו ולא קרישנא מעניינים אותי. היהדות היא מה שאני. לכן גם הדיסק נעשה מתוך אהבה".

 

 

 "אחד הדברים שסקרנו אותי היה התקופה הזו של שילוב תרבויות ורוחניות בין העולם המוסלמי ליהודי. גם אז הגיע זרם קיצוני אסלאמי, שבעצם ניפץ את החוויה המוסלמית-יהודית בגרנדה. משם ר' משה אבן עזרא התגולל בדרכים, ולכן הרבה משיריו הם געגועים לגרנדה ולימים שהיו. גם היתה לו התמסרות בלתי מתפשרת לאמונה".