פוליטיקה חדשה

עם השורה הבאה אפשר היה להתחיל בדיחה: רות קלדרון, קובי אוז ומשה פייגלין נכנסים לבית מדרש (תוך כדי כתיבת מילים אלה, אני אף מוצא את עצמי מסתקרן איך הבדיחה תתפתח). אלא שלא בבדיחה מדובר, כי אם במציאות החדשה שהולכת וקונה לה אחיזה במסדרונות ובמליאת הכנסת: לימוד משותף סביב שאלות אקטואליות מעולם היהדות, ברוח בתי המדרש הפלורליסטיים. אתחלתא דגאולה? ימים יגידו, אבל אין ספק שלסימבוליקה הזאת, של אחרית הימים, כיוונו היזמים של מושב הפתיחה של השדולה להתחדשות יהודית בכנסת, שהתקיים בבוקר יום ב', שעות ספורות לפני כניסת צום ט' באב, במעמדם של חברי כנסת (שיצאו ונכנסו – הם מאוד עסוקים) ומנהלי רשת בתי המדרש, כגון אלי ברקת (מזרח שמש), שלומית רביצקי טור-פז (אלול), ערן ברוך (בינ"ה) ואחרים.

שלושת הטנורים: פירון, קלדרון והרצוג (צילום: מיכל סילברג)  

כולנו כבר יודעים לשנן את המסורת שלפיה המשיח עתיד להיוולד בט' באב. לאמור: היום שבו נפלו שני הבתים הוא גם התשתית שממנו תצמח הגאולה. ואם החורבן הוא תוצר בלתי נמנע של שנאת חינם, ההיגיון הפשוט מורה על כך שהגאולה תהיה תוצר של אהבת חינם. על המשוואה הזאת אנו קוראים מדי שנה במאמרים הרבים שנכתבים על יום האבל ועל הערכים החינוכיים שהוא מזמן לנו. לקחי העבר מלמדים אותנו שבנושאים האקוטיים, כגון אופיו של העם היהודי ואופיה של ריבונותו, יש להימנע משיח של קטבים קיצוניים.

 

אבל השנה התווסף רובד נוסף לטקסט המוכר – אהבת חינם בכנסת. לא בדיבורים ריקים מעל דוכן הנואמים, אלא בפועל. ולא בחיבוקים ובביטול המחלוקות, אלא במובן העמוק של מחויבות למפגש דיאלוגי עם האחר. לשם כך הוקמה השדולה להתחדשות יהודית. 

 

"ישנה מחלוקת יסודית שמונעת מאיתנו לייצר כאן אתוס משותף", אמר בדברי הפתיחה שר החינוך שי פירון, מיזמי השדולה, "ובמקום להשתמש במנוף הוכחני של בית המדרש, התחמקנו מהמחלוקת ולא ייצרנו שיח אמיתי, אלא ייצרנו גזענות ואחרות. אבל המדיום של בית המדרש מאפשר את המחלוקת, והמעשה הזה הוא מאוד יהודי. לכן אנחנו מביאים את המחלוקת אל לב הקונצנזוס ורוצים לנהל את הדיון הזה ביחד". " השנה התווסף רובד נוסף לטקסט המוכר של תשעה באב – אהבת חינם בכנסת. לא בדיבורים ריקים מעל דוכן הנואמים, אלא בפועל. ולא בחיבוקים ובביטול המחלוקות, אלא במובן העמוק של מחויבות למפגש דיאלוגי עם האחר "

 

בדבריו הכריז השר גם על פתיחת אגף להתחדשות יהודית במשרד החינוך, שיקצה 15 מיליון שקל לרשת בתי המדרש, שעד כה נאלצו להתקיים מפילנתרופיה, וזאת כדי לחזק אותם ולאפשר להם להיות כח משמעותי בחברה הישראלית. "בתי המדרש מייצרים שיח של מפגש תרבותי מעמיק. אני רואה בכך תיקון גדול לחורבן המקדש. וזה לא במקרה שאנחנו בחרנו את היום הזה לפתיחת השדולה".

 

לאחר דברי פתיחה חגיגיים של יוזמת השדולה, ח"כ רות קלדרון, שהנחתה את המושב, של יו"ר השדולה ח"כ בוז'י הרצוג ושל יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, הלא ייאמן החל: סבב קריאה, של נשים וגברים כאחד, של מגילת איכה. חברי הכנסת בחרו חלקים מן המגילה, קראו בהם והעבירו עליהם לימוד מדרשי קצר.

 

בוז'י הרצוג התחיל בקריאה (עם ניגוני טעמים!) והעמיק בדימוי של ירושלים כאלמנה. "הטקסט הופך את העיר לאדם, וזה מזכיר שיש אנשים עם לב של אבן ויש אבנים עם לב אדם. ובט' באב אנחנו צריכים לזכור את בני האדם, ולא רק את האבנים". 

 

ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) אמרה: "מגילת איכה היא מבחינתי הבית. היא המקום שבו אני מרגישה את הזהות שלי. כי מהמקום הכי נמוך בוחרים לחיות". דבריה של מועלם, שהתאלמנה מבעלה באסון המסוקים ומאז בנתה את עצמה ואת משפחתה, הובנו היטב. היא זימנה לדיון את הפירוש למגילה של הרב סולוביי'ציק (מגדולי רבני ארצות הברית במאה ה-20), שמתעמק במשמעות האקזיסטנציאלית של הקריאה אל האלוהים מתוך התופת, וסיכמה: "יש לנו בקריאה שלנו מחויבות כפולה: גם לחברה הישראלית, שיש בה יהודים ולא יהודים, וגם ליהודי התפוצות, שאינם חיים בארץ. בשני המקרים, המשותף רב על המפריד, ואני מאחלת לכולנו שאותו בית המקדש ייבנה מתוך עשייה אינסופית של בחירה בטוב".

 

בהמשך, הסופר דב אלבוים הרביץ תורה כנציג רשת בתי המדרש: "ההתחדשות היהודית מציבה לפנינו שאלות משמעותיות. על אילו יסודות אני יכול להעמיד את הזהות שלי? איך אני מתייחס לתרבות הדורות הקודמים? האם יש ציר עמוק שמכוון אותי? האם יש עוגן שמבטיח שלא אלך לאיבוד? מה יגרום לכך שילדיי יידעו איפה הבית? ואיך לחזור אליו אם הם יתרחקו ממנו במסעם?". 

 
מושב הפתיחה של השדולה (צילום: מיכל סילברג)

כתשובה, אלבוים הציע דגם בנוסח: "על שלושה דברים עומדת ההתחדשות היהודית: על הנאמנות, על הגמישות ועל הייעוד", וקרא לחילונים לקחת אחריות על זהותם מתוך תחושה עמוקה של מחויבות וייעוד היסטורי. "אנחנו זוכים לחיות באחת מאותן התקופות ההיסטוריות שבהן אופיו של העם היהודי מתעצב מחדש לנוכח אתגרי עתידו".

 

ח"כ משה פייגלין הפתיע כשאמר, "דבריו של דב אלבוים היו כמים חיים לנפש עייפה... אני בעצמי כבר לא מגדיר את עצמי לא כחילוני ולא כדתי, ואני מברך על היוזמה שמעלה את הדיאלוג הזה לסדר היום הציבורי". בנימין יוגב (בוג'ה), מקיבוץ בית העמק, שקלדרון כינתה אותו אחד האבות של התנועה להתחדשות יהודית, סיים את המושב עם ציטוטים מלאי פאתוס מספר ישעיה, שנקראו בהפטרה של הפרשה האחרונה. ורק קובי אוז ישב והקשיב, כמו שמוזיקאי טוב יודע לעשות. לכן ניגשתי אליו מיד עם תום הדיונים, וקיבלתי גם תשובה של מוזיקאי. " אחרי דברי פתיחה חגיגיים של יוזמת השדולה רות קלדרון, שהנחתה את המושב, של יו"ר השדולה בוז'י הרצוג ושל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הלא ייאמן החל: סבב קריאה, של נשים וגברים כאחד, של מגילת איכה "

  

"טוב לראות את היופי שבעם הזה ואת הרב קוליות שלו. כשלומדים ביחד וכשמתרפקים על מורשת משותפת, כל אחד מאיתנו רואה את היופי של האחר, ומשהו קורה. תראה מה קורה עם הפיוטים; פתאום אתה מנגן את הדברים האלה ביחד, וזה כמו לדפדף באלבומים הישנים של המשפחה. מה זה הגמרא? זה פרוטוקולים ואלבומים ישנים ואהובים של כל מיני אנשים מהמשפחה שלנו, ובסופו של דבר, כשאנחנו מדפדפים בזה ביחד, אנחנו נזכרים שאנחנו משפחה אחת. ומה שווה כל התקומה הזאת אם בנו לכאן כדי להיבדל זה מזה?".

 

אין ספק שרוח הפתיחות של בתי המדרש והאבל של ט' באב התנקזו יחדיו לכלל אירוע עוצמתי ויוצא דופן במשכן, ועל כך יש לשבח את מקימי השדולה, הן על החזון והן על התזמון החכם והיצירתי של השקתו. ימים יגידו אם החוכמה והיצירתיות, שכל כך נדרשים בימינו, ילוו גם את המהפכה שהם מבקשים לחולל, מהפכה שמזהה את ה'שיח' שבתוך ה'משיח'.