שלומית כהן-אסיף קוראת שלושה שירים שכתבה: "נשיקה בכיס", "כשעצוב לי" ו"השמש שלי". אחרי הקריאה מגיע זמן השאלות, וכאן אתם והילדים נכנסים לפעולה
לאחר שהאזנתם לשיר, אפשר לקרוא אותו שוב בקול רם ולשאול את הילד/ה שאלות על מה שעורר בו השיר. את השאלות עצמן תוכלו למצוא בהמשך העמוד
נשיקה בכיס
קח את הנשיקה / שמור אותה בכיס. / אם תלך לאיבוד / אם מישהו ירביץ / אם משהו יכעיס / יש לך נשיקה בכיס. /אם תהיה עצוב / אם דמעה של גשם / תרקוד לך על ריס / יש לך נשיקה בכיס."
למי את/ה רוצה לתת נשיקה?
- איפה עוד אפשר להחביא נשיקה (חוץ מבכיס)?
- מאין לוקחים נשיקה?
כשעצוב לי
אמרתי לאמא: "עצוב לי!" /"לך תשקה את העציצים", אמא אמרה. / השקיתי / ולא עזר / העצב לא עבר.
אמרתי לאבא: "עצוב לי !" / " אז תשיר שירים", אבא אמר. / שרתי / ולא עזר / העצב לא עבר.
אמרתי לסבא: "עצוב לי !"/ סבא לטף לי את הצואר, / "ספר מה קרה, / אל תחסיר דבר".
והעצב עבר...
למה העצב עבר?
-
- מה הכי עוזר להעביר את העצב?
- איך השיר גורם לך להרגיש?
-
השמש שלי
יש לי שמש משלי / חוץ מהשמש בחוץ. / היא מחייכת אלי / כשמתוק לי או חמוץ. / כשהיא נכנסת / אור נכנס פנימה, / לשמש שלי קוראים / אמא.
- מי השמש שלך?
- מיהו הירח שלך?
- איך השמש גורמת לך להרגיש?
צילום ועריכה: אבי נישניבר
רוצים לפגוש את הסופרת שלומית כהן-אסיף? בואו להשתתף באירוע בבית אבי חי