מדרשת אורנים פרסמה חיבור שכותרתו "דורשות טוב" ובו נבחנת סוגיה תלמודית על פי קריאה מגדרית. בראיון עם ד"ר ענת ישראלי, אחת משתי העורכות, היא מסבירה כיצד נראה התלמוד דרך עיניים מגדריות
מה קורה כאשר ניגשים אל התלמוד במשקפיים מגדריות? מה מתרחש בלימוד גמרא שנקודת המבט שלו בוחנת כיצד גברים ונשים מעוצבים בהלכה היהודית? את השאלות הללו שואלים במדרשת אורנים כבר שנים רבות כחלק מן המשימה, המונצחת בלוגו של המדרשה, "ליצור יהדות ישראלית".
ד"ר ענת ישראלי. להעמיק את הדיון בהפרדה יותר ויותר גברים ונשים ישראלים חוזרים אל ארון הספרים היהודי מבלי לוותר על הפרספקטיבה האישית שלהם – על מטען תרבותי ומחקרי, על תובנות היסטוריות ומוסריות. כל אלה מובאים אל תוך הלימוד ויוצרים משהו חדש, שיש שיקראו לו "תורת ארץ ישראל". באחרונה פרסמה המדרשה חוברת שכותרתה "דורשות טוב", פרי לימוד של בית מדרש לנשים במדרשת אורנים, ובו נבחנת סוגיה אחת במסכת קידושין מן התלמוד הבבלי בעיניים מגדריות. שוחחנו עם ד"ר ענת ישראלי, אשת מדרשת אורנים ומעורכות הספר (יחד עם אסתר פישר), על הלימוד המגדרי, על הקריאה החדשה ועל הרלוונטיות של הסוגיה התלמודית למרחב החיים הישראלי.
כבר לא בשלב הכועס
ענת, ספרי לנו מניין צמח הלימוד הזה.
"'דורשות טוב' היא מפגש של שני פרויקטים שונים. הפרויקט האחד הוא ניגון נשים, בית מדרש לנשים מכל הזרמים היהודיים שפועל זה 13 שנה במסגרת המדרשה באורנים. אנחנו עוסקות באופן ממוקד בצומתי המפגש שבין יהדות ומגדר. הפרויקט השני הוא מיזם בינלאומי, אקדמי, שמטרתו להציע פירוש פמיניסטי לכל התלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי כולו חולק למסכתות ולפרקים, וחוקרים שונים ברחבי העולם שעוסקים ביהדות ובמגדר מציעים פירוש משלהם. חברנו לפרויקט הזה ותרמנו את חלקנו לפרשנות החדשה הזאת, אף שאנחנו לא חוקרות, אלא קבוצה של לומדות בבית המדרש".
כיצד התנהל הלימוד שלכן?
"היינו חבורה של עשר מנחות בבית המדרש שמתכנסות אחת לשבוע ועובדות יחד על קטע אחר ברצף התלמודי. תיעדנו את הדיונים וערכנו אותם והוספנו עליהם, בניסיון ליצור פירוש קבוצתי. אנחנו מאוד מאמינות שפירוש כזה הוא תמיד יותר עשיר מהפירוש של היחיד המומחה. אין כאן אדם אחד שהוא המומחה; זו לא עבודת יחיד, אלא עבודה של רשת, של קבוצה שמשתפת פעולה. זה גם קשור לאג'נדה הפמיניסטית שממנה אנחנו באות אל הטקסט".
מה ייחודי בפרשנות המגדרית? במה היא שונה מכל פרשנות אחרת לתלמוד?
"ראשית כול, צריך להבחין בין פירוש פמיניסטי ובין פירוש מגדרי. בשלב הראשון של העיסוק של נשים פמיניסטיות במקורות, הפרשנות באה בדרך כלל ממקום מאוד כועס. חוקרים, ובעיקר חוקרות, חיפשו מקומות בתלמוד שבהם מתייחסים לנשים וחשפו את האי שוויון העמוק, כדי לחזור ולהראות את מעמדן החלש של נשים בהקשר היהודי. זה שלב חשוב, אבל אני חושבת שאנחנו כבר לא שם.
"בחרנו ליצור פירוש מגדרי שבו ההסתכלות היא לאו דווקא על קיפוח הנשים, אלא על שאלות אחרות: כיצד מובנה המגדר, איך מעוצבים הגברים והנשים, מה היחסים ביניהם, כיצד התרבות היהודית החז"לית, בעזרת האמירות והחוקים, מכוננת את היחסים המגדריים. בעיניי, זו הסתכלות מעמיקה יותר. כך בחרנו לעשות גם בסוגיה הזאת ממסכת קידושין. הלימוד היה סביב הדפים האחרונים של המסכת, שעוסקים בסוגיית איסור ייחוד – האיסור על גבר ואישה שאינם נשואים זה לזו להימצא יחד במקום סגור".
ומה גיליתן בלימוד?
"זה מעניין שדווקא הנושא של ייחוד הוא בסיס לתופעות שמעסיקות את החברה הישראלית. אנחנו רואים, מצד אחד, החמרה גורפת באיסורי הצניעות, שמאפיינת בעיקר את החברה החרדית, עם גלישה מסוימת אל החברה החרד"לית, שם יש עיסוק נרחב בהפרדה בין המינים. מצד שני, אנחנו ניצבים בפני מרחב החילוני שוויתר לגמרי על נורמות של הפרדה, וגם זה מצב לא תקין, בלשון המעטה. לנוכח כל אלה, היה מרתק לראות מניין כל זה מתחיל, מה חז"ל אומרים בנושא, איזה סוג של הפרדות הם דורשים, מהי ההלכה שהם קובעים.
"באות לטקסט מאג'נדה פמיניסטית" (צילום: תינקסטוק)
"מצאנו תמונה מורכבת, עם הרבה מאוד סתירות פנימיות, חילוקי דעות ומשיכות חבל לכיוונים מנוגדים. בסך הכול, זו תמונה אנושית מסקרנת, עם מקומות רבים שבהם האפליה המגדרית היא ברורה ובוטה, לצד מקומות אחרים שבהם האמירות של חכמים יכולות להוות תשתית לדיון עכשווי. רצינו לראות את כל ההיבטים וההקשרים של הנושא ואת ההשלכות האקטואליות שלו".
הדרה כדרך למשול בתשוקות
אילו עוד תובנות העלה הלימוד?
"מצאנו כמה בשורות קטנות ומעניינות. למשל, ביחס לחז"ל. לאורך כל הלימוד, נוכחנו לראות שחז"ל מגלים מודעות עצמית מאוד גבוהה. הם מודעים לקשיים שלהם, לחולשות שלהם; הם משתדלים להיות מאוד אחראיים ביחס לתשוקות שלהם. מבחינה זו, הם הרבה יותר כנים, מודעים ובעלי אחריות מאשר מנהיגים דתיים בזמננו. זה מצד אחד. מצד שני, חז"ל מניחים כנקודת מוצא שהדרך לשלוט בתשוקה היא בהצנעת הנשים ובהדרתן. הפתרון הזה אינו קביל בעינינו, ואנחנו צריכות למצוא דרכים מורכבות יותר כדי להתמודד עם אתגרים שקשורים לרמה המוסרית של החברה. ישנם חלקים בהצעות של חז"ל שאני לא יכולה לאמץ, לצד הרבה מאוד היבטים שהם בהחלט מקור להשראה וללמידה".
מה למשל?
"השיח שלהם. חז"ל הם אומני השיח. הם משוחחים ומספרים סיפורים ומתווכחים. הם מדברים באופן מאוד כן, שנותן הרבה מקום לחולשות אנושיות ולביקורת עצמית. כשחכם מספר על עצמו שהוא נפל ונכשל בהתמודדות כזו או אחרת, בעינינו הוא מספר על החולשה שלו. אנחנו לא מנסות לעמעם את זה או לעקור את זה בפרשנות לוליינית, אלא להכיר באנושיות שלו, בכך שיש לו חולשות, וגדולתו היא בכך שהוא מודה בהן. מובן שזה עניין של קריאה ופרשנות. כך אנחנו קראנו את הדברים".
איזו השפעה את מקווה שיהיו לדברים על השיח הציבורי?
"אני מקווה להשפעה בשני הקשרים שונים. הראשון הוא הנושא של ההפרדה בין המינים במגזרים השונים. הדיון התקשורתי בנושא הוא מאוד שטחי וחד צדדי. אם אתה דתי, אתה אמור לתמוך בהפרדה; אם אתה חילוני אתה אמור להתנגד לה. אני מקווה שהפירוש שלנו, יחד עם אמירות נוספות סביב הנושא הזה, יצליח להעמיק את הדיון ולהוציא אותו מהדיכוטומיה שלו, שייווצר גיוון והעמקה של נוסחאות יותר מורכבות בנושא ההפרדה. " בחרנו ליצור פירוש מגדרי, שבו ההסתכלות היא לאו דווקא על קיפוח הנשים, אלא על שאלות אחרות: כיצד מובנה המגדר, איך מעוצבים הגברים והנשים, מה היחסים ביניהם, כיצד התרבות היהודית החז"לית, בעזרת האמירות והחוקים, מכוננת את היחסים המגדריים "
"בהקשר השני, של קריאה פמיניסטית במקורות, אני מקווה שנראה יותר ויותר קריאות כאלה, שלא מוותרות על המקורות היהודיים כי 'הכול שוביניסטי', כפי שסברו לא מעט חוקרות פמיניסטיות בעבר. ישנן כיום יותר ויותר נשים שלא מוכנות לוותר על המורשת התרבותית שלהן. הן רוצות לנהל דיאלוג וקשר מתמשך עם המסורת היהודית, מבלי לנטוש את עולמן הפמיניסטי. המשימה שלנו היא לנהל מהלך של ביקורת, תיקון ובחינה מחדש, ואולי גם הוספה של הקול הנשי אל תוך המסורת היהודית. זה מפעל שייקח כמה דורות להעמיד אותו, ואנחנו גאות להיות שותפות בו".
אירוע לכבוד הספר "דורשות טוב" יתקיים במכללת אורנים ביום שישי, כ"ד טבת, 27 בדצמבר, 9:45 – 12:30, בהשתתפות ח"כ רות קלדרון ומרצים נוספים.