בלי לערב פוליטיקה

הרב יונתן זקס. היהדות מלמדת לשאול (צילום: ויקיפדיה) האולם באוניברסיטת בר אילן היה מלא מפה לפה ביום רביעי האחרון. קהל רב הגיע לשמוע שיחה עם שניים: הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר פתח תקווה, והרב יונתן זקס, לשעבר רבה הראשי של אנגליה; פילוסוף, תיאולוג ואחד מדובריה הרהוטים והחדשניים של היהדות בעולם המערבי כיום.

זקס, המתגורר באנגליה, סיים שם באחרונה כהונה בת 22 שנה כרב הראשי של הממלכה הוא דוקטור לפילוסופיה וחבר בית הלורדים. זקס, ש. את הסמכתו לרבנות קיבל מישיבת עץ חיים, חיבר עשרות ספרי הגות, פרשנות לתורה ולסידור התפילה. חמישה מהם תורגמו לעברית. הוא מבלה זמן רב בכתיבה ובפגישות עם מנהיגים דתיים מכל רחבי העולם, ושאלות של חיים דתיים בעולם מודרני, התנגשות הציוויליזציות ותרומתה של הדת לשיח האתי מעסיקות אותו ומקבלות ביטוי רב בכתביו.

לא רבים בישראל מכירים את זקס, שבעברו נפגש עם מלכים, רוזנים ומנהיגי דתות אחרות ברחבי העולם ושעמוס עוז אמר עליו כי הוא "אחד האנשים היחידים שמציעים לנו דיאלוג קשה". זקס מבקר כעת בישראל לרגל תרגום ספרו "השותפות הגדולה – הדת, המדע והחיפוש אחר משמעות", שרואה אור בימים אלה בהוצאת מגיד. זקס כותב על הקשרים והסתירות שבין הדת למדע ומדגיש את החיפוש אחר משמעות, חיפוש שבו הדת, ולא המדע, היא הדומיננטית.

חופש הבחירה בראי המדע

השיחה בין הרב שרלו לרב זקס נפתחה בשאלת הבחירה החופשית - נושא כה מרכזי בהגות היהודית בכלל ובהגותו של זקס בפרט - שנתונה יותר מתמיד לאיום בעקבות השפעות המדע. האם אכן ישנה בחירה חופשית בעולם שבו כדורים הופכים בני אדם לפחות דיכאוניים, למאושרים, לבעלי ריכוז וקשב? שאל הרב שרלו.

הרב זקס חשב על השאלה כמה רגעים והשיב. בעיניו, לצד מרכזיותה של הבחירה החופשית בעולם היהודי, גם המדע נוטה בשנים האחרונות יותר לכיוון הבחירה החופשית, ולא אל עבר הדטרמיניזם. "בשנים הקרובות המדענים יגלו את מדעי המוח של הבחירה", העריך זקס, "כבר הצליחו למצוא, על ידי סריקות, שישנם שני מסלולים במוח, ואדם יכול לבחור, בכל רגע נתון, האם לבחור בתגובה אימפולסיבית או בתגובה שקולה ומדודה. הגנים אינם מחליטים במקומך – אתה זה שמכריע. הבחירה, שהיא אמונת יסוד ביהדות, זוכה לאישוש מדעי".

הרב זקס הוא איש של הרמוניות: אוהב ליצור ממשקים, להתגבר על סתירות, לגשר בין עולמות. דבריו בנושא הבחירה החופשית הביאו את הרב שרלו לשאול על קיום מצוות מתוך כפייה – סוגיה הנושקת לשאלות של דת ומדינה. "מבלי לערב אותך בפוליטיקה הישראלית", אמר שרלו לרבה הראשי היוצא של אנגליה, "האם אתה חושב, לאור דבריך על הבחירה החופשית, שיש ערך דתי בכפיית מצוות? האם יש טעם בחקיקה דתית, או בכלל, בחיבור הזה שבין דת ומדינה?".

הרב זקס ציטט את דברי התלמוד במסכת שבת, שבהם אלוהים מבקש 'לכפות הר כגיגית' על עם ישראל, ובתגובה אומרת הגמרא שכפייה זו לא הועילה. המקרה היחיד שבו מתבצעת כפייה הוא כאשר בעל מסרב לתת גט לאשתו, ואז, כדי למנוע עגינות, כופים את הבעל לתת גט. אך זהו, לדברי הרב זקס, מקרה יוצא דופן.

"אין ערך דתי בכפייה דתית", הוא אומר, "ובכלל, יש להפריד את הדת מן המדינה. הרעיון הזה לא נולד בהצהרת העצמאות או אצל מונטסקייה; הוא נולד במקרא. המקרא משרטט שלושה כתרים נפרדים – כתר מלכות, כתר כהונה וכתר תורה - שאין ערבוב ביניהם. זו טעות גדולה לערבב בין דת ומדינה. זה רע לחברה, רע ליהדות וזה גורם לפירוד בין קבוצות באוכלוסייה. אין בזה טעם".  

גיבור האמונה? הוא נוצרי 

מתוך הכס בבר אילן תחום אחר שמעסיק את הרבנים שרלו וזקס הוא היחס בין דת למוסר. הרב שרלו הצביע על הטענה שחיים דתיים מובילים בהכרח להתנהגות לא מוסרית; המחויבות לאלוהים ניצבת בראש סולם העדיפויות, ולפיכך, היא דוחקת את המחויבות כלפי בני אדם.

"צריך לומר בצורה חד משמעית: אי אפשר להיות צדיק כלפי אלוהים ורשע כלפי בני אדם", אמר זקס, "כבר בספר בראשית אומר אלוהים: 'שופך דם האדם, באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם'. אלוהים אומר: 'אם אתם רוצה לכבד אותי, אתם צריכים לכבד את הצלם שלי, שנמצא בכל בן אדם, בלי הבדל דת וגזע ומעמד בחברה'. אברהם אבינו עומד לפני הקב"ה ותובע ממנו לא להרוג את תושבי סדום.

"החשיבה שענייני דת מבטלים את ענייני המוסר, את הצדק והיושר והרחמים זו חשיבה לא יהודית. הרעיון שהאדם המאמין צריך לדחות את כל ערכיו המוסריים מפני הקב"ה היא חשיבה נוצרית. הפילוסוף הדני הנוצרי קירקגור כתב שעקידת יצחק היתה 'השעיית האתי'. לצערי, ישנם הוגי דעות יהודים שמאמצים את עמדתו, אך הם טועים". " הרב זקס: אין ערך דתי בכפייה דתית, ובכלל, יש להפריד את הדת מן המדינה. הרעיון הזה לא נולד בהצהרת העצמאות או אצל מונטסקייה; הוא נולד במקרא. המקרא משרטט שלושה כתרים נפרדים – כתר מלכות, כתר כהונה וכתר תורה - שאין ערבוב ביניהם "

קריאתו של הרב זקס על היחסים בין דת ומוסר הובילו לשאלה הבאה של הרב שרלו על קריאה מוסרית של התורה. האם על היהודי המאמין לקרוא כיום את התורה בעיניים מוסריות? גם כאן תשובתו של הרב זקס היתה חד משמעית והסתמכה על דברי התלמוד. זקס ציטט את הסוגיה התלמודית המפורסמת על בן סורר ומורה, אותה פרשייה מקראית שצומצמה באופן משמעותי בדברי חז"ל, שלמעשה כמעט ביטלו את תוקפו. "חז"ל האמינו שהקב"ה נתן להם את הרשות והסמכות, כבעלי תורה שבעל פה, לפרש את התורה בעין מוסרית. אנחנו צריכים להמשיך את דרכם ולעשות כך גם היום".

מה מדאיג את הרב זקס?

מה מדאיג את הרב זקס? לאורך השיחה הוזכרה שוב ושוב המילה "פונדמנטליזם", לאו דווקא בהקשר חיובי. הקנאות הדתית והפונדמנטליזם הם, לדברי זקס, "תופעה פרוטסטנטית שאין לה שום קשר ליהדות". לדבריו, "האמירה שיש רק דרך אחת להבין את התורה מתאימה לשיטת הצדוקים והקראים. היהדות איננה כזו. יש צורך בפתיחות ובהבנה שלא כל האמת נמצאת אצלנו. כשהייתי ילד, אבי ואמי לא לימדו אותי לשחות, ועד היום אני מפחד ממים. אני לא מתקרב לים. אם אני אלמד את ילדיי לשחות, הם יוכלו להיכנס לים בלי פחד. אנחנו צריכים לחנך אנשים להבין שהעולם שלנו הוא מורכב.

"היהדות מלמדת אותנו לשאול שאלות, לחלוק, לראות את המורכבות של העולם. אנחנו רואים פרספקטיבות שונות, שיטות שונות ושומעים את כל הקולות יחד. מי שמחנך ילדים לראות את העולם כמקום פשוט, שטחי וחד ממדי, חוזר על הטעות של הוריי, שלא לימדו אותי לשחות".

את העיקרון הזה מחיל זקס גם לגבי דתות שונות ואמונות שונות. "היהדות לא טוענת שיש דת אחת, אל אחד, אמת אחת לכל העולם. מעולם לא ראינו כמטרה לגייר את העולם או לכבוש אותו. אין בהיסטוריה של היהודים בניית אימפריה, ג'יהאד או מסעות צלב. זו אמת כל כך עמוקה - שאלוהי אברהם הוא אלוהים של כל בני האדם - אך דת משה איננה הדת של כל העולם. כדי למנוע את התנגשות הציביליזציות, אנחנו חייבים לדעת לכבד את השונה".

קצת יותר משעה חלפה. הערב מגיע לסיומו, נושאים מעטים נידונו וכל כך הרבה עוד נשארו לדיונים אחרים. הרב זקס יוצא למבואה לחתום על עותקים מספריו ומשאיר אחריו באולם, כהד, את דבריו הנוקבים. מעט מדי ומאוחר מדי מגיע קולו של הרב זקס לישראל – כעת, עם מפעל תרגום ספריו לעברית, יש תקווה שהדברים יישמעו, ישפיעו, יותירו עוד יותר את רושמם.