כל הדרכים מובילות לציון

לפעמים הכול שאלה של עיתוי. לפני כמה חודשים, כשמערכת כתב העת "משיב הרוח" התלבטה בנוגע לתאריך לפסטיבל השירה השנתי בירושלים, היו מחשבות גם על סוף השבוע המושלג שעבר. במזל של מתלבטים, הוחלט לבסוף לקיים את האירועים של "ימי אהבה לשירה" בסוף השבוע הזה בבית אצ"ג שבמרכז העיר, ולפחות לפי התחזיות האחרונות, נראה שמזג האוויר יאפשר להם להתקיים.

 
אליעז כהן. הפסטיבל יבקש לעורר מחשבות על זהות (צילום: פלאש90)

לנוכח נזקי הסופה בבירה הנצורה (סופה שהתרחשה בסביבות העשרה בטבת ההיסטורי), נדמה שנושא הפסטיבל "ציון, hallo" קיבל הפעם משמעות חדשה ולא צפויה של קשיי תחבורה ותקשורת. אבל המארגנים מנסים להישאר בתחום הפואטי. "ביקשנו לחבר השנה את חגיגת השירה לציון", מסביר המשורר יונתן ברג, ששותף לעריכה ולהפקה (יחד עם אליעז כהן וצורית יעיר), "כי נדמה שלמרות הרעש הישראלי, הערנות התמידית של אתרי החדשות, המהירות שבה אנו מתקרבים ומתרחקים זה מזה - אין בינינו דיון על זהות; על הזהות שלנו ועל זהות המקום שבו אנחנו חיים.

"הפסטיבל השנה יבקשו לעורר מחשבות על זהות - על העובדה שהגענו לפה ממקומות רבים ורובנו אוחזים כמה שפות. נעסוק במי שעמד מולנו וזעק, זעק את ציון של הנפש, כמו למשל גבריאל בלחסן ז''ל, וננסה לדבר על המרחב היהודי בתוך ציון, על פני החברה, על השפה של המקום"

מה המשמעות של ציון מבחינתך?

"ציון, מבחינתי, היא גם מקום ממשי, אבל גם מחוז חפץ תמידי, רוחני, מוסרי, נפשי; מקום שאליו אני תמביד צועד מבלי להגיע, אבל הכמיהה הופכת אותי ער, מתבונן, חייב לתת את הדעת על הסובבים אותי ועל דרכי שלי - ושם היא גם מתחברת לשירה - מתחברת פעמיים - כמקום שעליו כתבו עשרות משוררים שירי אהבה וגעגוע ושירי חוסר שלמות ובקשה להשלמה בימינו, אבל גם שירים שהם תמיד בדרך, שנכתבים אל המקום, אל האל, אל האנושות, אל הקרובים, אל עצמי".

הריקוד המשותף

אירועי הפסטיבל, שמתקיים זו השנה ה-17, בימים חמישי-שישי-שבת הקרובים, ינסו לענות על שאלת מקומה של ציון. רוב המפגשים יתקיימו בבית אצ"ג, אבל כמה מהם יגלשו גם לבתי הקפה השונים שבעיר.

כך שלצד ערבי שירה בהשתתפות משוררי הקבוצה ומשוררים ומוזיקאים אורחים (בין היתר: יוסף עוזר, אגי משעול, רבקה מרים, דוד לביא וצח דרורי), תתקיים גם תחרות הלחנה מקורית לשירי משוררים, ובה יתמודדו הרכבים ויוצרים שונים על פרס "משיב הרוח" ללחן מקורי, סדנת כתיבה בהנחיית יורם ניסינוביץ', במה פתוחה למשוררים ועוברי אורח בבאזר הקולינרי וערב לזכרו של המוזיקאי והיוצר גבריאל בלחסן, שמת בשנה האחרונה (שאותו ינחה כותב שורות אלו), וישתתפו בו משוררים הקשורים אליו ותלווה אותם בליווי מוזיקלי רות דלורוס וייס.

ברג ינחה את "ציון hallo תשאלי", אירוע הסיום של הפסטיבל, שבו ישתתפו המשוררים יאיר אסולין, אלמוג בהר, תמר אלעד אפלבום, אורית גידלי, ישראל אלירז והמוזיקאי אליעזר בוצר.

"בערב הזה ננסה לענות על חלק משאלות ציון", אומר ברג, "על היחס בין המרחב היהודי לישראלי, מתי הם מתנגשים זה בזה, חשים חוסר נחת, מתי הם מתעלמים זה מזה ומתי הם מבינים את הריקוד המשותף; ריקוד משותף שלדעתי מקבל בימים אלה את ביטחונו העצמי, מתארגן לקהילות וליחידים. נדבר על המשורר מול החברה- בין הכתיבה בדל"ת אמות, בבית, מול האהובים, ועל המעורבות העמוקה בתהליכים החברתיים, הפוליטיים, המעמדיים. כל זה יתרחש כפסע מלבה הפועם של ציון - העיר העתיקה ואד תפילות התמיד העולות בה בכל עת".