על הרכבת הקלה, בתחתונים

התגובות היו מחממות לב (צילום: אלון גלינשטיין) המשפט "אנחנו על המפה ונשארים על המפה" אולי שייך לתחום אחר, ובוודאי שלעיר אחרת, אבל בעוד בכדורסל הירושלמים עדיין רואים את הפועל האהובה שלנו רודפת אחרי מכבי תל אביב, יש כמה תחומים מפתיעים שבהם דווקא העיר ללא הפסקה יכולה ללמוד מירושלים.

אי שם בתחילת המילניום, ישבו להם חברי קבוצת improveverywhere הניו יורקים – שהביאו לנו בין היתר את תופעת הפלאש-מוב ששלטה בסצנת החתונות הישראלית בשנים האחרונות – והחליטו שהגיע הזמן לייצר מתיחה חדשה. וכך, בשנת 2002 הם הגו בראשונה את הקונספט: "נסיעה ברכבת התחתית ללא מכנסיים" (The No Pants Subway Ride).

הרעיון הוא פשוט: כמה אנשים עולים לרכבת, ובהינתן הסימן, מורידים את מכנסיהם ונשארים בתחתונים בלבד. הם ממשיכים בעיסוקיהם הרגילים, קוראים, גולשים בסמארטפון או מאזינים למוזיקה – רק בתחתונים. מה עומד מאחורי זה? ובכן, זה פשוט מצחיק. וכל מה שגורם לאנשים לחייך לכמה דקות בשגרת היומיום שלהם, הרי זה מבורך.

כמו שאר הבשורות שהביאה הקבוצה הניו יורקית לעולם, גם זו התפשטה (תרתי משמע) לעוד ועוד ערים ברחבי העולם, ובכל יום ראשון השני של חודש ינואר תוכלו לראות מאות (בניו יורק כבר אלפי) בני אדם עולים לרכבת, לבושים במיטב מחלצותיהם בחלק העליון של גופם, ובתחתונים. שלוש שנים אחרי שפרויקט הרכבת הקלה בירושלים יצא לדרך, זו היתה רק שאלה של זמן מתי נצטרף גם אנחנו למסורת העולמית המגניבה.

כבר אשתקד היתה יוזמה כזאת, אבל היא לא ממש תפסה. השנה זה קרה: "היום ללא מכנסיים ברכבת הקלה בירושלים" יצא לדרך בראשון האחרון, הודות למארגנים מקבוצת Improv-Israel. וכך, התקבצו ביום ראשון האחרון בכיכר ציון קצת יותר מ-60 צעירים וצעירות, במטרה אחת ויחידה – לנסוע ברכבת הקלה ללא מכנסיים. הם עברו תדרוך קצר (באנגלית, בשביל הסטודנטים הזרים שהצטרפו אלינו), ונאמר שם: "תזכרו שאנחנו פה כדי לגרום לאנשים לחייך ולשמוח. אם מישהו מראה סימן שלא נעים לו, פשוט תרדו ותעלו על רכבת אחרת, ולסיכום Just be Sababa".

 
המשמרת הכי טובה

כולנו עלינו ביחד על הרכבת הראשונה. הדלתות נסגרו, הלב דפק, מחשבות "מה אם..." חלפו בראש, והנה – הרכבת מתחילה לנסוע. לא עובר זמן רב, ניתן הסימן וכמה עשרות אנשים מסביבי פושטים את מכנסיהם, מכניסים אותם לתיק וממשיכים בנסיעה בנונשלנטיות מוחלטת. ואז התחיל הכיף האמיתי.

למרות דאגות לא מעטות שעלו בהתכתבות הפייסבוק שקדמה לאירוע, נוכח האוכלוסייה ה"שמרנית" של ירושלים, החרדית או הערבית, רובן המוחלט של התגובות שקיבלנו היו מחממות לב (אף שמה שהיינו צריכים באמת זה חימום רגליים בקור הירושלמי של אמצע ינואר). אנשים התעניינו, החמיאו על "המיצג האמנותי המעניין", שאלו אם אנחנו עושים זאת למטרת גיוס כספים, צילמו וביקשו להצטלם, חייכו לעצמם וחייכו אלינו. באחת העצירות בין רכבת לרכבת נכנסנו ארבעה אנשים לקפה נאמן כדי להתחמם, והמוכר צחק כל כך, שהוא פינק כל אחד בקפוצ'ינו ובהבטחה שבשנה הבאה הוא מצטרף לנסיעה.

אפילו פקחי הרכבת זרמו (צילום: אלון גליצנשטיין)

שיא הערב נרשם כשהתאספנו בנקודת הסיום בתחנת הרכבת בגבעת התחמושת. בשלב זה כבר עברה השמועה על ה"משוגעים בתחתונים" בין פקחי הרכבת, וכשהתכנסנו בתחנה, המתינו לנו כמה פקחים שחיכו לראות אם חבריהם לא מותחים אותם והצטרפו אלינו בשמחה לתמונה קבוצתית ולתמונות למזכרת מהמשמרת "הכי טובה שהיתה להם", כמילותיו של אחד מהם. אחרי שעה וחצי הגענו לפאב של ה"אברהם הוסטל", שהעניק שוט חינם לכל מי שהגיע בתחתונים, מה שנתן ללא מעט מהאורחים סיבה נהדרת להוריד גם הם את המכנסיים ולהצטרף אלינו למסיבה.

אז מה היה לנו? רוב מוחלט של תגובות חיוביות, המון שמחה ואושר שטותי, מטופש ולא מזיק, ובעיקר, ובמיוחד לאור הדיונים המוקדמים, הוכחה ניצחת לכך שמתחת לפוליטיקה פועם בעיר הזאת לב חם ומכיל של אנשים שמקבלים בשמחה יציאות מהשגרה של אנשים שמחים שאינם פוגעים באיש. אז תל אביב, אנחנו על המפה, יחד עם עוד יותר מ-60 ערים ביותר מ-20 מדינות בעולם. ואולי בעוד כמה שנים, כשיסיימו לבנות אצלכם, תוכלו להצטרף.

 
בואו לדבר על "יום ללא מכנסיים" בעמוד הפייסבוק