כשתמר מרום דפדפה לראשונה ב"מקימי", היה לה ברור שזה הספר המושלם לעיבוד תסריטאי. בהמשך התברר שלא קל לייצג על המסך תהליך פנימי כמו חזרה בתשובה. ראיון עם רם נהרי ועמה, צמד יוצרי הסדרה המבוססת על הרומן של נועה ירון-דיין
בתחילת 2007, כשתמר מרום קיבלה בדואר מהוצאת עם עובד את הספר "מקימי", היא הופתעה לגלות שהמחברת היא נועה ירון-דיין. מרום הכירה אותה משנותיהן המשותפת בגל"ץ, אבל לא נמנתה עם חוג חבריה. לכן, היא הופתעה עוד יותר מן ההקדשה מאת הסופרת שהגיעה עם הספר.
יעל פוליאקוב ומוקי, מתוך "מקימי". כולם מתעניינים בנחמנים
אף על פי שלמרום לא היה ניסיון קודם בעיבוד ספר לתסריט, היא לא היתה צריכה לקרוא יותר מכמה עמודים בשביל להתקשר ולבשר את הבשורה לעמיתה הבמאי רם נהרי. היה ברור לשניהם כי הם הולכים לעבוד על הפרויקט הזה. "בהתחלה לא ידענו אם זה יהיה תסריט קולנועי או תסריט לסדרת טלוויזיה, אבל ידענו שזה משהו שאנחנו רוצים לעשות", היא מספרת.
לבסוף הוחלט על סדרה. הסדרה, בכיכובם של יעל פוליאקוב ודני ניב (מוקי), עלתה למסך ברשת HOT בחודש שעבר. "מקימי" זכתה מאז להתייחסות יתרה בתקשורת, לא רק בשל יחסי הציבור האינטנסיביים שקידמו אותה, כמצופה מפרויקט כזה, אלא גם בגלל זהות הנושא החם והאקטואלי שבלב הסיפור – תנועת החזרה בתשובה של הנ-נח-נחמנים. ביקשנו לשוחח על כך עם צמד היוצרים.
איך לייצג מחשבות ותחושות
תמר, מה היה בעמודים הראשונים האלה שלכד את תשומת לבך?
"הספר עצמו כבר קצת כתוב כמו תסריט. נקודת המבט שלו מועברת בצורה קולנועית, וזה הדבר הראשון שזיהיתי, לפני הכול. את הטקסט. אבל מעבר לכך, היו כאן את כל הנתונים הבסיסיים לסיפור טוב; סיפור של מהפך שאדם עושה בחייו. באופן כללי, מעניינים אותי סיפורים על אנשים שעושים בחיים שלהם שינויים קשים ולא נוחים. גם הבנו עם הזמן ש'מקימי' זה לא ספר רק על חזרה בתשובה ושיש לו ממד כללי יותר, על החיים, על זוגיות, על זהות, ואולי בגלל זה הוא מדבר אל כל כך הרבה אנשים".
"יש כאן גם לפני הכול סיפור אהבה חזק ומרגש בין עלמה לבן, נהרי מוסיף, "שמאוד שבה את לבנו. חשוב להגיד את זה, כי לפעמים אנחנו נוטים לחשוב שצריך למצוא את הסיפור הכי מיוחד כדי ליצור משהו חזק, אבל בלי הבסיס, זה לא הולך. מה שכאן היה מעניין הוא שסיפור האהבה הזה גם מתרחש בתוך תנועת החזרה בתשובה, וברסלב בפרט היא תנועה משמעותית בחברה הישראלית. לדעתנו, ראוי לעשות פרויקט רציני על התהליך הזה, שרלוונטי להמון אנשים".
מה הופך את הפרויקט הזה לרציני? מה היה לכם חשוב להדגיש בו?
מרום: "רצינו להראות מה עובר על החוזרים בתשובה: את הקשיים שהם חווים, את ההתלבטויות ואת הפער שיש בין התהליך שהם חווים ובין הדרך שבה רואה אותו החברה החילונית. בגלל זה האדפטציה לתסריט, שבהתחלה נראתה לי כמו עבודה יחסית פשוטה, התבררה עם הזמן כתהליך מאוד מורכב".
מקימי, פרק מספר 1
מדוע?
"כי הרבה מן החומרים הם פנימיים. התהליכים הם מאוד אישיים, בשני הצדדים, גם של החוזרים בתשובה וגם של הסביבה החילונית שהם יוצאים מתוכה. תהליך תשובה הוא לא הארה רגעית – זה תהליך מורכב וקשה, פנימי ומטלטל. כל הדברים האלה הם קשים להצגה על מסך.
"בספר יש קול של מספרת, שמתארת מה היא עוברת - בסדרה כמעט לא. הצופים צריכים להבין את התהליך שעלמה עוברת בלי פרשנות של מספרת. אי אפשר לכתוב את התסריט הזה בלי שלומדים את התהליכים האלה לעומק, של כל הצדדים המעורבים".
בגלל זה העבודה נמשכה כמעט שבע שנים?
"כן, בעיקר בגלל זה. את הפגישות עם נועה ויובל (דיין, בן זוגה) התחלנו כבר במאי 2007, ממש עם יציאת הספר לאור. התחלנו לחשוב יחד איתם איך מעבדים את הספר למסך. עשינו כמות עצומה של פגישות – מאות שעות במצטבר – כדי להבין בצורה מעמיקה מה עבר עליהם בתהליך הזה. ומלבדם, נפגשנו עם המון חברים ובני משפחה כדי להבין את הסיפור מכל צדדיו".
מה גיליתם?
"שיש המון סיבות שבגללן אנשים חוזרים בתשובה והמון תגובות של הסביבה ושמאוד קשה לשים את האצבע על הסיבה ולאתר רגע אחד שבו משהו קורה".
פונקציה בינארית
מה היה הדבר המאתגר ביותר בעיבוד של הספר לתסריט?
מרום: "ללא ספק, הסצנה שבה עלמה נתקלת לראשונה בכתביו של רבי נחמן מברסלב ומה שזה עושה לה. הרגשנו שיש פה מפתח להבנה של הטלטלה שהיא עוברת. כתבנו המון גרסאות לסצנה הזאת, שבספר היא מאוד משמעותית, בגלל הקול הפנימי של הגיבורה שמלווה את המעמד. התלבטנו המון עד שהגענו לגרסה שצולמה בסופו של דבר, והיא שונה מאוד מזו שמופיעה בספר, למרות שהמשמעות של שתי הסצנות כמעט זהה".
"גם בבימוי יש פה משהו קצת אחר", מוסיף נהרי, "מדובר לא רק באדפטציה לספר, אלא בסיפור שמתאר חיים של דמויות אמיתיות – נועה ויובל - שהם שותפים מלאים שלנו לסדרה, וגם הפכו בתהליך הזה לחברים קרובים. עלמה ובן (שמות הדמויות בספר ובסדרה) הם במידה רבה בני דמותם של נועה ויובל, ורצינו לשמור על האותנטיות, לעשות משהו אמיתי ואמין, גם בשבילם וגם בשבילנו.
"לכן, גם רצינו שהסדרה תתרחש בתחילת שנות ה-90, כשנועה ויובל עצמם עברו את התהליך, ויש בה התייחסות לתקופה (רצח רבין, הטבח בחברון, מותו של קורט קוביין). זאת היתה התקופה שבה הזרם הברסלבי סחף הרבה צעירים בתל אביב, והיה חשוב לנו לשחזר את הרגע הזה".
מאז השיחה עם נהרי ומרום, שודר רק הפרק הראשון של הסדרה, ובדומה לפרקים הראשונים של הספר, הוא משרטט תמונת עולם שטוחה שבה החילוניות מתמצית בסמים ובמוות, והדתיות גדושה באור ובמשמעות. תפיסת עולם בינארית מעין זו נועדה מן הסתם לשרת את הצורך הפסיכולוגי של החוזרים בתשובה בתחילת דרכם, טרם הכניסה למהלך המורכב יותר (שבמקרים רבים מדי לא מגיע), ומבחינה זו, עוד אפשר לשאת אותה. " מרום: הספר עצמו כבר קצת כתוב כמו תסריט. נקודת המבט שלו מועברת בצורה קולנועית, וזה הדבר הראשון שזיהיתי, לפני הכול. את הטקסט. אבל מעבר לכך, היו כאן את כל הנתונים הבסיסיים לסיפור טוב; סיפור של מהפך שאדם עושה בחייו "
עם זאת, מהטיזרים שההפקה העלתה לרשת, הכוללים הצצות אל הפרקים הבאים, נראה שהעסק אכן הולך ומעמיק. תהא התוצאה הסופית אשר תהא, זהו נדבך נוסף במגמה הטלוויזיונית שהחלה לפני כמה שנים: החברה הישראלית המיינסטרימית מסכימה להכיר את האחר ולהתבונן בשאלות של זהותה היהודית.
בואו לדבר על "מקימי" בעמוד הפייסבוק שלנו