איך אומרים שהמצב מחורבן בארבע שפות?

בכתבות שעוסקות בסיסטם עאלי, הרכב היפ הופ יפואי, נוהגים להזכיר בראש ובראשונה את העובדה שהוא דובר ארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית. השילוב הזה, על כל המשתמע ממנו, מעורר תשומת לב, ובצדק. אבל כשאני הקשבתי בפעם הראשונה לסיסטם עאלי, העובדה שהכי בלטה בעיניי היתה שזה אחד ההרכבים היחידים במדינה שאשכרה עושים היפ הופ.

 
סיסטם עאלי. שואפים להפיץ את הבשורה 

הרבה לפני שההיפ הופ השלים את התמורה מסגנון מוזיקלי להצהרה אופנתית וזלג מהשוליים למיינסטרים, הוא זוהה עם מחאת השחורים בניו יורק ועם הגטו הכלכלי והתרבותי שממנו באו. בימים ההם ההיפ הופ היה שייך לרחוב. הוא היה פסקול שנרקח מהחיים והיה בו הכול – זעם, שמחה, כעס, אהבה, הומור, מחאה. היתה בו אמת ואנושיות שלא יכולת להתחמק מהן.

את האנושיות הזו סיסטם עאלי יוצרים מחדש. הם עשרה מוזיקאים, חצי מהם ראפרים (MC's) ממוצאים שונים, ואלה הופכים יחדיו להרכב עם אמירה חברתית נוקבת במדינה שבה אמנים משתדלים לא לפצות פה. השילוב הזה בין רב תרבותיות למודעות פוליטית היה יכול להיראות מצוין על גבי מסמכים המנסחים הצעות מועמדות לקבלת מיני קרנות ומלגות מחו"ל, כאלו התומכות בדו קיום, אבל סיסטם עאלי חומקים מהמלכודת הזאת - להיהפך לפוסטר לקידום השלום.

כששומעים את המוזיקה של סיסטם עאלי מרגישים שהחיבור ביניהם קרה באופן טבעי, אורגני. שומעים את זה בטבעיות שהם עוברים בין השפות; שומעים את זה באיך שהם עונים זה לזה בכלי הנגינה שלהם. בהופעות, שם הבמה נראית כמו מסיבת רחוב, הספוט מתגלגל מאחד לאחר: רגע זה תופס את מרכז הבמה, שנייה אחר כך מפנה את המרכז לזו שמגיעה אחריו, והכול במין הרמוניה, – אבל כזו שבאופן פרדוקסלי מיתרגמת לצעקה גדולה.

הפרדוקס היפואי

בראיון עמם הם אומרים שהם מרגישים כמו חבר'ה שהתאספו הרגע והתחילו לשיר באופן ספונטני. "האלבום יצא ביולי האחרון אחרי עבודה מאומצת של שנתיים באולפן ועוד ארבע שקדמו להן בהופעות אינספור", מספר נטע וינר, חבר בהרכב, "מאז שחרור האלבום, אנחנו בסיבוב הופעות ממוקד שהמטרה שלו היא להגיע עם האלבום לערים מעורבות בארץ. לפני שחרור האלבום הופענו המון – על במות של מועדונים, במתנ"סים, במרכזי נוער ובקרנות רחוב; בכל מקום שהתאפשר לנו".

איך אתם מתקבלים בהופעות?

"ההופעות המשמעותיות ביותר הן במקומות שבהם יש קהל מעורב. כמו בכל תחום אחר במרחב שאנחנו מתקיימים בו, גם בתעשיית המוזיקה קיימת הפרדה מוחלטת ומכוונת בין קהלים. מובן שבין קהל ערבי ליהודי ההפרדה מובהקת ועמוקה, אבל גם בין קהלים בתוך החברה היהודית והחברה הערבית היא מתקיימת, והיא חמורה לא פחות".

 
סיסטם עאלי, "ג'יוארה" 

יש לכך קשר למקום שרובכם מגיעים ממנו – יפו?

"המוזיקה שלנו נוצרה ועדיין נוצרת ביפו, שההדרה, הניכוס והאלימות שמתקיימים בה, וכלפיה – בצד העושר התרבותי, האמת והעוצמה הגלומים בה – משמשים חומר הבעירה של היצירה של סיסטם עאלי. כל זה מתאפשר הודות למפגש והתנגשות בין סיפורים, זהויות ושפות. השאיפה שלנו היא שהמוזיקה תגיע לקהל מגוון ככל האפשר, ואנחנו רואים בסיבוב ההופעות הזה המשך ישיר של היצירה של המוזיקה עצמה".

מוחמד אגואני, חבר נוסף בסיסטם עאלי, מתאר גם מצבים מורכבים יותר. "כרגע סיסטם עאלי קיימים כבר שש שנים, והקהל שמגיע הוא קהל של הלהקה, שמגיע במיוחד בשביל זה. אבל  היו גם תגובות של 'איך אתם שרים עם ערבים', ולהפך. אני זוכר שבזמן עופרת יצוקה היו תגובות לוחצות משני הצדדים שאי אפשר להופיע ביחד בזמנים של מלחמה. היו מקרים שסגרו לנו את הרמקולים".

כוחה של מוזיקה

באופן מעט מצער, רוב הקהל הפוטנציאלי של סיסטם עאלי מתנקז כרגע בתל אביב, אבל אנשי ההרכב היפואי משתדלים להפיץ את הבשורה בכל רחבי הארץ. "בחודשים האחרונים נדדנו בין חיפה, ירושלים, יפו ודרום תל אביב. בחודש הבא אנחנו מגיעים לבאר שבע ועכו, ואחר כך שוב לירושלים", מספר וינר.

קורים בהופעות דברים יוצאי דופן? קיבלתם פניות מעניינות?

אגואני: "מזמינים את סיסטם עאלי בדרך כלל לאירועי מחאה. הופענו בהפגנה בשייח ג'ראח, והופעה מרגשת אחרת היתה כשהופענו באחד מאירועי המחאה הראשונים של הפליטים בכיכר רבין. היה גם מרגש מאוד להופיע באינדינגב, מול אלפי אנשים. זה היה מפתיע; היתה כמות אנשים שעוד לא פגשתי". " כמו בכל תחום אחר במרחב שאנחנו מתקיימים בו, גם בתעשיית המוזיקה קיימת הפרדה מוחלטת ומכוונת בין קהלים. מובן שבין קהל ערבי ליהודי ההפרדה מובהקת ועמוקה, אבל גם בין קהלים בתוך החברה היהודית והחברה הערבית היא מתקיימת, והיא חמורה לא פחות "

וינר: "ההופעה האחרונה בירושלים היתה לנו מרגשת במיוחד כי היתה לנו הזכות לארח בה את שי צברי. מעבר להיותו אמן אדיר וחשוב מאוד בדורנו, החיבור של עשרת חברי הלהקה איתו היה נדיר מבחינתנו. שרנו איתו כמקהלה אחת מול הקהל של הצוללת הצהובה את 'שלום לך דודי', שאת מילותיו חיבר שלמה אבן גבירול והלחין מוחמד וואהבי. אישית, זה הרגיש כמו להיות כמה מטרים גבוה באוויר ובן זמנית נטוע בקרקע, במובן הכי עמוק של המילה. זה אחד הרגעים שבהם אתה מבין את הכוח של המוזיקה לחולל דברים בלבבות של אנשים ולהזיז דברים בעולם".

* ההופעות הבאות של סיסטם עאלי: 13.3: "עשן הזמן" בבאר שבע; 15.3: הג'אם בעכו; 31.3: בארבי תל אביב.

בואו להיות חברים בעמוד הפייסבוק שלנו.