לגעת באי שקט: גל גבאי ודובל'ה גליקמן מדריכים במוזיאון בתערוכה רלוונטית מאי פעם

"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור", כתב יונתן גפן בקלאסיקת שירי הילדים שלו, "הכבש השישה עשר". גפן אמנם תיאר את הסיטואציה כ"לא נעימה" מנקודת מבטו של ילד הרואה את הצעצועים המיותמים, אבל השאלה שעומדת מאחורי השיר מסקרנת מבוגרים לא פחות מילדים: מה קורה בכל המוסדות ההומים אחרי שעות הפתיחה הרשמיות, מאוחר בלילה? המוסד יכול להיות גן, בית ספר, משרד או מוזיאון, והמחשבה על המתרחש שם גורמת לבלוטות הסקרנות האנושיות לפעול. לא מעט סופרים ותסריטאים השתמשו ב"הזרת הזמן" הזאת כנקודת מוצא ליצירותיהם.


איך אפשר לפגוש אמנות מחוץ לצורה המקובעת? נקודת מגע

בדומה להם, גם אנשי "עונת התרבות בירושלים", בחרו לפתוח את המסורת (שנערכת השנה בפעם החמישית) בהזרת זמן לאחד מהמוסדות החושבים בירושלים; וכך, ביום חמישי הקרוב יתעורר מוזיאון ישראל לחיים משמונה בערב ועד אמצע הלילה, באירוע שכותרותו "נקודת מגע".

למתוח את הגבולות

"הרעיון הוא ליצור מפגשים חדשים, אלטרנטיביים, עם יצירות אמנות, אמנים ואנשי רוח", אומרת רננה רז, שמוכרת בעיקר כרקדנית, כוריאוגרפית ושחקנית, אבל מופקדת הפעם על הניהול האמנותי של הערב. "השאלה שעומדת בבסיס של 'נקודת מגע' היא איך אפשר לפגוש אמנות מחוץ לצורה המקובעת שבה בדרך כלל נחווית החוויה המוזיאונית. ברגע שמשנים את צורת המפגש עולות ממילא שאלות חדשות והקשרים חדשים, אישיים ופוליטיים".

איך חורגים מהקונבנציה הרגילה של תערוכת אמנות?

"מוצגת עכשיו במוזיאון תערוכה של מסכת עתיקות ששמה 'פנים אל פנים'. במסגרת הערב אנחנו נכניס אנשים לתוך החלל של התערוכה, ואחרי הסבר על תפקידה של המסכה, נזמין את המבקרים לעטות על עצמם מסכות ולצאת איתם לסיור במוזיאון. ההסתובבות עם מסכה הופכת את התערוכה לחוויה אישית ולא נפרדת. ההתנסות הזאת משפיעה על הגוף ועל הנפש. המבקרים ישאלו את עצמם איפה בחיים שלי אני עוטה מסכות?".

לא רק אנשים עם מסכות יסתובבו בתערוכות; גם מדרכי הסיורים ישתנו: שחקנים כמו ריקי בליך, שלומציון קינן ודובל'ה גליקמן והעיתונאית גל גבאי ("עושים סדר", "וואקום") ידריכו סיורים אישיים בתערוכת האמנות המודרנית "אי שקט", שמוצגת בבניין לאמנות מודרנית ולאמנות עכשווית.

"אני הולכת לעשות מסע קונטקסט, מסע של הקשר", מצהירה גל גבאי, "בתערוכה יש יוצרים מכל העולם שמציגים כל אחד מרחב שלו, ואני הולכת לעשות מסע ביניהם שיאיר קונטקסט רחב יותר".

מה הכוונה במסע קונטקסט?

"הכוונה היא ליצירת מסע בהקשר הרחב של הזמן הזה בחיים שלנו. אמנות היא אמנות, ואנחנו הפרשנים שלה. אני הולכת להציע פרשנות לכמה יצירות שיחד יוצרות אמירה משמעותית לגבי המקום שלנו עכשיו בעולם. אנחנו חיים בין מהפכות שיוצרות שאלות, ואפשר לראות את השאלות בעבודות המוצגות. הקדמה הביאה את העולם להישגים עם הרבה כוונות טובות, אבל לא פעם הם נוצלו באופן מרושע. אנחנו נתייחס מה המודרנה נתנה ומה היא לקחה. האי שקט שיצרה הקדמה מטריד את כולנו, וזהו האדם באשר הוא אדם במאה הזאת".

זאת פעם ראשונה שאת מדריכה תערוכת אמנות?

"לא הדרכתי עדיין, אבל אני עובדת בימים אלו על תערוכה עם צלם שנוגעת לאתיקה ולאסתטיקה, ככה שאני לא באה מחוץ לתחום. אני חושבת שגם בעבודה העיתונאית שלי וגם בנוכחות האנושית שלי אני מחפשת איך לבטא את האופן שבו אני תופסת את המציאות. אמנות היא עוד כלי בשבילי לנסח נקודת מבט, עוד אופציה להוציא איתנו מתוך היום יום של ההתנהלות האוטומטית לתוך מרחב חדש מהצד, פרספקטיבה חדשה. אני חושבת שזה קשור גם לשעה המיוחדת של הסיור בלילה. יש בשעה הזאת קסם. מדובר כאן על לצרוך אמנות שלא מתוך הקונטקסט הרגיל. יש בכל הערב הזה יציאה מסדר היום, וזה אדיר בעיניי. כמו שיש אנשים שלומדים דף גמרא אחד ביום. אחרי כל העיסוק ההישרדותי שלהם, הם מצליחים לפנות זמן ללמוד על העולם ועל עצמם במרחב גדול יותר, ככה; גם החוויה של הבילוי הלילי במוזיאון יש כאן אמירה".

פיל לבן מעופף

המלחמה שעדיין מתרחשת עכשיו בדרום פרצה יומיים לפני התאריך המקורי של התערוכה וגרמה לדחייה הזמנית. "מעולם לא התמודדתי עם דבר כזה", מספרת רז, "העבודה על פרויקט כמו 'נקודת מגע' לוקחת כל כך הרבה זמן, ופתאום מתחילה מלחמה ומתחיל ואקום, אתה מלא באנרגיה שנעלמת לתוך חור שחור. מלחמה היא מצב קיצון, אז אפילו לא היה לי זמן להתאבל על המאמץ שהלך. הכול נכנס לפרופורציות ומעלה שאלות חדשות: האם באמת האמנות יכולה להתקיים במצב כזה של מציאות? האם האמנות יכולה להשפיע על המציאות? מה התפקיד שלה בכלל? אני שואלת את השאלות, אבל אין לי תשובה ברורה".

אני חושב שההחלטה לקיים את האירוע בכל מקרה היא דווקא תשובה ברורה מאוד.

"הבחירה לקיים בכל זאת את 'נקודת מגע' באה בראש ובראשונה בגלל המחויבות שלי לאמנים שעבדו כל כך במסירות. הדבר השני הוא באמת הרצון ליצור חיים שיש בהם אמנות ושמאפשרת להתבונן דרכה על המציאות".

יש אירועים שנכנסו במיוחד בעקבות המלחמה?

"כן, הכנסנו למשל נקודה חדשה שאנחנו קוראים לה 'לב שומע' בתוך פסל 'החלל הרואה' של האמן ג'יימס טורל. בתוך החלל אנחנו ניכנס ארבעה דוברים ונבקש מהקהל לשמוע ולהקשיב – בניגוד לרעש והברבור שיש כל הזמן בלחימה. לכל אחד מהדוברים יש נקודה מעניינת שקשורה בצורה ישירה ועקיפה למלחמה. ידבר למשל אדם שהקים את בית הספר הדו-לשוניי ביפו, ויספר את סיפורו האישי – משנאה לאהבה. איך נהפך מילד שחונך לשנוא יהודים למי שאתגר את מחשבתו והקים מוסד של דו-קיום. ידבר גם יוסי לוי, שהוא מלווה רוחני לחולים סופניים שרוצים להיפרד מהחיים – הדיבור על נושא קשה כמו מוות יהיה שונה לגמרי מההקשר שאנחנו שומעים עליו בדרך כלל במלחמה". " רננה רז: מעולם לא התמודדתי עם דבר כזה. העבודה על פרויקט כמו 'נקודת מגע' לוקחת כל כך הרבה זמן, ופתאום מתחילה מלחמה ומתחיל ואקום, אתה מלא באנרגיה שנעלמת לתוך חור שחור. מלחמה היא מצב קיצון, אז אפילו לא היה לי זמן להתאבל על המאמץ שהלך. הכול נכנס לפרופורציות "

נשיקה אמנותית
חלק גדול מאירועי "נקודת מגע" יתקיימו בגן הפסלים של המוזיאון, שעיצב בשנות ה-60 הפסל ואדריכל הנוף היפני-אמריקאי איסמו נוגוצ'י, ובתוכו יצירות מופת של הנרי מור, דיוויד סמית ופאבלו פיקאסו. המארגנים ניסו לשלב בין תוכן הפסלים בגן לאירועים, וכך למשל, יעודדו ויתעדו חברי קבוצת אוסקולה זוגות לנשיקה אינטימית שתוקרן סמוך לפסל הנשיקה של אוגוסט רודן, והכוריאוגרפית דנה רוטנברג תדריך את המבקרים בגן בעזרת מכשיר אודיו גייד עם ערוצים שונים לבחירה.

עוד מתוכננים מסיבת אוזניות (1,500, עם להיות ספציפיים) ושני די-ג'ייז של מוזיקה שחורה וטראנס ברחבת הפסל המתעתע של אניש קאפור, ולצדם יצייר פול – רובוט שייצר האמן הצרפתי פטריק טרסה – דיוקנאות מלאי רגש בזרועות מלאכותיות במה שאומר להעלות את השאלה אם מדובר ב"אמנות או באומנות התכנות?", ויש גם מופע של השחקנית-זמרת אניה בוקשטיין בשירי מסע ועוד רשימה ארוכה של אירועים.

בתוך הגודש הזה, שיש בו משהו קצת מנופח, נחמד לגלות שלאנשי המוזיאון יש גם הומור עצמי: שיא הערב יתרחש בהעלאת עבודה של אמנית התיאטרון החזותי עידית הרמן (המנהלת האמנותית של תיאטרון קליפה), שכוללת פיל ענק, לבן ומתנפח שיתנשא לגובה של שישה מטרים מול הבניין הראשי של המוזיאון הלבן והבוהק בעצמו. אייקון מול אייקון בלילה שלבן.

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי 

"נקודת מגע", יום חמישי ה-28 באוגוסט, מוזיאון ישראל, ירושלים. החל מ-20:00