מגילת קהלת, קווים לדמותה

סוף ספר משלי ותחילת ספר קהלת, בספר תנ"ך מסוף המאה ה-13 1. מחבר מגילת קהלת, על פי חז"ל, הוא שלמה המלך. מעיד על כך הפסוק "דברי קהלת בן דוד, מלך בירושלים". אז מדוע נקרא שמו קהלת? כיוון ש"הקהיל קהילות בישראל", כפי שמסבירים המפרשים.

2. עניינו של ספר קהלת הוא חקירה פילוסופית משולבת במהלכים לוגיים על תכלית האדם בעולם ועל הדרך לאושר. רוב רובו של הספר עוסק בעיקר במה שאינו מוביל לאושר ובמה שאינו נחשב כתכלית: כסף, נשים, אהדת הסביבה, ואפילו לא משפחה וחוכמה. ביד סופר מיומנת מוכיח שלמה המלך שכל אלה לא יכולים, מעצם טבעם, להוביל את האדם לשלמות ולהגשמה אישית עמוקה.

3. מבנה הכתיבה הפוסלת אותם דברים שאינם מובילים לאושר מעניין ואינו צפוי מאליו. קודם מציג קהלת דבר כביכול טוב, שאמור לעזור לנו להגשים את תכלית החיים (כסף, אהדה חברתית וכו'), מהלל אותו, מציג את הצדדים החיוביים כביכול שבו, ואז, באבחת קולמוס, מציג את הצד ההפוך ומסביר למה למעשה הדבר אינו מביא לאושר, אלא דווקא לכאב לב, לרוע ולתחושות שליליות.

4. תכלית החיים מוצגת באופן הברור ביותר בסוף המגילה בידי החכם מכל אדם. אחרי הניתוח הפילוסופי-לוגי המרתק והסבוך, שבו פסל כמעט כל הנאה שיש בעולם הזה במהלכים ייחודיים, מגיעה השורה התחתונה, שגם חותמת את המגילה: "סוף דבר, הכל נשמע. את האלוהים ירא, ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם".

5. בסך הכול, כתב שלמה המלך שלוש מגילות - שיר השירים, משלי וקהלת. חז"ל מסבירים במדרש שכל ספר נכתב בתקופה אחרת של חייו, ומכאן הפער הסגנוני והתוכני ביניהם; את שיר השירים כתב שלמה בצעירותו על הקשר המיוחד בין אלוהים ובין כנסת ישראל; משלי נכתב באמצע חייו כאסופה של דברי חוכמה; ואילו קהלת נכתב לעת זקנותו, כאשר הבין כבר שהכול הבל.

6. היום קהלת נחשב כחלק אינטגרלי מכתבי הקודש, אך אין זה דבר מובן מאליו. אחרי שהמקרא כבר נחתם, התגלעה מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי בנוגע לשאלה אם יש להחיל על מגילת קהלת את טומאת כתבי הקודש (כלומר, המוסכמה שלפיה אם נוגעים בספרי הקודש הכלולים בתנ"ך, הדבר מטמא את הידיים ואת התרומה שאמורה להגיע לבית המקדש). בסופו של דבר, דעת בית הלל התקבלה, והוחלט לקדש את מגילת קהלת ככל הספרים החשובים.

  " בניגוד למגילת אסתר, את מגילת קהלת אין חיוב לקרוא דווקא מתוך קלף, וגם אין חיוב לברך על קריאתה. ניתן לקרוא אותה גם מתוך סידור או תנ"ך מודפס, ואסור לברך על קריאתה - לא ברכה על מקרא מגילה ולא "שהחיינו" "

7. אבל לא רק נושא הטומאה עורר מחלוקת בקשר למגילת קהלת; עצם קיומה מחוץ לגניזה הוטל בספק. סיכום הדיון מופיע בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, דף ל': "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה, וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה דכתיב: "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש יש לו. סופו דברי תורה דכתיב: "סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם".

8. כיוון שסוכות נקרא "זמן שמחתנו", ומנגד, כתוב בקהלת "ולשמחה מה זה עשה", בני אשכנז נהגו לקרוא את המגילה בשבת חול המועד סוכות. יהודי טרויש נהגו לקרוא את המגילה דווקא בשמיני עצרת.

9. בניגוד למגילת אסתר, את מגילת קהלת אין חיוב לקרוא דווקא מתוך קלף, וגם אין חיוב לברך על קריאתה. ניתן לקרוא אותה גם מתוך סידור או תנ"ך מודפס, ואסור לברך על קריאתה - לא ברכה על מקרא מגילה ולא "שהחיינו".

10. מגילת קהלת נערכה בפועל על ידי חזקיהו המלך וסיעתו, מדבריו של שלמה. חזקיהו וסיעתו חיו כ-200 שנה לאחר שלמה, והם אלה שגם תרמו להפצתו באותה תקופה.

לפרויקט המלא "לכל זמן" המבוסס על דברי קהלת

כל הפרטים על האירוע "הבל והבלים" בבית אבי חי שיוקדש למגילת קהלת