האם קבוצות דתיות לגיטימיות ישלמו את מחיר ההיסטריה על פרשת גואל רצון?

מעצרו של דוד דבש מבת עין, שנחשד ששידל נשים לקיים יחסי מין עם לא-יהודים במטרה "לקרב את הגאולה", והרשעתו של גואל רצון בעבירות מין עוררו מחדש את המודעות לתופעת הכתות והפוטנציאל המסוכן שלהן. בכלי התקשורת מדברים על קבוצות לכאורה-דתיות שבמרכזן עומד מנהיג כריזמטי המנצל לרעה את מעמדו ופוגע בגברים ובנשים – ברכושם, בנפשם, בגופם.

 
מתוך הסרט "הנחשול", 1981. כשההיקסמות הופכת לסגידה 

ואולם, מבט נוסף על תופעת הכתות מגלה שמדובר בתופעה מורכבת יותר. בצד קבוצות שמנהיגיהן אכן מנצלים את מעמדם לרעה ופוגעים במאמיניהם, קיימות גם קבוצות דתיות חדשות – פירות עידן הניו-אייג' – המוצאות את עצמן מתויגות ככתות מסוכנות שיש להתרחק מהן.

"אני פחות מוטרד מנושא הכתות", אומר ד"ר אדם קלין-אורון, אנתרופולוג העוסק בחקר דתות עכשוויות, "אני מוטרד יותר מכך שתהיה פגיעה בחופש הדת. הדיון על הכתות מנוהל בידי פחדים ואידיאולוגיות, לא בידי עובדות, והפחדים האלה עלולים להוביל למדיניות קיצונית יותר נגד תנועות דתיות".

קלין-אורון מתכוון בעיקר לפעילות המרכז הישראלי לנפגעי כתות, ששם לו למטרה ליידע את הציבור הישראלי על נזקיהן האפשריים של הכתות ולסייע לנפגעי כתות. אך כיצד ניתן בכלל להגדיר כת, ומה מבדיל בין כת ובין קבוצה דתית אחרת?

* * *

"כת הופכת לכת כאשר החברה מסתכלת עליה ככזאת", אומר קלין-אורון, "לכתות אין מאפיינים מסוימים פנימיים. יש הגדרות מקובלות בציבור לכת: קבוצה שמרוכזת סביב מנהיג ספציפי, בעלת גבולות לא חדירים, שמאופיינת בניתוק מהסביבה. כל זה טוב ויפה, אבל היום הופכים גם את הסיינטולוגיה לכת, למרות שאין לה מנהיג והיא לא מנותקת מהעולם; אחרים טוענים שקבוצת 'בני ברוך' היא כת, למרות שאין לה גבולות ברורים – אנשים נכנסים ויוצאים ממנה כל הזמן. לכן, אני טוען שההגדרה של כת תלויה בחברה. הרי כל דת שאנו מכירים כיום התחילה בעצם ככת, ואנשים ניסו להילחם בה. כך גם הכתות כיום. אנשים מאוימים מדברים חדשים, בטח בענייני אמונה".  

• " ד"ר אדם קלין-אורון: במדינת ישראל יש חוק, והחוק הוא שקובע. אליאור חן הורה לאנשים לעשות דברים מזעזעים, והוא יבלה את שארית חייו בכלא. לא צריך חוק נגד כתות בשביל זה. המקום עם הכי הרבה פגיעות מיניות הוא מוסד המשפחה, אז נחוקק חוקים נגד מוסד המשפחה? " "הציר המרכזי שסביבו סובב הפחד מהכתות", הוא מוסיף, "הוא שטיפת המוח: היכולת לגרום לאדם לאבד את עצמו, לא להיות מסוגל לחשוב בעצמו. אבל יותר ויותר מחקרים מראים שמבחינה פסיכולוגית, אי אפשר באמת לשנות את אישיותו של האדם בניגוד לרצונו. התפיסה הזאת, כאילו מגיע אדם מאוד כריזמטי ומשעבד את כולם, היא פשוט לא נכונה. יותר מזה: אחת התופעות הנפוצות בתנועות דתיות חדשות היא תופעת 'הדלת המסתובבת'. אנשים מצטרפים לתנועות האלה, ויוצאים מהן מהר מאוד, לטובת תנועת אחרות. אין שום תנועה דתית שמאבדת חברים יותר מתנועה דתית חדשה. שיעורי שימור החברים של התנועות האלה הם פחות מ-50 אחוז. אנשים נכנסים לשם בתהליך של חיפוש, ומראש לא מתכוונים להישאר הרבה זמן".

שימור לקוחות

קלין-אורון מצטט מחקר שנעשהבארצות הברית על שיעורי שימור המאמינים – אילו דתות מאבדות הכי הרבה מאמינים. הנתונים מראים כי בארצות הברית, שימור המאמינים הנמוך ביותר הוא אצל עדי יהווה: 60 אחוז מן הילדים שנולדו במשפחות של הקבוצה עוזבים אותה בבגרותם. "וזו עוד תנועה שאומרים עליה שאחרי עשר דקות שאתה מדבר איתם, אתה מהופנט", הוא אומר.

בכל זאת, אתה לא יכול להתעלם מתופעות שמתרחשות לא פעם בכתות האלה – ניצול מיני, סרסור, פגיעה.

"במדינת ישראל יש חוק, והחוק הוא שקובע. אליאור חן הורה לאנשים לעשות דברים מזעזעים, והוא יבלה את שארית חייו בכלא. לא צריך חוק נגד כתות בשביל זה. המקום עם הכי הרבה פגיעות מיניות הוא מוסד המשפחה, אז נחוקק חוקים נגד מוסד המשפחה?

"אין לי הכלים להגיד אם קבוצה דתית מסוימת היא מועילה או מזיקה. אם אדם עובר על החוק, הוא עובר על החוק, וייתן את הדין. אם הוא בוחר בחירה דתית – זו זכותו. אבל כאן יש רדיפה של כתות, כי הכתות נוגדות את האידיאל המרכזי של החברה המערבית – האדם העצמאי והאוטונומי, שאחראי על גורלו. האויב הגדול ביותר של האידיאל הזה הוא רעיון שטיפת המוח. רוב המלחמה נגד הכתות מנוהלת היום בידי אנשים שהיו בכתות ועזבו אותן ומנסים לומר שבעצם הם לא היו שם מבחירה".

 
גואל רצון. חצה את הגבול הפלילי 

קלין-אורון מביא כדוגמה מקרים של פגיעה בזכויותיהם של חברי תנועות דתיות שונות בישראל. "עיריית רעננה מסרבת להשכיר אולם לקבוצה של עדי יהווה ברעננה, כי הם נחשבים לכת מסוכנת", הוא אומר, "אנשים ביישוב חריש, שמשתייכים להארי קרישנה, מנסים לפתוח גן ילדים, והעירייה לא נותנת להם אישור. זה מפחיד אותי הרבה יותר".

מי כאן לא רציונלי?

גם פרופ' בועז הוס מאוניברסיטת בן גוריון, שחוקר תנועות דתיות בעידן החדש, סבור שהחשש מפני הכתות מוגזם. "אין ספק שיש כאן מקרים שליליים, מסוכנים, גרועים, פליליים", הוא אומר ביחס לכתות האחרונות שנחשפו, "אבל הבעיה היא בניסיון להכליל אותם תחת הכותרת 'כתות'. מדוע אדם שמתחתן עם כמה נשים ומתעלל בהן הוא 'מנהיג כת'?

"ברגע שיש פעילות פלילית, נוטים לאפיין את הקבוצה ככת, כדי להפחיד את הציבור, אבל בכל מערכות של היררכיה וסמכות יש ניצול לרעה של כוח – גם כמרים מנצלים קטינים, וגם שרים ואפילו נשיאים אונסים – ואנחנו לא רודפים בגלל זה את הנצרות או קוראים לבטל את מוסד הנשיאות. אני לא רואה שום מאפיין מהותי שמגדיר כת לעומת קבוצה דתית אחרת. כל עוד אדם לא מנצל את הכוח שלו לרעה, זכותו להאמין במה שהוא רוצה, ואם נתחיל לסמן אמונות מסוימות כפסולות, אנחנו פוגעים בחופש הדת".

ד"ר קלין-אורון. יש כאן רדיפה של כתות אתה לא רואה בעיה בקבוצה דתית שמרוכזת סביב מנהיג כריזמטי שמעורב בחיי מאמיניו ודורש מהם צייתנות?

"התופעה שבה אנשים מעניקים כוח וסמכות לאחרים ומאבדים את הרצון שלהם היא תופעה נפוצה. זה קורה בכל מקום, וזה לא בעייתי עד שאותו מנהיג עושה דברים שליליים. אנשים העריצו את הרבי מלובביץ', את הרב עובדיה יוסף, וזה בסדר, כי הם לא השתמשו בכוח שלהם לרעה".

מאין באה המלחמה הזאת נגד הכתות?

"היא בדרך כלל באה מאנשים שהיו שם ויצאו, וכעת הם צריכים להסביר מה הם עשו ומדוע. ואז עולים המושגים של שטיפת מוח והשתלטות רוחנית. מעבר לכך, פעמים רבות יש לקבוצות דתיות אחרות אינטרס להטיל את המושג הזה כלפי מתנגדים אחרים. ציבור נאור ורציונלי שרוצה לסמן באופן שלילי את מי שחושב אחרת ממנו מכנה אותו 'כת', וכך הוא מעורר אימה. אני חושש מרדיפה של אנשים בגלל האמונה שלהם, בקבוצות שבהן אין שום מעשה פלילי".  

בין היקסמות לסגידה

רחל ליכטנשטיין, מנכ"ל המרכז הישראלי לנפגעי כתות, דוחה את הדברים ומתעקשת על כך שהמרכז שבראשו היא עומדת אינו רודף קבוצות דתיות.

"זה לא שיש שתי אופציות קיצוניות – מנהיג דתי כריזמטי מצד אחד, ואדם מתעלל ומסוכן מצד שני", היא אומרת, "יש אופציית ביניים - כתות שיש בהן שליטה מאוד קשה של המנהיג, ששולט בכל תחומי החיים של המאמינים סביבו, דורש ממאמיניו לעדכן אותו בכל מה שהם עושים, להיפגש איתו כמה פעמים בשבוע  ולקבל במקומם החלטות – מה הם יאכלו בארוחת הצהריים, עם מי הם ישוחחו ועם מי הם ייפגשו. לפעמים המנהיג דורש ניתוק מהחברה, שינוי שמות - והכול בהפחדות ובאיומים.

• " רחל ליכטנשטיין, מנכ"ל המרכז הישראלי לנפגעי כתות: טוענים שאנחנו פועלים באופן אקטיבי נגד הכתות, אבל זה לא נכון. זכותם של אנשים להשתייך לקבוצות הללו, אבל זכותם של אזרחי מדינת ישראל לדעת על הפעילות שלהן. המטרה שלנו היא לא לרדוף קבוצות, אלא להעלות מודעות לתופעה " "אני מסכימה שלא כל מה שנראה מבחוץ כקבוצה עם מנהיג כריזמטי זו כת. גם בצבא, באוניברסיטה ובפוליטיקה יכול להיות מנהיג מאוד כריזמטי. אני מדברת על מאפיינים של סגידה ופולחן אישיות ושליטה בכל תחומי החיים. מגיעים אלינו סיפורים קשים על קבוצות שבהן משפילים את המאמינים ונותנים להם תחושה שאינם שווים כלום – אלה דברים שלא קורים בקבוצות דתיות אחרות".

"האקדמאים טוענים שאנחנו פועלים באופן אקטיבי נגד הכתות, אבל זה לא נכון. זכותם של אנשים להשתייך לקבוצות הללו, אבל זכותם של אזרחי מדינת ישראל לדעת על הפעילות שלהן. המטרה שלנו היא לא לרדוף קבוצות, אלא להעלות מודעות לתופעה. זכותו של אדם לדעת שיש מישהו בשכונה שלו שמפעיל כת ופוגע באנשים. המטרה שלנו היא לעזור לאותם נפגעים. חשוב להבדיל בין קבוצה רוחנית לגיטימית ובין מורים רוחניים שמוליכים שולל את המאמינים שלהם ומשתלטים להם על החיים".

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי