החיים עצמם, קווים לדמותם

ערך החיים נתפס כבעל מעמד גבוה בסולם הערכים המקובל בעולם המערבי. הרטוריקה של המאבק בטרור העולמי מתובלת באמירות על קדושת החיים אצלנו לעומת קידוש המוות אצל הטרוריסטים. גם בישראל, כמי שנדרשים להתגונן ולהיאבק בטרור המרים ראש, התפיסה היא שהמאבק הוא על החיים עצמם. מתוך נקודת מבט זו, אנו מבקשים גם לראות את מאבקנו כחלק מהמאבק העולמי, ואותנו – כעומדים בצד של קידוש החיים יחד עם העולם הנאור מול כוחות הרוע הבזים לחיים ומוכנים להקריב את חיי זולתם, ואף את חיי עצמם , למען רעיון מטורף. בשורות הבאות אבקש לבחון אמירה זו באספקלריה יהודית, אך קודם לכן אבדוק את אמיתותה ואת כנותה של אמירה זו כשהיא באה מכיוונו של העולם המערבי.

קדושה בעיקרה היא רעיון הנובע מעולם האמונה, שיש בו מקום לערכים שמקורם הוא מעבר לקיום היומיומי של חיי החולין. קודש וחול הם ניגודים שלפי תפיסת היהדות ניתן לשלב ביניהם באמצעות קידוש החולין. תפקידו של הקודש הוא להעניק משמעות לעולם החולין. אמירות על קדושת החיים עושות שימוש מושאל, מטאפורי במושג הקדושה ומבקשות לבטא כך את חשיבותם של החיים ואת חובת השמירה עליהם בלא סייג ומעבר לכל ויכוח.

הוצאת ערך השמירה על החיים מכל ויכוח נועדה להציב גבול חד וברור שאין לחצות בסערת מאבקים על אידיאלים או על אינטרסים. בהתאם להשקפה זו, מגנה העולם המערבי מלחמות יזומות באופן כמעט גורף; המלחמה לגיטימית אך ורק כהגנה על שלום העולם, משום שאז החיים של הזקוקים להגנה הם הדוחים את ערך חיי התוקפים. כל מטרה שאינה חיי אדם אינה מצדיקה פגיעה בחיי אדם. אמירה זו מחייבת כל אדם גם לתת הרבה כדי להציל כל אדם אחר – שהרי יש לעשות הכול כדי למנוע פגיעה בחיי אדם – גם אם הוא מצוי איתו בוויכוח קשה. לולא כן, היו רופאים בוררים את מטופליהם על פי אמונות ודעות, מה שנתפס בעינינו כהתנהגות בלתי אנושית.

ואני שואל, האומנם? האם הטוענים כך אכן לא ידחו חיי אדם מפני ערך אחר? אם זה אכן היה המצב, צריך היה לסגור את משרדי התרבות והתקשורת לאלתר ולהפנות את תקציביהם לסל התרופות, שהמגבלה התקציבית שהוא כפוף לה מניחה בכל שנה תרופות מצילות-חיים רבות מחוץ להישג ידם של חולים חסרי אמצעים. מדוע לא נציל חיים במחיר סגירת מוסדות בידור ותרבות, ואולי גם נפסיק מחקר ופיתוח של דברים שאינם קשורים בהצלת חיים?

ברור אפוא שאיכות החיים אינה נדחית מפני החיים. הדוגלים בקדושת החיים אינם מתכוונים לחיות באמצעים מינימליים – מים, לחם וחמצן – כל זמן שנחוצים משאבים לטובת הצלת חיים נוספים. העולם אינו מסוגל לחיות כך, ואפילו אינו חש שלא בנוח מחמת עובדה זו.

כך שלפני שמעמידים את קדושת החיים בראש סולם הערכים, יש לברר על אילו חיים מדברים. האם על חיים של מים, לחם וחמצן, או על חיים בעלי משמעות? ואולי דווקא החיים המהנים הם העומדים מעל הכול?

קריאה נוספת: מה הקשר בין חג הסוכות לטרור רצחני?

החיים הם משאב

בראי היהדות, החיים דוחים את כל מצוות התורה. אם אדם עומד בפני הבררה למות או לעבור על הלכה, עליו לעבור על ההלכה ולהישאר בחיים. הדבר נכון הן כאשר הסיטואציה נגרמת בידי אנס הכופה את היהודי לעבור עבירה והן לגבי חולה במצב קשה ששמירה על מצווה תביא למותו. זהו גם בסיס ההיתר לעשות פעולות מצילות חיים בשבת - מנסיעה לבית החולים ועד טיפולי החירום.

הלכה זו מתבססת על הפסוק: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'". המצוות ניתנו לאדם לקיימם ולחיות בהם – לא רק חיי נצח בעולם הגמול, אלא גם בעולם הזה. מחיר החיים גבוה מדי, והתורה אינה דורשת אותו כתשלום בעבור קיום מצווה. יתרה מכך, השמירה על החיים היא עצמה מצווה.

נתניהו. גם הוא לא שוכח את החיים עצמם (צילום: פלאש90)

אך להלכה זו יש כמה חריגים. שלוש מצוות דוחות את החיים ואסור לעבור עליהן למרות איום במוות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. כמו כן, בשעת השמד, כשהאויב מבקש להילחם בתורת ישראל וגוזר על עם ישראל לעבור על המצוות, או בכל עת כאשר נדרש יהודי לעבור עבירה בנוכחות ציבור, יש למסור את הנפש על כך. מסירות נפש זו היא מצוות קידוש השם.

ההתייחסות כאן היא לנפשו של היהודי עצמו, אך גם ביחס לחיי האחר ישנן מגבלות. לא רק המבקש ליטול את חיי הזולת מותר וחובה להקדים וליטול את חייו, אלא גם חייהם של עבריינים נוספים לעתים אינם מצדיקים את הצלתם. הלכות אלה מורכבות ועדינות, וככלל, חיי אדם באשר הם מחייבים שמירה מלאה והצלה דחופה; אולם חריגים אלה יכולים להמחיש לנו את העיקרון הבא.

קדושת החיים אינה נובעת מהם עצמם. ערכם של החיים אינו עצמאי, שכן החיים בראי היהדות אינם מטרה לעצמה. החיים הם משאב שניתן לנו כדי לנצלו לטובה, והם אמצעי למטרה אחרת, גדולה וקדושה מהם. הפסוק מצווה עלינו: "והתקדישתם והייתם קדושים כי קדוש אני". קדושת החיים היא מצווה שמשמעותה היא הציווי לקדש את החיים, לרוממם מעל חיי החולין האפורים, וזאת על ידי חיים למען אידיאלים נעלים, שהם המטרה.

סיסמת 'קדושת החיים' אינה עומדת אפוא במבחן המציאות, שכן החיים הינם בעלי ערך המותנה באיכותם. אלא שבעולם נטול קדושה ערך החיים נובע מאיכות היונקת ממקורות של תרבות, ואילו ערך החיים היהודיים נובע ממקור חיצוני, מהחובה להתקדש ולהתרומם אל מקור החיים.

קריאה נוספת: אל תאמינו לתעמולה הצינית: ישראל 2015 היא המקום הכי מסוכן ליהודים

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי