להלחין את החיים

שיר שראוי לשיר

האם יצא לכם אי פעם לשבת באוטובוס או ללכת ברחוב ולשמוע שיחה שלא תיאמן בין אנשים? שיחה שנשמעת כאילו תסריטאי כתב אותה? האם יצא לכם לצותת (בכוונה או שלא בכוונה) למישהו שמדבר בנייד וכופה עליכם לשמוע את סיפור חייו, את חלומותיו ואת סודותיו, את הרהורי לבו הכמוסים ביותר?

אנחנו החלטנו לאסוף שיחות אמיתיות לגמרי - שיחות ברכבת, באוטובוס, בתור בבנק - ולהלחין אותן. להפוך אותן לשירים. למה? כי החיים האמיתיים הם שיר – שיר שראוי לשיר; כי לפעמים יוצא שיש שירה גדולה ואמת גדולה דווקא בשיחת חולין פשוטה; כי לפעמים אמת גדולה חומקת דווקא ממילים הנאמרות באגביות, כלאחר יד; כי לפעמים אנשים אומרים דברים ששום סופר או משורר לא יוכל להמציא.

מלאכים בשמי אשדוד

בסרט ״מלאכים בשמי ברלין״ של וים ונדרס שני מלאכים נפגשים בעיר ומחליפים חוויות. במקום לדווח על אירועים גדולים ומרעישים, הם מספרים בלהט על דברים קטנים שראו: איש מקלף תפוח על ספסל, אימא ובת מדברות ברכבת. חילופי דברים זעירים, מחוות קטנות.

הם מדווחים ברצינות תהומית על משפט קצר שילד אמר לאביו, כאילו מדובר באירוע בעל ערך חדשותי עצום.

אביב גדג' (מימין). דברים שאפילו משורר לא יוכל להמציא

הרחוב הישראלי רועש והומה. אנשים צועקים את שחסר להם. חולמים בקול רם, מקוננים, רבים ומקללים. לפעמים שומעים את כל הזעם והכיסופים, את כל הגחמות והחמלות במשפט קצר אחד. ובין כל הניגודים, אפשר למצוא איזו אחווה מוזרה ובלתי נראית, קשר עמוק שמחבר בין זרים.

השירים הכי טובים לא נכתבו בכלל

המוזיקאי והמשורר גבריאל בלחסן כתב:

״השירים הכי טובים לא נכתבו בכלל

הם נכתבים על ידי אנשים שלא יודעים לכתוב

או לא רוצים או לא אוהבים את זה בכלל

זה קורה במעשים שלהם

או באיך שהם מחזיקים לך את היד

באיך שמדביקים את הקרמיקה לרצפה

ומנגבים את החומר העודף״.

חסד מקרי ושברירי

הרחוב הישראלי מדבר חזק, בעברית גועשת ומתחדשת, בשפה שבורה ומתפתחת, בלולה בערבית, ספוגה באנגלית וביידיש וברוסית. החידושים הלשוניים, האמיתות הגדולות, המתחים והמאבקים החיצוניים והפנימיים – הכול זורם במורד הרחוב. ומתוך כל הרעש הגדול והתנועה האינסופית, מתוך הקיום האפור והיומיומי, חומק לו מדי פעם קסם שקוף – חסד מקרי ושברירי.

מתוך "מלאכים בשמי ברלין"

אנחנו היינו רוצים לקחת אתכם לטיול בחיים האמיתיים: לשמוע מה מעסיק את עולמם של עולים חדשים בבאר שבע; מה זוממים זוגות נאהבים מנתניה; כיצד מתכננים חיילים צעירים להשתלט על העולם.

ננגן ונשיר לכם מילים מתוך פשקווילים מירושלים, מתוך מודעות דרושים מתל אביב - מילים שאספנו מהרחוב. החוק היחידי הוא שזה חייב להיות אמיתי! לא המצאנו מילה, לא שינינו מילה. כי החיים הם שיר, ושווה לעצור לרגע ולהקשיב. נתראה ב-20 ביולי בחצר בית אביחי למופע ראשון בירושלים. אתם מוזמנים!

אנשי החסד המקרי: אביב גדג׳, מאיה בלזיצמן, יהוא ירון, רננה נאמן ודויד פרץ. אורח מיוחד: אריק אבר.

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי