שערי גן עדן | לזכרה של אורי אנסבכר

אורי אנסבכר הייתה ילדה של טבע. בהזדמנויות שונות הייתה מוצאת לעצמה פינה ירוקה ומתחברת לשלווה. ברגעי השקט האלה הייתה אורי מאזינה למוזיקה באוזניות, שכמעט תמיד היו עליה, כותבת שירים ומחשבות במחברת, ולא פעם, פשוט רוקדת יחפה, כפי שכתבה בשירהּ: "ללכת יחפה, חשופה / לתת לאבנים לדקור / להתחכך".

במסגרת השירות הלאומי התנדבה אורי בחווה השיקומית בעין יעל, המעצימה נוער בסיכון באמצעות אהבת החי והטבע. בפברואר 2019 יצאה אורי ליער הסמוך לעין יעל כדי למצוא לעצמה כמה רגעים של שקט ירוק. בעודה כותבת שיר חדש, הגיע מחבל ורצח אותה באכזריות.

לאחר מותה סיפרו בני משפחתה על "המקום הסודי" שאורי מצאה ולקחה אותם אליו. בלב ההרים, ליד ביתם, הצביעה אורי לעבר שני עמודים עקומים ואמרה: "תראו, אלו שערי גן עדן". אורי אהבה מאוד את המקום הסודי ההוא והזמינה את אימהּ ואת אחיה לבקר בו ולהיכנס איתה אל "גן העדן" הפרטי. בכל פעם שלקחה אותם לשם, הרגישו כיצד המבט המיוחד של אורי על העולם צובע גם את עולמם.

הסרט מעורר לחיים את הזיכרון המצמרר הזה.