אֲנִי סוֹפֶרֶת עַד עֶשֶׂר וְאַתָּה בָּא לְהָרִים אֶת הַגַּרְבַּיִם שֶׁלְּךָ, שָׁמַעְתָּ?
לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁהָיָה שְׁבוּעַ שֶׁטַח. לֹא מֵזִיז לִי הַמִּבְצָע הַהוּא בַּקַּסְבָּה. מַמָּשׁ לֹא מְעַנְיֵן אוֹתִי הַמָּגָ"ד הַמַּסְרִיחַ שֶׁלְּךָ.
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּסְרִיחַ פֹּה זֶה הַגַּרְבַּיִם וְאַתָּה תָּבוֹא וְתִקַּח אוֹתָם מִכָּאן.
מָה חָשַׁבְתָּ, תַּחְזֹר מִצַּהַ"ל וְהַמְּשָׁרֶתֶת תְּנַקֶּה וּתְסַדֵּר וּתְכַבֵּס וּתְקַפֵּל לְךָ אֶת הַבְּגָדִים?!
יֵשׁ גְּבוּל כַּמָּה רַחֲמִים יֵשׁ לִי עָלֶיךָ. מַסְפִּיק עָבַדְתִּי כָּל הַשָּׁבוּעַ, מַסְפִּיק בִּשַּׁלְתִּי וְאִרְגַּנְתִּי לִכְבוֹדְךָ. אָז בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ, לְפָחוֹת אֶת הַגַּרְבַּיִם לַחֲדַר הַכְּבִיסָה וְלֹא עַל הָרִצְפָּה בַּחֶדֶר שֶׁלְּךָ, יֵשׁ?
יַאלְלָה תָּבוֹא, זֶה בְּדִיּוּק שְׁנִיָּה.
רַק תָּבוֹא.
תַּגִּיד לַמְּחַבְּלִים הָאֵלֶּה שֶׁיָּרוּ לְךָ בָּרֹאשׁ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַחְזֹר הַבַּיְתָה לְהָרִים אֶת הַגַּרְבַּיִם. הֵם לֹא יְכוֹלִים לְהַשְׁאִיר אוֹתְךָ שָׁם, עַל הַמִּדְרָכָה, מְדַמֵּם, גּוֹסֵס. תַּגִּיד לָהֶם שֶׁלֹּא, בְּסֵדֶר?
זֶה לֹא יָפֶה, תַּגִּיד לָהֶם. מְחַכִּים לְךָ, תַּגִּיד לָהֶם.
אַבָּא מְחַכֶּה לָרִיב אִתְּךָ עַל פּוֹלִיטִיקָה, הוּא לֹא חוֹפֵר לְךָ בְּטֵלֵפוֹנִים לַבָּסִיס כָּמוֹנִי.
שִׁירָה מְחַכָּה שֶׁתַּצִּיק לָהּ, אֶתְמוֹל הִיא יָשְׁנָה כְּשֶׁחָזַרְתָּ.
שָׁנִי מְחַכָּה שֶׁתַּצִּיעַ לָהּ, מָה כְּבָר יֵשׁ לְחַכּוֹת בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁיּוֹדְעִים אָז יוֹדְעִים.
וַאֲנִי? גַּם אֲנִי מְחַכָּה. שֶׁתָּבוֹא, שֶׁתֹּאכַל, שֶׁתִּצְחַק, שֶׁתִּתְקַלֵּחַ, שֶׁתִּישַׁן, שֶׁתִּזְעַף, שֶׁתִּגְדַּל, שֶׁתִּתְחַתֵּן, שֶׁיִּמָּאֵס לְךָ מִמֶּנִּי כְּבָר.
אֲבָל בְּסֵדֶר, יֵשׁ לְזֶה זְמַן. בֵּינְתַיִם אֲנִי מְחַכָּה שֶׁתַּחְזֹר וְתָרִים אֶת הַגַּרְבַּיִם שֶׁלְּךָ, כִּי אֲנִי סִיַּמְתִּי לְהָרִים אוֹתָם אַחֲרֶיךָ, הֵבַנְתָּ אוֹתִי?
וְגַם אִם אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת זֶה הַפַּעַם, תַּקְשִׁיב לִי טוֹב, זֹאת תִּהְיֶה הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.
מור משרקי - אמא לשני קטנטנים ואישה למילואימניק. ילידת ירושלים, בוגרת האוניברסיטה העברית ללימודי קרימינולוגיה וספרות עברית. קופירייטרית לפרנסתה וכותבת כדי לנשום.
