תמונת הדיוקן של ר' יוסף חיים ניצבת על רבים מקירותיהם של בתי מגורים, בתי עסק ובתי כנסת בישראל. מה עומד מאחורי הדמות שתווי פניה כה מוכרים, ומאחורי החיבור ההלכתי הנפוץ שהעניק לו את כינויו – הבן איש חי? סדרה זו תתמקד בכתביו של ר' יוסף חיים (1834–1909), מן הדמויות המרכזיות ביהדות הבגדאדית בפרט וביהדות האימפריה העות'מאנית בכלל, ובאופן שבו הם עוסקים בהיבטים שונים של מודרניות במרחב העות'מאני, במשמעויות השונות שנבעו ממנה, ובפולמוסים שהתייחסו להיבטים אלה.
בגדאד היתה מרחב של מפגש בין הקהילות העירוניות המקומיות, האדמיניסטרציה האימפריאלית העות'מאנית ורשתות הסחר והמיסיון הקולוניאליות הבריטיות. המרחב הזה הפגיש בין מגמות תרבותיות חדשות שצמחו במרחב של הנַגְ'ד (ערב הסעודית של היום) מדרום והממלכה האיראנית הקאג'ארית ממזרח, כמו גם בין הקשרים יהודיים על־אזוריים (עיתונות, משכילים שהגיעו אל העיר, רשתות חינוך וכו'). ננסה ללמוד את כתביו של הבן איש חי מתוך הצבה במכלול ההקשרים הללו – שלהם היה שותף – ונראה כיצד הם מסייעים לנו להבין את התמורות ההגותיות בכתביו.
ד״ר אבי־רם צורף הוא פעיל חברתי והיסטוריון העוסק ביחסי יהודים ערבים בפלסטין–ארץ־ישראל ובהיסטוריה תרבותית ופוליטית של יהודי עיראק העות'מאנית וגליציה ההבסבורגית. ספרו, ״קדמה מזרחה: ר' בנימין, דו־לאומיות וציונות־שכנגד״ ראה אור בהוצאת מרכז זלמן שז"ר (2023).
