המצבה הזאת קיימת כל השנה

08.05.11

לפני עשר שנים יצרו בגלי צה"ל את הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר", שמוקדש לשירי נופלים, ולא תיארו שהוא יימשך כל כך הרבה זמן. דודו כהן משוחח עם העורך והמגיש גולן יוכפז, שמספר על הנטל הנפשי ועל בחירת השירים. "קשה לי לומר שאני מתחבר לשיר כזה או אחר. אני מתחבר יות

 גולן יוכפז
"שלחי אותו, תני לו ללכת לַחופשי, אף כי יודעת את שלא יַחֲזור אליך,
שלחי אותו, תני לו ללכת לִמְקומו, לשיבּוֹלים הכפופות בָּרוח,
תני לו לַחֲלוץ את נְעָלָיו, לרוץ להשתובב עם הרוח,
תני לו לִשְרוק וּלזַמֵר, לדלג על אבני דֶרֶך,תני לו לחיות כפי שחי
אל תִתְעצבי עוד כי הוא הלך כְּצִיפור לִדְרור,
שוּבִי לִימֵי החול כי את יודעת אהובך לא יחזור אליך..."
מתוך השיר: שלחי אותו. מילים: טוראי בני פרנק ז"ל

זה כבר סוג של מסורת: מדי שנה מלווה את יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה הפרויקט המושקע "עוד מעט נהפוך לשיר", שבו מבצעים אמנים בולטים את שיריהם של חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם. עד היום השתתפו בפרויקט שלמה ארצי, אייל גולן, אריק איינשטיין, אביתר בנאי, אתי אנקרי, ברי סחרוף, גידי גוב, משה פרץ ורבים אחרים. השנה לוקחים בו חלק ערן צור, אריק סיני, איה כורם, יוני רכטר, הפרויקט של עידן רייכל, רוני דלומי ועוד.

"עוד מעט נהפוך לשיר" החל את דרכו לפני עשור בדיוק, ב-2001, אך לא שודר בשנה לאחר מכן. רק ב-2003, בעקבות פניות לתחנת הרדיו הצבאית, הוחלט להחיות את הפרויקט, והפעם באופן רציף וקבוע. השם לקוח מהשיר "הו לעזאזל" של שלמה ארצי, שהוקלט ב-2000 בפרויקט אחר בגל"צ, "לחיות את עצמם", שהיה למעשה גלגול מוקדם של "עוד מעט נהפוך לשיר".

"האמת היא שלא חשבתי שהפרויקט יימשך כל כך הרבה זמן", מודה העורך והמגיש, גולן יוכפז. "לא תיארתי לעצמי שיש כל כך הרבה טקסטים שכתבו כל כך הרבה נופלים. אבל ברגע שהפרויקט תפס תאוצה, קיבלנו פניות רבות ממשפחות שכולות ומבתי יד לבנים, שהרגישו צורך להעביר לנו את הטקסטים.

"יש כאן בעיה מסוימת: אתה הופך שיר אישי לנחלת הציבור מבלי לקבל את אישור הכותב. אני מניח שהעובדה הזאת היוותה בעבר מחסום בפני חברים, ארגונים ובני משפחה, שהיססו אם להעביר טקסטים לצורך הלחנה ופרסום. אבל ככל שנקפו השנים, הגורמים האלה הרגישו נוח יותר, והגיעו יותר טקסטים. כיום יש ברשותנו אלפי טקסטים.

"קשה מאוד להפיק פרויקט כזה. כל המשתתפים חווים התמודדות לא פשוטה ועומס נפשי. ובאמת, ב-2002 לא שידרנו את הפרויקט. בהמשך קיבלנו הרבה פניות - 'מה קורה עם הפרויקט', ו'אולי בכל זאת תחזרו אליו'. החלטנו ללכת עליו שוב, כי הוא אחת הסיבות לקיומם של גלי צה"ל ושל השידור הציבורי".