ילד הולך לאיבוד

הפן האימהי והפן האנושי. רוני רשף ינואר 1945, שחרור אושוויץ-בירקנאו. אלינה, אחת האסירות שיוצאות לחופשי, מחפשת אחר בנה בן השמונה, שהופרד ממנה עם הגיעם למחנה תשעה חודשים קודם לכן. זהו לב עלילת האופרה “Something to Live For”, שכתבה והלחינה רוני רשף, ישראלית תושבת ניו יורק. האופרה עלתה בהצגת בכורה ב-JCC שבמנהטן.

"הסיפור של האופרה הזאת נולד אחרי שמישהו זרק לי רעיון לכתוב על אימא צעירה שמחפשת את בנה בשואה", מספרת רשף, "הוא ניסה לחפש משהו שיבטא אותי – גם כאימא וגם כישראלית שמכירה מקרוב את נושא השואה. הרעיון מאוד דיבר אליי. התחלתי לקרוא המון ספרות שואה בספרייה הציבורית של ניו יורק, קיוויתי למצוא סיפור קיים ולעבד אותו". תוך כדי הנבירה והקריאה בחומרים השונים הבינה רשף שלא תמצא סיפור כזה בדיוק. "בשלב מסוים ידעתי כבר שאכתוב את האופרה בעצמי, אז שקעתי בעולם הזה, בייחוד כדי לספוג כמה שיותר מידע ותחושות. הרבה ממה שקורה באופרה מבוסס על כל מיני סיפורים אמיתיים שקראתי".

מה שתפס אותה במיוחד היה הפן האימהי והפן האנושי. וכך, אף על פי שהקונטקסט ההיסטורי נוכח כל הזמן, גרעין היצירה הוא החיפוש של אם אחר בנה. "במהלך האופרה הגיבורה מספרת על חוויותיה מהשהות במחנה, אבל הבן שלה תמיד נמצא שם באיזשהו אופן. במשך תשעה חודשים היא עוברת דברים איומים שגם הוא עובר. כשילד הולך לאיבוד שעה בלונה פארק זה קשה - אז בטח ובטח בסיטואציה כזאת. בשביל לכתוב דמות באופרה צריך לשחק אותה, לדבר ולשיר במקומה ולראות איזה טון החוויות הרגשיות שלה מכתיבות. זו הפעם הראשונה שכתבתי טקסט, ועוד באנגלית, אז ניסיתי כמה שיותר להיכנס לדמות ולראות מה היא רוצה. זה דורש רמות חיבור די עמוקות. היו רגעים קשים ועצובים, שבהם מבינים את רמת הטירוף של השואה וקשה להאמין שדבר כזה קרה לאנשים משני הצדדים של המתרס".

• " כדי לכתוב דמות לאופרה צריך לשחק אותה, לדבר ולשיר במקומה ולראות איזה טון החוויות הרגשיות שלה מכתיבות. זה דורש רמות חיבור די עמוקות. היו לי רגעים קשים ועצובים, שבהם מבינים את רמת הטירוף של השואה "

רשף מנגנת בכלים שונים ומלחינה מגיל צעיר. היא שירתה בלהקה צבאית, הלכה ללמוד ברימון כפסנתרנית ולאחר מכן למדה באקדמיה למוסיקה בירושלים, מתוך הבנה שיותר מעניין אותה ליצור מאשר לבצע. במהלך התקופה הזאת היא עבדה עם הסטודיו למשחק של ניסן נתיב והתאהבה בכתיבת מוזיקה לתיאטרון. עם סיום הלימודים עברה רשף לניו יורק ולמדה לתואר שני בבית הספר למוזיקה Mannes. "המשכתי לשתף פעולה עם תיאטראות בניו יורק, ותמיד הרגשתי שהחיבור בין תיאטרון למוזיקה צריך להיות חזק יותר. הדבר האולטימטיבי מבחינתי הוא לכתוב אופרה ומחזות זמר". לפני כשנה וחצי, במקביל לכתיבת הדוקטורט ב-Manhattan School of Music, החלה רשף לעבוד על האופרה הנוכחית.

האופרה לא מתיימרת בשום צורה לספר את ה-סיפור של השואה: "אני מביאה לידי ביטוי חיים של קבוצת אסירים במהלך תשעה חודשים. זה לא אמור להיות סיפור כולל או מקיף", אומרת רשף. עם זאת, היא מודה שיש קצת תחושה של שליחות: "אני מנציחה תקופה חשוכה בהיסטוריה שלנו. זה לא היה המניע, אבל אחרי שחקרתי את העולם הזה לעומק, אני שמחה שאני מסייעת בשימור הפרק הזה מתולדות העם היהודי".

 
רשף לא מסגירה, כמובן, כיצד מסתיימת האופרה, אך מודה שהיה קרע גדול בבחירת הסוף. "לא היה לי ברור מה צריך לקרות, אבל התהייה אם אלינה תמצא או לא תמצא את בנה היתה שלב חשוב בבניית העלילה".

האופרה "Something to Live For" הועלתה ב-4 באפריל ב-JCC שבמנהטן, ניו יורק, ועתידה לעלות בחודשים הקרובים ב-Boston Metro Opera



בואו להיות חברים שלנו בעמוד הפייסבוק של בית אבי חי