החסידים החדשים

הפריחה המחודשת של הרוחניות היהודית, ובפרט עולם הקבלה והחסידות, היא כבר דבר שבשגרה. החסידות אינה עוד נחלתם של יהודים דתיים בעלי אורחות חיים מסוימים; היא התפשטה, התעצמה והונחלה באזורים שנדמה כי הם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מן השטיבל החסידי של הבעל שם טוב ותלמידיו. מחר (חמישי) יתקיים בבית המדרש למבוגרים בית ישראל בירושלים הכנס "חיים חסידות", שיבקש לענות על השאלה מהי חסידות כיום ולשרטט את תפקידה בחברה הישראלית.

בית המדרש שוכן בלבו של הקיבוץ העירוני בית ישראל, שקם בתחילת שנות ה-90 על ידי הושע פרידמן בן-שלום במבנים של מרכז הקליטה בשכונת גילה. בקיבוץ, שבו חיים יחד דתיים וחילונים, פועלת במקום מכינה קדם צבאית ובית מדרש העוסק בלימודי תלמוד, חסידות ומחשבה יהודית ושם דגש רב על שאלות חברתיות וסוציאליות. הכנס, בהשתתפות חוקרי חסידות, משוררים ואנשי רוח, צמח מתוך בית המדרש.

מוקי צור. צילום: פלאש 90

• " בהקשר התרבותי, יש זיקה מעניינת בין החסידות לבין החלוציות הציונית, במיוחד בכל מה שקשור לניגון. הרבה ניגונים של החלוצים הראשונים משמרים משהו מן הניגון של בית אבא "

• אחד הדוברים בכנס הוא מוקי צור, איש קיבוץ עין גב והיסטוריון של העלייה השנייה, אדם חילוני מבית. "אני לא חסיד ואני לא חי את החיים החסידיים", אומר צור, "אך יש כמה יסודות בסיסיים שהחסידות עסקה בהם, והם חשובים לי: מעמדה של העדה, מעמדו של האדם והחיבור ביניהם. בהקשר התרבותי, יש זיקה מעניינת בין החסידות ובין החלוציות הציונית, במיוחד בכל מה שקשור לניגון. הרבה ניגונים של החלוצים הראשונים משמרים משהו מן הניגון של בית אבא, הניגון החסידי. כשלעצמי, יש לי גם לא מעט ביקורת על החסידות, אבל בצד זאת, אני מאוד מתחבר לפן החברתי שלה, הסוציאלי, לקולות שרגישים לאחר. ההיבטים הללו זוכים כעת לתחייה, והם חשובים מאוד בעיניי".

   

• משתתף נוסף הוא דרור בונדי, חבר בית ישראל ומומחה להגותו של אברהם יהושע השל. "השאלה על החסידות היא שאלה על הזוגיות שבין אלוהים לאדם", אומר בונדי, "בין אלוהים שאכפתי לאדם ובין אדם שנענה לאלוהים אכפתי. האם בחסידות החרדית ובחסידות הניו אייג' קיים קשר שכזה, או שהן שקועות בחידושו הפנימי של האדם ותו לא? זו בעיניי השאלה החשובה".

נער חסידי מתפלל על קברו של הצדיק משטפנשט. צלם: יובל נדל

מה התרומה של החסידות לחברה הישראלית כיום?

"גם השאלה הזאת קשורה לזוגיות שבין אלוהים לאדם. מדינת ישראל קמה כמדינת לאום מערבית שמקיימת סטטוס-קוו בשאלות דת. הלאומיות שלה היא יהודית: היבטים מוסכמים של הקיום האישי הם דתיים, אך צורתה מערבית. האם די לנו בכך? ישראלים רבים, בין שהם מאמינים באלוהים ובין שהם כופרים בו, מסכימים על אופיו של אלוהים: הוא פטריוט ישראלי. הוא לאומי, דתי, וככל אלוהי העמים, הוא מרוכז בעצמו, בעמו ובדתו, ולא עסוק כל כך בשאלות חברתיות. האם די לנו באלוהים שכזה? בהגותו של אברהם יהושע השל פגשתי חסידות שלא הכרתי, אלוהים שלא הכרתי ואכפתיות לאדם שלא הכרתי. אני מרגיש שזו אלטרנטיבה משמעותית לקיומנו, אף שהיא כל כך אחרת, שקשה ליישמה באופן אישי, קהילתי וחברתי. במובן הזה, החסידות יכולה לתרום למדינת ישראל את התקווה. תקווה לתיקון אישי, קהילתי וחברתי, תקווה שמציון תצא תורה לתיקון עולם במלכות שדי".

מלבד שיעורים והרצאות, יכלול הכנס סדנאות דינמיות, כגון כתיבה יוצרת, ניגונים ותנועה.

"חיים חסידות", יום חמישי ה' תמוז תשע"ג, 13.6.13 בשעה 16:45, בבית מתניה, רחוב אריה בן אליעזר 62, גילה, ירושלים. בין המשתתפים: הושע פרידמן בן שלום, מוקי צור, סיון הר שפי, אלחנן ניר, תומר פרסיקו, רות יאיר-נוסבאום, נתנאל לדרברג, נחום פצ'ניק, שי זרחי, עולש גולדברג, ועוד.