בחורף העצים עומדים ערומים ויבשים כאילו אין בהם חיים. אבל דווקא אז השרף זורם בתוכם סמוי מן העין ואוגר כוחות לאביב. כך גם באדם ובעם: יש זמנים שנראים כמו קיפאון ונסיגה. מי שמסתכל רק על מה שנגלה רואה מוות; מי שמביט בעין של אמונה רואה את בשורת האביב.

בערב ט״ו בשבט ניפגש להתוועדות סביב שולחן בניסיון להקשיב למה שלא תמיד נגלה על פני השטח; לזרמים העדינים שמתחת למילים, מתחת לגוף, מתחת לזמן. בין שכבות המוזיקה נשמע טקסטים וירטואוזיים וקטעי דיבור שיילכו בעקבות השרף, אותו זרם נסתר של חיים ותנועה, שייפרש בפנינו דרך ארבעה מופעים שלו: עץ חורפי ושרף נסתר, קליפה ותוך, ועין שרואה בחושך. במהלך הערב נערוך גם תרגילי כתיבה אישיים וקצרים כדי שכל אחד יוכל לתרגם רגעים של הקשבה למילים שלו.

קונספט והנחייה: ענבל דקל-גולדברג | בהשתתפות יאיר אגמון, יונתן קונדה ובתאל קולמן | מוזיקה: סלומה

Model.Data.ShopItem : 0 8

עוד בבית אבי חי