ממשיכים את המסע

24.03.11

הרבה והמרצה תמר דבדבני והמרצה לאמנות המקרא אלה ארזי מזמינות לשני מפגשים בשיטת סדנת אותמונה לכבוד חג הפסח: "ציור והגדה" ו"על ארבעה בנים"

ארבעת הבנים - ציור: אליהו סידי

רבן גמליאל היה אומר: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים". מאז ומעולם נתפס סיפור יציאת מצרים כסיפור מכונן בתרבות היהודית וחג הפסח חוגג את השחרור מהשעבוד ומציין את התקווה לגאולה השלמה, שטרם באה.

צמד מפגשים בהנחיית הרבה תמר דבדבני (מרצה לספרות חז"ל) ואלה ארזי (מרצה לאמנות המקרא) מציע מבט מחודש על סיפור הגאולה מבעד ליצירות אמנות וטקסטים, עתיקים וחדשים.

"פסח הוא חג מאוד גדוש ויש נושאים רבים שאפשר לדבר עליהם. ידענו שאנחנו רוצות לדבר על יציאת מצרים, אבל גם דברים כשלעצמו נושא מגוון ומלא בתכנים שונים", מספרת דבדבני על תהליך גיבוש התכנים לקראת המפגשים המעניינים. "הסיפור של יציאת מצרים פחות מעניין אותנו. מעניינים אותנו הרעיונות שבתוכו, ואותם נבחן באמצעות טקסטים ודרך האמנות".

יציאת מצרים, לתפיסתן של השתיים, היא מסע רב פנים. "מסע שידוע היכן הוא מתחיל ולא ברור איפה נגמר. חשבנו על מסעות שנקודת הכובד שלהם היא היציאה אליהם, כמו לידת תינוק שאינו יודע לאן הוא יוצא ורגע היציאה הוא מאוד גורלי עבורו".

זו, במובן מסוים, נקודת המבט של עם ישראל ביציאת מצרים. "המדרשים שיידונו במפגש מביעים את זה בצורה מאוד יפה. לידה, עם כל הכרוך בה – שמחה והתחדשות, וגם הכאב שהעובר והאם חווים", מוסיפה דבדבני.

וזה מתחבר לעובדה שחודש ניסן הוא ראשיתה של שנה.
"נכון, זה מתקשר לנושא של פסח בכלל כחג הגאולה, כי גם גאולה כרוכה לפי המסורת היהודית בכאב, משהו שהוא לא רק שמח. התהליך הוא כמו של צירי לידה שמובילים לשמחה".
המסע הזה הוא גם פרידה ממה שהיה. "כל התחלה חדשה כרוכה בפרידה ממה שהיה עד כה, והרבה פעמים זה כרוך גם במוות – בין אם במוות ממשי, כמו שרואים ביציאת מצרים שאינה מתאפשרת עד למותם של הבכורות, ובין אם במוות מטאפורי, כפי שמעלים מקורות חז"לים שמדברים על מסעות. למעשה המוות הוא הכרחי כדי להתחיל משהו חדש. נבדוק איך המסע יכול להיות רלוונטי לנו היום ואיך אנו מתרגמים את המאורע החד פעמי למשהו שבכל דור ודור ניתן לחדש בו, להתחבר אליו ולהרגיש שהוא חלק מאיתנו. זה קשור לאופן שבו זוכרים את המסע ולאו דווקא את המסע עצמו".

המפגש השני יעסוק בשאלה מיהם ומהם ארבעת הבנים. האם החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול הם טיפוסים שונים או שמא ארבעה פנים שונים של האדם?
"זו השאלה העיקרית בה נעסוק. נראה איך בדורות שונים ובתקופות שונות פירשו את ארבעת הבנים באופן אחר, לפי המציאות באותו זמן. הרעיון הוא אותו עיקרון של יציאת מצרים: איך הטקסט של ארבעת הבנים יכול להיות רלוונטי לכל אחד ואחת מבינינו. נשמח לשמע אופציות חדשות של פירוש. שני המפגשים האלו יציעו פתח של חיבור אישי לחג ולסיפור החג. זו הזדמנות לחגוג את החג מתוך התחדשות, גם למי שמוכן לצאת למסע הרפתקני בעקבות המסע של יציאת מצרים".